לידה |
18 בינואר 1877 דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
7 ביוני 1949 (בגיל 72) אנקאפרי, איטליה |
אוטו וילהלם זון-רתל (בגרמנית: Otto Wilhelm Sohn-Rethel; 1877 – 1949) היה חוקר פרפרים וחרקים גרמני וצייר בית הספר לאמנות ציור בדיסלדורף. זון-רתל היה חבר בקבוצות האמנות זונדרבונד וריינלנד הצעירה. הנושא הבולט באמנותו היה תמיד גברים צעירים, ולעיתים קרובות הם היו בעירום.[1]
אוטו וילהלם זון-רתל נולד ב-18 בינואר 1877 בדיסלדורף שבגרמניה. הוא היה הבן השני לזוג האמנים קרל רודולף זון ואלזה זון-רתל. הוא קיבל את השם "אוטו וילהלם" על שם דודיו הגדולים, הציירים אוטו רתל ווילהלם זון. בקיץ 1883 התחילה התעניינות של זון-רתל בפרפרים בחלקו בגלל דודו אריך הטנר (1868–1933).
החל משנת 1890 למד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף אצל האמנים היינריך לאואנשטיין, הוגו קרולה ואדולף שיל. ואחרי זה נסע לאקדמיה ז'וליאן בפריז. הוא היה חבר בהתאחדות האמנים הגרמנים.[2]
מלבד ציור, הוא היה חוקר חרקים שלמד ואסף מיני פרפרים ועש בין השנים 1902–1912. אחד מהם היה תת-מין של עש שנקרא על שמו.[3]
בשנת 1902 החל זון-רתל את מסעותיו לרומא, ואחריה למקומות נוספים באטליה כולל האי קאפרי. עושרו איפשר לו לחיות בקאפרי, מקום שהיה ידוע אז כקהילה הומוסקסואלית.[4] הוא צייר דיוקנאות ורישומים של דמויות, בעיקר גברים בעירום שהיו שם באותה העת. הוא ניהל סטודיו ברומא. בחורף 1903–1904 הוא השכיר לריינר מריה רילקה את הסטודיו ברומא. בשנת 1906 הוא נפגש ברומא עם אחיו קרלי, גיסו ורנר הייזר והאמנים קרל הופר, הרמן הלר ומוריס סטרנה.
בשנת 1909 הצטרף אוטו זון-רתל לקבוצת זונדרבונד יחד עם ציירים אחרים של דיסלדורף, שכללו את אחיו קרלי זון-רתל ואלפרד זון-רתל.[5] בשנת 1919 הצטרף זון-רתל לקבוצת האמנות, ריינלנד הצעירה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת זון-רתל במלחמה והוצב בדיסלדורף. במהלך תקופה זו הוא צייר את החיילים הפצועים והיה מספק תיאורים ותמונות מדויקים. לאחר המלחמה התיישב בקאפרי שבאיטליה והתגורר בווילה לינה. וילה לינה הפכה למקום מפגש של קהילת הגולים, כולל אחיינו אלפרד זון-רתל, הסופר נורמן דאגלס ואחרים.
הוא נפטר ב-7 ביוני 1949 בקאפרי, איטליה, שם הוא קבור.