לידה |
12 ביולי 1960 (בן 64) ראלי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | |||||
מפלגה | התנועה הירוקה, חוסן לישראל | ||||
סיעה | כחול לבן | ||||
https://alontal.org.il/ | |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
פרס חייקין | |||||
אלון ישראל טל (נולד ב-12 ביולי 1960, כ' באלול ה'תש"כ בארצות הברית בשם אלברט רוזנטל) הוא חבר כנסת לשעבר מטעם סיעת "כחול לבן". קודם לכן היה חוקר ומרצה בכיר בתחום איכות הסביבה בדרגת פרופסור שכיהן כראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. טל היה בין המייסדים של מספר ארגונים סביבתיים לרבות "אדם טבע ודין", "מכון הערבה ללימודי הסביבה" ו"צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה".
נולד וגדל בראלי בירת צפון קרוליינה, ארצות הברית. ב-1980 סיים ללמוד תואר ראשון באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל ועלה לישראל. שירת בנח"ל מוצנח כולל במלחמת לבנון הראשונה.
הוא בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ובעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית. לאחר סיום לימודי הדוקטורט שלו, חזר ארצה בשנת 1990 והקים את עמותת "אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה" בהתבסס על המודל שהכיר כאשר עבד עם הארגון הסביבתי האמריקאי "Natural Resources Defense Council". טל ניהל את הארגון במשך שש שנים.
ב-1995 היה ממייסדי הארגון "ידידי כדור הארץ מזרח תיכון", המכונה בעשור השלישי של המאה ה-21 "אקופיס". הוא שימש חבר הנהלה בארגון עד 2021. טל ייסד גם את מכון הערבה ללימודי הסביבה בקיבוץ קטורה בשנת 1996.
בשנים 1997–2003 כיהן כיו"ר "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.
בין השנים 2004–2016 היה חבר בדירקטוריון הקרן הקיימת לישראל ובמשך שמונה שנים היה יו"ר הוועדה למנהל פיתוח הקרקע, המופקדת על נושא הייעור, שיקום נחלים ותחומים נוספים. בשנת 2020 נבחר לתפקיד סגן יו"ר הקרן הקיימת לישראל. ב-2015 הקים, יחד עם אייל רוטנברג, את "צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה", העוסק בבעיית גידול האוכלוסין בישראל[1]. באותה שנה, הצטרף לפרופ' אורי שיינס להקמת ארגון טיים, This is My Earth - TiME, מיזם גלובלי לרכישת בתי גידול עשירים במגוון ביולוגי המאוימים על ידי פיתוח.
בינואר 2017 התמנה לראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במדיניות סביבתית בתחומים שונים (מים, דמוגרפיה, חקיקה, מדבור, אכיפה, חינוך ומניעת זיהום). שימש גם חבר סגל באוניברסיטת בן-גוריון (2016-2004), פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד (1990–1997), באוניברסיטת אוטגו שבניו זילנד (1997, 2003, 2007, 2016) כמו באוניברסיטת המדינה של מישיגן, סיאנס פו (צרפת) ופרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד (2011-2012; 2013-2014, 2023-2024).
בינואר 1999 היה טל ממקימי מפלגת "קול הסביבה" יחד עם נחמה רונן ופעילי סביבה נוספים. טל הוא ממייסדי התנועה הירוקה, וב־2009 התמודד מטעמה לכנסת השמונה עשרה כמספר 3 ברשימת "התנועה הירוקה–מימד" שלא עברה את אחוז החסימה. בהמשך היה ראש המפלגה לצד רחלי תדהר. ב־2013, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, חברה התנועה הירוקה למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני וטל שובץ במקום ה-13 ברשימה לכנסת[2], שזכתה לבסוף בשישה מנדטים. בבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23 (2019–2020), שובץ מטעם מפלגת "חוסן לישראל" במקום ה-45 ברשימת "כחול לבן" (שכללה גם את יש עתיד ואת תל"ם), אך זו זכתה לאורך התקופה ב־35–33 מנדטים.
בבחירות לכנסת ה-24 (2021) שובץ במקום ה-11 ברשימת כחול לבן, שרצה הפעם לבדה וזכתה בשמונה מנדטים. עם זאת, לאחר הפסקת חברותה בכנסת של השרה פנינה תמנו-שטה, במסגרת "החוק הנורווגי", הוא נכנס לראשונה לכנסת.
