איוואן סטפאנוביץ' יאסטרבוב (ברוסית: Иван Степанович Ястребов; 8 בפברואר 1839 - 8 בינואר 1894) היה דיפלומט ופובליציסט רוסי. שרת כדיפלומט בקונסטנטינופול, בפריזרן, בשקודרה, בסלוניקי, בין השנים 1870 – 1886. הצטיין במחקריו על העמים הסלביים בחצי האי הבלקני ונכנס להיסטוריה של העם הסרבי והעמים הסלבים בבלקן כיוון שהזדהה עם שאיפותיהם הלאומיות. היה כומר בהכשרתו.
יאסטרבוב נולד בשנת 1839 כבן של כומר, בכפר גרומושקה, בנפה קוזלובסק (כיום הראיון מיצ'ורין באזור טמבוב). הוא הצטיין מילדותו בלימודים וגם בחוסנו הפיזי. למד בסמינר לכמרים, ואחר כך באקדמיה התאולוגית בעיר קאזאן, בה למד גם שפות מזרחיות – טורקית, טטרית וערבית. בנוסף הגיע לשליטה מצוינת בשפות יוונית, בולגרית וסרבית.
בניגוד לרצון אביו יאסטרבוב החליט בשנת 1864 לעזוב את קריירת הכמורה לטובת עבודה דיפלומטית. הוא הועסק במחלקה לענייני אסיה של משרד החוץ הרוסי ואחרי השתלמות נשלח לשליחויות דיפלומטיות בחצי האי הבלקני באזורים שהיו עדיין חלק מהאימפריה העות'מאנית. בין השאר כיהן כמזכיר הקונסוליה בשקודר, אחר כך בשנים 1870 – 1876 ובשנים 1879 - 1886 כקונסול בפריזרן, ולאחר מכן כקונסול כללי בסלוניקי.
הוא הגן פעמים רבות על משפחות ועל מוסדות סרביים וסלביים, לפעמים תוך סיכון חייו, בגופו ובנשקו, מפני תקיפות על ידי פורעים מוסלמים קיצונים. התערב לטובת נערות שנחטפו, הגן על הבישוף האורתודוקסי של פריזרן, על המדרשה התאולוגית הנוצרית בפריזרן ועל ספרייתה. בשם הצאר הרוסי הוא אסר על הפורעים להיכנס, ומשום כך הפך לגיבור של בלדות ושירי ערש סרביים. פעילותו הפרו-סרבית והפרו-סלבית בסכסוכים הבין-אתניים והבין-דתיים בבלקן משכה בדיעבד ביקורת מצד חוקרים והיסטוריונים שעסקו בהיסטוריה של האלבנים בסרביה ומקדוניה. כך למשל נמתחה בקורת על בקשתו מהשלטונות העות'מאנים שלא להרשות חזרה של אלפי פליטים אלבנים לשטחים שנטשו שהסתפחו לממלכת סרביה.[1]
את מכתביו, מאמריו, ומסותיו פרסם ב"פרבוסלבנויה אובוזרנייה" (Православноe обозрениe - "כתב העת הפרבוסלאב"י) ב"איזווסטיה סרבסקי-סלביאנסקובו בלאגוטבוריטלנובו אובשצ'סטבה" (Известия сербско-славянского благотворительного общества - "חדשות של החברה הפילנתרופית הסרבית-סלבית") וב"גלאסניק סרבסקובו אוצ'ונובו אובשצ'סטבה" (Гласник Сербского ученого дружества - "מבשר החברה הסרבית למדע").
על סמך הידע הרחב שרכש על עמי הבלקן כתב ספר חשוב על האתנוגרפיה והספרות של העמים הסלביים: "מנהגים ושירים של הסרבים הטורקים בפריזרן, איפקה, מוראבה ודאגרה" (1886). כעבור 3 שנים, ב-1889 פרסם מהדורה חדשה עם השלמות.
מחקריו וסקריו באזורים ששימש כדיפלומט נחשבים עד היום למקור מידע חשוב.
נפטר בסלוניקי ב-8 בינואר 1894.