"איילט דמשק" (מסומן באדום) (שנת 1795) | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
ראש הרשות המבצעת | ביילרביי דמשק |
ביילרביי דמשק | Janbirdi al-Ghazali |
שפה נפוצה | טורקית עות'מאנית |
עיר בירה | דמשק |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | כיבוש סוריה |
הקמה | 1516 |
פירוק | רפורמות הטנזימאט |
פירוק | 1867 |
ישות קודמת | הסולטנות הממלוכית |
ישות יורשת |
וילאייט סוריה מוטצאריף של ירושלים |
איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام')[1] או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית. שטחו המדווח במאה ה-19 היה 20,020 מילים רבועים (51,900 קילומטרים רבועים).[2] הוא הפך לאיילט לאחר שהעות'מאנים כבשו אותו מהממלוכים בשנת 1516.[3] ג'אנבירדי אל-ע'זאלי, בוגד ממלוכי, הפך לביילרביי הראשון של דמשק.[4] איילט דמשק היה אחת הפרובינציות העות'מאניות הראשונות שהפכו לווילאייט לאחר רפורמה מנהלית בשנת 1865, וב-1867 הוא עבר רפורמה לווילאייט סוריה.[5]
האימפריה העות'מאנית כבשה את סוריה מהממלוכים בעקבות קרב מרג' דאבק באוגוסט 1516 והתחייבות הנאמנות שלאחר מכן ניתנו לסולטאן העות'מאני, סלים הראשון, בדמשק על ידי משלחות של ידועים מכל רחבי סוריה.[6] העות'מאנים הקימו את דמשק כמרכז של איילט (מחוז עות'מאני) ששטחו מורכב מהמַמַאלְכּ (מחוזות ממלוכים) של דמשק, חמה, טריפולי, צפת וכרכ.[7] המַמְלכַּה (מחוז, נציבות ממלוכית) של חלב, שכיסתה חלק גדול מצפון סוריה, הפכה לאיילט חלב.[7] במשך כמה חודשים בשנת 1521 הופרדו טריפולי וסביבתה מאיילט דמשק, אך לאחר 1579 הפך איילט טריפולי לצמיתות למחוז עצמאי.[7]
בסיומה של המאה ה-16, איילט דמשק חולקה מנהלית לתוך סנג'קים (מחוזות) של תדמור, צפת, לג'ון, עג'לון, שכם, ירושלים, עזה וכרכ, בנוסף לעיר דמשק והמחוז שלה.[8] היה שם גם הסנג'ק של צידון-ביירות, אם כי לאורך סוף המאה ה-16, לעיתים קרובות הוא החליף ידיים בין האיילט של דמשק וטריפולי.[9] בקצרה בשנת 1614, ולאחר מכן באופן קבוע לאחר 1660, הופרדו הסנג'קים צידון-ביירות וצפת מדמשק והיוו את איילט צידון.[7] חלוקות מינהליות אלה התקיימו ברובן בשינויים קלים יחסית עד אמצע המאה ה-19.[10]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)