לידה |
1946 (בן 78 בערך) ה'תש"ו וילנה, ברית המועצות |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום מגורים | ירושלים |
מקום פעילות | ברית המועצות, ישראל |
תחומי עיסוק | חזרה בתשובה, ציונות |
מעסיק | אש התורה |
הרב אליהו אסאס (ברוסית: Илья Эссас; נולד ב־1946, ה'תש"ו) הוא בעל תשובה וממייסדי ומנהיגי תנועת התשובה בברית המועצות. נחשב למסורב עלייה הוותיק ביותר שעלה לארץ ישראל, לאחר 13 שנות סירוב. מתגורר בירושלים.
נולד בווילנה, כאיליה אסאס, לצבי ולסוניה. הוריו דיברו בשפת היידיש, אך ידעו גם עברית, והיו בעלי השקפות לאומיות-יהודיות. בשנת ה'תשט"ז (1956) ביקשו הוריו היתר יציאה כדי לעלות לארץ ישראל. בווילנה הוא סיים תיכון וקיבל השכלה גבוהה במתמטיקה.
במהלך לימודיו האוניברסיטאיים הוא החל להתעניין במדינת ישראל וביהדות, ותר אחר חומר בעניין בספריות ציבוריות ובסאמיזדאט. בין הספרים שהשפיעו עליו אידאולוגית היה הספר אקסודוס של ליאון יוריס. בגיל 26, בשנת ה'תש"ל (1970), הוא עבר להתגורר במוסקבה. כשנה לאחר מכן, בשנת ה'תשל"א (1971) ביקר לראשונה בבית כנסת, ומאז ביקוריו נמשכו בעקביות. לאחר כשנה נוספת הוא נכנס לישיבת "קול יעקב" שבמוסקבה, אך נפלט משם לאחר שמונת חודשי לימוד, אחר שלא ראתה אצלו הנהלת הישיבה שאיפה מספקת לעלות לארץ ישראל. לאחר מכן הוא התקרב לרבי אברהם מילר, מתלמידי רבי ישראל מאיר הכהן ("החפץ חיים"), שמסר שיעורים בבית הכנסת הגדול במוסקבה, והיה מחלוצי תנועת התשובה בברית המועצות. לטענת אישים מקרב חסידות חב"ד, תהליך חזרתו בתשובה הונע ולווה על ידי חב"ד, ולדבריהם אף הודה כי התקרב ליהדות על ידי חסיד חב"ד בשם רבי געצע ווילנסקי[1].
בשנת ה'תשל"ז (1977) חש כי יכול הוא לחלוק מידיעותיו ולהשפיע על אחרים החוזרים בתשובה, והחל לפעול במישור זה שהיה בעת פריחתו. הוא השתתף באולפני עברית, בסמינרים לתרבות יהודית שאורגנו על ידי התנועה הציונית ברוסיה, ובפסטיבלי שירה יהודית; הוא אף נשא דברים באירועים אלו. באותה השנה העלה הצעה לאחד את כל הגופים הדתיים לגוף מאוחד; באספה הראשונה לגוף זה נכחו כ-15 איש. הוא היה דומיננטי ובולט בהפצת תכנים דתיים בסאמיזדאט היהודי. בין החומר שהפיץ, היה תוכן על חגי ישראל ולוח השנה היהודי, מאמרים ותוכניות לפעולה מעשית. העביר הרצאות ושיעורי תורה ביער, כדי להימנע מחשיפת פעילות לעין הק.ג.ב.[2]. בשנת ה'תשמ"ג (1983) הוסמך לרבנות. בין תלמידיו במוסקבה היו פעילים ציוניים ידועים, מסורבי עלייה, בהם יוסף ביגון, פנחס פולונסקי, אביגדור אסקין, אלכסנדר אטרמן ועוד. במשך שהותו במוסקבה, הקדיש הרב אסאס את זמנו וכוחו לחיזוק יהדות ברית המועצות ולבניית קהילה יהודית אורתודוקסית. הוא יצר רשת של לימודי תורה, חינוך נוער ומחנות קיץ. כמו כן עסק בפעילות ציבורית ברחבי רוסיה, בה - בין היתר - החתים רבים על הצהרות שונות, כחלק ממאבקו[2].
זאב אלקין, ציין כי כשהתחיל את פעילותו בתנועה היהודית בברית המועצות "הרב אסאס היה אחד מהדמויות האגדתיות שקראתי עליו"[2].
החל משנת ה'תשל"ג (1973), משהתאפשרה לו חוקית הגשת הבקשה, פנה הרב אסאס לשלטונות הסובייטים בבקשה לעלות לארץ ישראל, אך סורב שוב ושוב, בין היתר בטענה שאשתו נושאת בתפקיד ביטחוני רגיש.
לאחר 13 שנות סירוב עלייה - מספר השנים הגדול ביותר של מסורב עלייה בברית המועצות שעלה לארץ ישראל - בחורף של שנת ה'תשמ"ו (ינואר 1986) הורשתה משפחת אסאס לעלות לארץ ישראל, לאחר עסקאות פוליטיות בין אדגר ברונפמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, לבין הרשויות הסובייטיות, יחד עם פעילות דיפלומטית של אישים נוספים, בעיקר מהקונגרס היהודי העולמי, ובהם אשת הציבור רעיה יגלום.
בשנת ה'תשמ"ט (1988) עמד הרב אסאס לבחירות לכנסת ברשימת מפלגת דגל התורה, ואף הוקלט לתשדיר התעמולה של המפלגה, יחד עם משה גפני וחיים ברילנט[3].
משנת ה'תשנ"ט (1999) הרב אסאס מלמד בישיבת אש התורה בירושלים. הוא מייסד האתר היהודי-רוסי evrey.com.
נשוי לאניה, ולהם שני בנים ובת.
בראיון לכתב עת "יהודי ברית המועצות" הוא תמצת את משנתו בעניין הדת והציונות:
העיקר והבסיס של עם ישראל הוא התורה, ולחיות בארץ-ישראל ולעלות לארץ זה חלק בלתי-נפרד מקיום מצוות התורה. ציונות בשבילי היא דרך טבעית בחיי תורה ומצוות. להיות דתי ולא לחיות בארץ זה בעיני [להיות] יהודי לא-שלם, להיות לא דתי בעיני בכלל [להיות] אדם לא-שלם. חיים רק פעם אחת, אזי למה לא להיות שלמים?
— הרב אליהו אסאס, יהודי ברית המועצות, גיליון 11, 1988, עמ' 121