אינטר קאטרה

אינטר קאטֶרָה (בלטינית: Inter caetera, "בין שאר [מטלותינו]") היא בולה אפיפיורית שנשלחה למלכי ספרד ב-3 וב-4 במאי 1493 על ידי האפיפיור אלכסנדר השישי. הבולה נכתבה בעקבות חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון במרץ 1493, אשר במהלכו נקבע קו באוקיינוס האטלנטי שמחלק את העולם בין ספרד לפורטוגל. לפי החלוקה, מה שנמצא "מאה ליגות" מערבית לקו העובר בין האיים האזוריים לכף ורדה, נתון לריבונות ספרדית.

הבולה שאותה נהוג לכנות כאינטר קאטרה מורכבת למעשה משלושה כתבים שונים: אחד הנקרא אינטר קאטרה ומתוארך ל-3 במאי, השני נקרא אקסימיה דבוטיוניס (Eximiae devotionis – מסירות יוצאת דופן) וגם מתוארך ל-3 במאי, ואילו השלישי נקרא גם הוא אינטר קאטרה ומתוארך ל-4 במאי.[1]

רקע ותוכן הבולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולת אינטר קאטרה מוקדמת יותר, ניתנה בשנת 1456 לפורטוגל על ידי האפיפיור קליקסטוס השלישי, דודו של אלכסנדר השישי. היא הייתה אחרונה בסדרה של בולות שנתנו ביטוי לעליונות הפורטוגזית בראשית תקופת גילוי ארצות.[2]

בדרכו חזרה מאמריקה לספרד, עצר קולומבוס בפורטוגל. מלך פורטוגל, ז'ואאו השני, הודיע לקולומבוס כי הארצות שגילה שייכות לפורטוגל לפי הסכם אלקוקובאס (Alcocobas) והבולה האפיפיורית אטרני רגיס. קולומבוס עדכן את פרדיננד מלך ספרד בדבר, והמלך פעל מיד להפעלת שליחיו ברומא כדי שיסירו את האיום שמהווה הבולה הקודמת, ויובילו להכרה בזכויותיה של ספרד לתגליות.[3]

ישנם היסטוריונים שמצביעים על כך שספרד לא הייתה בעלת העניין היחידה בפרסום הבולות, אלא שגם לאפיפיור היה אינטרס בנושא, משום שהיה זקוק לטובתו של המלך הספרדי בשל סכסוך משפחתי עם בן דודו של המלך, פרדיננד הראשון מנאפולי.[3]

מלך ספרד שלח בקשה רשמית, המתוארכת ל-18 באפריל, שבה ביקש את עזרת האפיפיור. תגובתו של אלכסנדר השישי לבקשה היא האינטר קאטרה שמתוארכת ל-3 במאי. הבולה, שככל הנראה הייתה מכתב אפיפיורי ולא בולה רשמית, נשלחה לשגריר פרנסיסקו דה ספרטס בברצלונה כדי שיעבירה למלך. תוכן המכתב היה סודי, ורק לאנשי הצוות האישי של האפיפיור הייתה נגיעה אליו. זאת ככל הנראה כדי להסתיר את קיומה מהקרדינל הפורטוגזי החזק ז'ואאו דה קוסטה, ששימש כנציג המלך ז'ואאו השני.[4]

האינטר קאטרה מ-3 במאי טרם הגיעה לספרד כששגריר פורטוגל הגיע לספרד וטען שהודו שייכת למדינתו. כשעבר שבוע נוסף ללא תשובה מרומא, פרדיננד חתם ב-23 במאי על מסמכים להובלת משלחת גילויים נוספת בפיקודו של קולומבוס. המלך כתב: "קבענו גבול שעובר מהאיים האזוריים לאלה של כף ורדה, מקוטב לקוטב, כל מה שממערב לגבול שצוין הוא שלנו".[5]

על פי העדויות, ב-28 במאי קולומבוס עזב את חצר המלך לסביליה, אך עוד באותו הלילה שליח המלך השיג אותו בדרכו והגיש לו מכתב דחוף. המכתב האפיפיורי שלו חיכו הגיע, והמלך שלח לקולומבוס תרגום שלו. האפיפיור ציין בדבריו כי שמע על כוונתם של מלכי ספרד להרחיב את האמונה הקתולית לארצות רחוקות, ועל מסעו של קולומבוס "מערבה לכיוון הודו", שם גילה איים וארצות לא מוכרות. הוא אישר לספרדים לקבל ריבונות על הארצות שגילו, והורה להם לשלוח מיסיונרים להמיר את דתם של הילידים.[6]

