אוסקר בגס
 | |
| לידה |
31 ביולי 1828 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1883 (בגיל 55) ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הישן של ואנזה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הפרוסית לאמנות |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
ריאליזם |
| צאצאים |
אלפרד בגס |
  | |
אוסקר בגס (בגרמנית: Oskar Begas; 31 ביולי 1828 – 10 בנובמבר 1883) היה צייר פורטרטים והיסטוריה גרמני. השיג מוניטין והכרה גבוהים, במיוחד בציורי פורטרטים של בני המעמד הבינוני והעליון. לאחר מותו, כמו אמנים אקדמיים רבים בדורו, הוא נשכח במהרה.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסקר בגס התמסר לציור בהדרכת אביו בילדותו. כמה פורטרטים של בני המשפחה הקרובים ביותר נותרו משלב מוקדם בחייו משנת 1842. בסטודיו של אביו התאמן בהעתקה של תמונות, עבד על עבודותיו של אביו ובגיל 13 ביצע את העבודה המוזמנת הראשונה למען החברה הגבוהה בברלין.[2]
מאוחר יותר, באקדמיה לאמנויות, עבד בתחילה בתחום ציור ההיסטוריה. לאחר שהות של שנה (1849/50) בדרזדן, שם היה תלמידו של אדוארד בנדמן, שב בגס לברלין ובשנת 1852 קיבל את מלגת רומא מהאקדמיה בברלין. ברומא, שם שהה עד 1854. הציור "ההורדה מהצלב של סנט מיכאל" זכתה במדליית זהב.
לאחר חזרתו לברלין ומותו המוקדם של אביו בנובמבר 1854, הופקד בידו המשך עבודתו של אביו בהזמנת המלך פרידריך וילהלם הרביעי. הוא תיאר אישים כמו היינריך פרידריך לינק, אוגוסט בוך, יוהנס פון מולר ויוהאן לוקאס שנליין. כצייר פורטרטים הוא נותר בחוגים חברתיים גבוהים עד מותו והיה מיוצג בתערוכות רבות בגרמניה ומחוצה לה. הוא היה חבר הבונים החופשיים בברלין.
יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיוקנאותיו הדגיש בגס את המאפיינים האישיים ביד בטוחה. ידועים הם דיוקנם של הצייר פטר פון קורנליוס דיוקנאותיו של נסיך הכתר של פרוסיה, הרוזן מולטקה (1868) ודיוקן עצמי משנת 1850. עבודתו על דיוקנאות נשים מגלה גם אמפתיה רבה, למשל בפורטרט הכפול של שתי בנותיו הבוגרות אליזבת וסוזן (1877).[3]
בתחום הדיוקנאות, בגס נשאר תקוע במוסכמות של זמנו. בהשוואה לעבודתו של אביו, הוא השתמש בנוסחאות פורטרטים ייצוגיות, לפעמים משופרות באופן מונומנטלי, העונות לטעמם של המעמד הבינוני הגבוה בימיו הראשונים. אפילו יותר מאשר בדיוקנאות המוזמנים, יכולתו ואהבתו לחידושים, ניכרים בנופי החורף והסתיו המעוצבים שלו עם ציידים וצייד, ובדיוקנאות שנוצרו לשימוש פרטי.
כמעט שום דבר מהעבודותיו הטובות של בגס כצייר דקורטיבי בברלין לא שרד. עבודותיו העיקריות בתחום זה הן: ארבע קומפוזיציות מהמיתוס של אמור ונפש (1866), "ארוחת הצהריים" באולם הנשפים של בית העירייה החדש בברלין (1869/70) והציורים באולם האירועים בשדרת אונטר דן לינדן בברלין.
"קבלת הפנים של פרוטסטנטים על ידי פרידריך וילהלם הראשון" בפוטסדאם (1862) ופרידריך הגדול לאחר תום מלחמת שבע השנים, בקפלה של ארמון שרלוטנבורג (1863) היו אהובות במיוחד מתמונותיו הנדירות בנושאים היסטוריים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הינסברג -
לאופולד אולשטיין -
פסק הדין של פריס -
הלמוט בגס -
פרנציסקה שפייר -
דיוקן אישה -
מריה בגס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסקר בגס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Begas, Oskar", daten.digitale-sammlungen.de
- ^ Wolfgang Cortjaens: Oscar Begas (1828-1883). Ein Berliner Maler zwischen Hof und Bourgeoisie. Michael Imhof Verlag, Petersberg 2017
- ^ Deutsche Biographie, Begas, Oskar - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)