טל נבחר לכהן כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. ובוועדת הבריאות, ובחודש נובמבר 2021 מונה כיושב ראש וועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור וכן החל מחודש פברואר 2022 מונה כממלא מקום קבוע ליו"ר הוועדה לפניות הציבור. טל היה חבר בשדולות רבות ושימש יו"ר משותף לשדולה להגנה על הרי ירושלים, יו"ר משותף לשדולה הסביבתית-חברתית ויו"ר משותף לשדולה להבראת מפרץ חיפה. במקביל לחברותו בוועדות, טל כיהן כראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-דנמרק וישראל-שוודיה.
עבודתו הפרלמנטרית זכתה בהכרה והוא נמנה עם חמשת חברי הכנסת החרוצים בקואליציה[3],במקום ראשון בכנסת ביזום שיתופי פעולה בין קואליציה ואופוזיציה, וח"כ הסביבתי ביותר בכנסת ה-24 על ידי כתב העת "שקוף"[4].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצב במקום ה-24 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם רשימת "כחול לבן" ברשימה המאוחדת. הרשימה זכתה ב-12 מושבים, וטל לא נבחר לכנסת.
אלון טל הוא בין הראשונים בקרב פעילי הסביבה בישראל שיצאו נגד גידול האוכלוסייה בישראל וטענו שהיא בעיה חברתית וסביבתית. לנושא זה הוא הקדיש את ספרו השמיני "והארץ מלאה, התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל" שיצא בשנת 2016 בהוצאת ייל באנגלית ובהוצאת הקיבוץ המאוחד בעברית. בשנת 2017 הספר זכה בפרס חייקין כספר הישראלי הטוב ביותר באותה שנה בגיאואסטרטגיה. יחד עם שותפים הקים טל את הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה שמטרתו לעורר דיון ציבורי בסוגיית גידול האוכלוסין בישראל.
טל חוקר ומקדם שיתוף פעולה סביבתי חוצה גבולות בין ישראל לשכניה. במשך חמש שנים היה חבר במשלחת הישראלית לאמנת האו"ם ללוחמה במידבור ובמסגרת זאת פעל לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום, לרבות ייזום כנס המידבור, בשיתוף עם אמנת האו"ם, בשדה בוקר. טל שימש יו"ר הכנס בין השנים 2006–2014.
במהלך השנים, טל נשאר פעיל במגוון יוזמות סביבתיות ציבוריות, לרבות קידום חקיקה בדבר שמירת המגוון הביולוגי ופעילות משפטית. הוא השתתף בתביעה הייצוגית המוצלחת משנת 2014 נגד אירוע דליפת הנפט בשמורת עין עברונה בשל רשלנותה של חברת קצא"א[5]. במרץ 2018, יחד עם עמיתים מן האקדמיה ועורך דין צבי לוינסון, טל הגיש בקשה לתובענה ייצוגית נוספת נגד מפעלים במישור רותם מחמת הזיהום הקשה של אקוויפר חבורת יהודה ובהמשך נחל בוקק באזור ים המלח. הבקשה תבעה את הפיצוים הכספיים הגבוהים ביותר שאי פעם נדרשו במסגרת תובענה ייצוגית ישראלית[6].
טל שימש כיועץ מקצועי למבקר המדינה בכתיבת דו"ח מיוחד בנושא "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים"[7] בין השנים 2020-2021 ומעורכי וכותבי "סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל"[8] של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בנושא המשבר הסביבתי-אקלימי וביטחון.
עם כניסתו לכנסת, נבחר לכהן כיושב ראש השדולה בכנסת להבראת מפרץ חיפה, יושב ראש השדולה לקיימות, איכות הסביבה ומשאבים במשמר האקלים, ולחבר בשדולה למען שימור ונטיעה של עצים.
אלון טל נמנה בין מוביליה של התנועה המסורתית בישראל (התנועה הקונסרבטיבית), ושימש כנציגה בכנסת. במסגרת כהונתו פעל טל כדי לקדם את מתווה הכותל, והשתתף בתפילות של ארגונים ליברליים בכותל[9]. עם זאת, בנובמבר 2021, הוא נענה לבקשת נשיא המדינה יצחק הרצוג שלא להגיע לתפילה של נשות הכותל[10].
טל תומך ברפורמת הכשרות, ופועל במטרה לאפשר לזרמים נוספים להקים מערכי כשרות עצמאיים.
טל נשוי לרובין, אב לשלוש בנות, ומתגורר במודיעין-מכבים-רעות. הוא פעיל בבית הכנסת המסורתי המקומי כגבאי קהילתי ומנגן בכינור ומנדולינה.