עם זאת, נראה שהמסמך שהגיע לא היה מקובל על המלך הספרדי משתי סיבות. הסיבה הראשונה הייתה שמדובר בתכתובת פרטית, ולא בהצהרה פומבית. הסיבה השנייה הייתה שלא הוגדרה בו הטריטוריה שעליה יוכל לטעון בעלות עם אישור אפיפיורי, וכן לא הוגבל בה השטח שעליו פורטוגל יכולה לטעון לריבונות. פרדיננד קבע שקו החלוקה עובר מהאיים האזורים לכף ורדה, אך המלך ז'ואאו טען שהתגליות החדשות נמצאות במערב האיים האזוריים, ולכן שייכות לפורטוגל. קולומבוס סירב לחשוף את המרחק האמיתי של הארצות שגילה ולהכריע בסוגיה. כמו כן ספרד חששה משום שפורטוגל נלחמה ב-1479 על האיים האזוריים, וייתכן שיהיו מוכנים להילחם שוב.[7]

לכן, חוקרים מציעים, כדי פתור את בעיית הגדרת הטריטוריה, עוד באותו הלילה קולומבוס למד את האינטר קאטרה המתוארכת ל-3 במאי, ושלח למלך פרדיננד הצעה לצייר את קו החלוקה מאה ליגות ממערב לאיים האזוריים. הצעה זאת התקבלה בספרד, בהתאם לדרישותיהם שונה קו החלוקה - האינטר קאטרה תוקנה, תוארכה ל-4 במאי, והופצה כבולה אפיפיורית.[8]

הבולה אקסימיה דבוטיוניס, שונה מעט בניסוחה אך חוזרת על הבטחות שתי הבולות הראשונות. כמו כן מודגש בה שהריבונות הספרדית תתאם לריבונות מלך פורטוגל במקומותיו שלו.

הבדלים בנוסח הבולות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבולות ממעונות לפרדיננד ולאיזבלה, מלכי ספרד. פתיחתן של שתי האינטר קאטרות זהה, ובדומה למקבילות שנשלחו למלכי פורטוגל, היא מתייחסת לנושא של התרחבות האמונה הנוצרית לארצות "ברבריות", לא-נוצריות. לאקסימיה דבוטיוניס פתיחה קצרה יותר, אך גם היא נוגעת באותו נושא.[9]

האינטר קאטרה הראשונה בסדרה מתייחסת לתגליות של "ארצות ואיים רחוקים ולא ידועים במחוזות המערב", לכיוון האינדים (הודו). התגליות נזקפות לזכותו של כריסטופר קולומבוס. באינטר קאטרה השנייה כבר מצוינות יבשות (טרה-פירמה) שהתגלו מעבר לאוקיינוס, וכמו כן התווספו בה מחמאות ותיאורי שבח לצד שמו של קולומבוס. ייתכן שתוספת זאת הייתה לבקשתו של קולומבוס עצמו.[10]

בבולה מ-3 במאי, האפיפיור על בסיס שליחותו האלוהית, העניק לשליטי ספרד את הארצות והאיים שהתגלו באוקיינוס בכיוון מערב, כמו גם את כל הארצות באותו הכיוון שטרם התגלו, אם הן אינן שייכות לנסיך נוצרי. האפיפיור אסר על הגעה למחוזות אלה ללא אישור של השליטים הספרדים. כמו כן, הדרישות מספרד הוקבלו לדרישות הכס הקדוש מפורטוגל בשטחים שהתגלו על ידה.[11]

הבולה מ-4 במאי הרחיבה את הריבונות הספרדית, ויצרה חלוקה המאפשרת לספרד להתפשט לאיים וליבשות שהתגלו וטרם התגלו, לא רק במערב, אלא גם בדרום, כמו גם בכיוון הודו ואזורים נוספים. בטרמינולוגיה ייחודית, קו החלוקה הוגדר כנמצא "מאה ליגות למערב ולדרום" של האיים האזוריים ואיי כף ורדה. בשתי הבולות המאוחרות, הביטוי "במערב ובאוקיינוס" ככל הנראה הוחלף על ידי הביטוי "למערב ולדרום", כאינדיקציה לכיוונן של התגליות, ותכנוניו של קולמבוס למסעו השני. כמו כן, בבולה המתוארכת ל-4 במאי הוסרה האנלוגיה לדרישות ממלך פורטוגל.[12]

