אילונה שטפאנובה-קורצובה

אילונה שטפאנובה-קורצובה
Ilona Štěpánová-Kurzová
אילונה שטפאנובה-קורצובה, לוח הנצחה על בניין בית הספר למוזיקה ומחול, האקדמיה לאמנויות הבמה של פראג
לידה 19 בנובמבר 1899
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1975 (בגיל 75)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וישהראד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Václav Štěpán עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פאוול שטפאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילונה שטפאנובה-קורצובה (בצ'כית: Ilona Štěpánová-Kurzová‏; 19 בנובמבר 1899 בלבוב – 25 בספטמבר 1975 בפראג) הייתה פסנתרנית קונצרטים צ'כית ומורה לפסנתר, פרופסור באקדמיה לאמנויות הבמה של פראג. בין תלמידיה איוואן מוראבץ. שטפאנובה-קורצובה הייתה בתו של הפסנתרן וילם קורץ ואמו של הפסנתרן פאוול שטפאן.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטפאנובה קורצובה היא בין נציגיה ידועי השם של אסכולת הפסנתר הצ'כית. הציבור הרחב מכיר אותה כמורה מכובדת ופופולרית, שהעמידה הרבה פרשנים מעולים במשך חייה. הקריירה שלה כפסנתרנית נשכחה במידה מסוימת בימינו.

קורצובה נולדה למשפחה מוזיקלית, בתם היחידה של מורי פסנתר נודעים, וילם ורוז'נה קורץ. מגיל צעיר מאוד למדה נגינה בפסנתר אצל הוריה. קריירת הקונצרטים שלה החלה בלבוב, אוקראינה בגיל עשר, בנגינת קונצ'רטו ההכתרה ברה מז'ור של מוצרט עם תזמורת אמני הצליל של וינה, בניצוח אוסקר נדבאל. הקונצרט הושמע שוב בפראג ובווינה.

קריירה קונצרטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בשנת 1911 פיתחה קורצובה קריירה קונצרטית ענפה, שנמשכה עד אמצע שנות ה-30'. היא הופיעה כסולנית במספר רב של קונצרטים, עם תזמורות חשובות ועם הרכבים קאמריים בצ'כיה וכן בפולין, גרמניה, אוסטריה והולנד. במהלך הקריירה שלה הופיעה בנגינת אחד-עשר קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת והרפרטואר הנרחב שלה כלל יצירות חשובות מן הספרות העולמית מכל התקופות (בעיקר התפרסמה בפרשנותה ליצירות שופן.

מספרות הפסנתר הצ'כית ניגנה בעיקר את יוזף סוק, ויטסלאב נובאק, בדז'יך סמטנה ואנטונין דבוז'אק, אבל גם יצירות של מלחינים בני זמננו. ב-9 בנובמבר 1919 ניגנה אילונה שטפאנובה בביצוע בכורה את הקונצ'רטו לפסנתר בסול מינור של דבוז'אק בעיבוד אביה, וילם קורץ ובניצוח ואצלב טאליך. בפסטיבל למוזיקה עכשווית בפרנקפורט בשנת 1926 ניגנה בביצוע בכורה עולמי את הקונצ'רטינו של לאוש יאנאצ'ק (הבכורה הצ'כית התקיימה ב-16 בפברואר 1926). מתוך ספרות המוזיקה הרוסית ניגנה ב-1926 את הקונצ'רטו השלישי לפסנתר בדו מז'ור של פרוקופייב בביצוע בכורה בפראג. לאחר נישואיה לפסנתרן, המלחין, המורה והמוזיקולוג הצ'כי הנודע ואצלב שטפאן ב-1924 הגבירה את פעילותה בתחום המוזיקה העכשווית והופיעה בקונצרטים רבים מן הספרות לשני פסנתרים.

קריירת הוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כישורי ההוראה של אילונה שטפאנובה באו לביטוי כבר בצעירותה ונראה שהיה זה אך טבעי בשבילה לפנות לתחום זה, שבו נחלה הצלחה רבה. אחרי מות בעלה בשנת 1944 התייצבה בראש מחלקת תעודת האמן לתלמידי פסנתר בקונסרבטוריון של פראג. עם מותו של וילם קורץ הוסיפה גם את תלמידיו להנהגתה.

שטפאנובה-קורצובה הייתה פרופסור באקדמיה למוזיקה ודרמה של פראג מאז 1946. לשארית חייה התמקדה כליל בהוראה. בנה פאוול שטפאן המשיך במסורת המשפחתית. כפסנתרנית פיתחה את הכבוד לכוונת המלחין לפי אסכולת קורץ, כפי שאפשר לראות בפרשנות הנאמנה לסגנון המלחין, בצליל השירתי היפה ובברק הטכני של ביצועיה. היא העשירה את אסכולת הפסנתר הצ'כית בניסיון פנימי עמוק, עושר גוונים וגמישות של דקויות מגע.

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טכניקת פסנתר" [Klavírní technika], אנתולוגיה של תרגילים טכניים מאת אילונה שטפאנובה (פראג 1979), כוללת הסבר מתודי המרחיב את "יסודות טכניים של נגינת הפסנתר" [Technické základy klavírní hry] (פראג 1924), שאותו היא מצטטת בכמה מפרקיה. האנתולוגיה מנתחת את הרכיבים הנפרדין של טכניקת הנגינה בפסנתר לפרטי-פרטים. כל אחד משמונה-עשר פרקיה מתמקד בבעיה טכנית מסוימת בתרגילים מובנים בקושי עולה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילונה שטפאנובה-קורצובה בוויקישיתוף