פרסום הבולות ותיארוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף אחת מהבולות לא שרדה בנוסח המקורי. ישנם חוקרים שמטילים ספק בכך שאינטר קאטרה מ-3 במאי אכן הוכרזה באופן רשמי, והם רואים בה מעין "תדריך סודי". עותק שלה התגלה לראשונה בעיר סימנקס (Simancas) בספרד בשנת 1797, או לפי חוקרים אחרים בשנת 1892. בהמשך היא נמצאה מתועדת ברשומותיו הסודיות של אלכסנדר השישי, בארכיון הוותיקן. מלבד הבולות עצמן, קיימות התכתבויות בין רומא לבין בית המלוכה הספרדי מסביב לתוכנן, וגם התכתבויות בין בית המלוכה לקולומבוס.[13]

הדעה הרווחת במחקר היא כי שלוש הבולות נושאות למעשה תאריכים מזויפים, וקיים ניסיון להתחקות אחרי תאריכי כתיבתן ותאריכי פרסומן האמיתיים. הבולה הראשונה בסדרה שנקראת אינטר קאטרה מתוארכת ל-3 במאי, גם הבולה אקסימיה דבוטיוניס מתוארכת לאותו היום. הבולה השנייה המכונה אינטר קאטרה מתוארכת ל-4 במאי.[14]

מחקר של כתבי יד העלה כי הבולות הונפקו על ידי הקאמרה אפוסטוליקה, משרד האוצר האפיפיורי, ולא על ידי המשרד המשפטי. הן חתומות על ידי מזכירו האישי של אלכסנדר השישי, לודוביקוס פודוקאתרוס. פודוקאתרוס ככל הנראה הורה להנפיק את שלוש הבולות, וביקש מאנשי כנסייה שונים לכתוב אותן.[15]

הבולות התפרסמו באופן מרווח. לפי תיוקים בארכיון הוותיקן, האינטר קאטרה מ-3 במאי נכתבה ככל הנראה בחודש אפריל, בתגובה לבקשה רשמית ששלח המלך פרדיננד לאפיפיור ב-18 באפריל. האינטר קאטרה השנייה נכתבה כנראה ביוני, ואילו השלישית, אקסימיה דבוטיוניס, נכתבה ביולי. סידורן לא לפי התיארוך הרשמי שניתן להן, אלא לפי תאריך כתיבתן מראה כי סדר הפצתן שונה, והאקסימיה דבוטיוניס היא הבולה האחרונה, ולא השנייה.[16]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Llinás, Edgar."The Emergence of the Colombian University". Revista de Historia de América, No. 102 (Jul. - Dec., 1986), pp. 163-180
  • Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp. 168-184
  • Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp. 764-776
  • Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 348-356
  • Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp. 1-20

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו למשל (אם כי עובדה זאת מצוינת בכלל המקורות לערך זה): Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp. 168
  2. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp. 349-350
  3. ^ 1 2 Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.350-351
  4. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.352
  5. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.352-353
  6. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.353-354; Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp.169
  7. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.354
  8. ^ Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987).pp.354-355
  9. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.8; Muldoon, James. "Papal Responsibility for the Infidel: Another Look at Alexander VI's 'Inter Caetera'". The Catholic Historical Review, Vol. 64, No. 2 (Apr., 1978). pp.169
  10. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp,8-9; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 355
  11. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.9
  12. ^ Llinás, Edgar."The Emergence of the Colombian University". Revista de Historia de América, No. 102 (Jul. - Dec., 1986), pp.171; Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp. 9-10
  13. ^ Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp.775-776; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.349, 352-355
  14. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp.3-8; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp. 349, 352,354-355
  15. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp 4-5; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.352; Oxford University Press on behalf of the American Historical Association. "Texts of Columbus's Privileges". The American Historical Review, Vol. 14, No. 4 (Jul., 1909). pp. 776
  16. ^ Vander Linden, H. "Alexander VI. and the Demarcation of the Maritime and Colonial Domains of Spain and Portugal, 1493-1494 ". The American Historical Review, Vol. 22, No. 1 (Oct., 1916). pp 7; Scott, William Henry. "Demythologizing the Papal Bull 'Inter Caetera'". Philippine Studies, Vol. 35, No. 3 (Third Quarter 1987). pp.352-353, 355