לידה |
18 בפברואר 1947 (בן 77) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ארצות הברית | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
בת זוג | פטרישיה אניס | ||||
engel.house.gov | |||||
| |||||
אליוט לאנס אנגל (באנגלית: Eliot Lance Engel; נולד ב-18 בפברואר 1947) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית. כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק משנת 1989 עד 2021. תחילה ייצג את מחוז הקונגרס ה-19 בשנים 1989–1993, אחר כך את מחוז הקונגרס ה-17 בין השנים 1993–2013, ולבסוף את מחוז הקונגרס ה-16 מאז ועד 2021. כהונתו תמה עם התפזרות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.
אנגל נולד ברובע הברונקס שבניו יורק, גדל בשיכון עירוני ולמד בבתי ספר ציבוריים. הוא סיים את הקולג' האנטר-להמן ב-1969 עם תואר ראשון בהיסטוריה ואת התואר השני שלו הוא רכש ב-1973 בקולג' הרברט ה. להמן (CUNY) בהדרכה וייעוץ. ב-1987, הוא קיבל תואר נוסף במשפטים מבית ספר למשפטים של ניו יורק. הוא היה למורה ויועץ הדרכה במערכת החינוך של ניו יורק[1]. הוא נשוי לפטרישיה אניס אנגל. יש להם שלושה ילדים, ג'וליה, ג'ונתן ופיליפ.
בין השנים 1977–1988, שנים עשר השנים שקדמו להיבחרו למשרה במישור הארצי בקונגרס, כיהן אנגל בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק כדמוקרט. שם שימש בתפקיד של יושב ראש הוועדה לנושא אלכוהול וחומרים נצרכים, כמו גם בוועדת המשנה לתוכנית מיטשל-לאמה למגורים מסובסדים בניו יורק[1]
במהלך הקריירה הפוליטית שלו בקונגרס, ניסח חוקים בנושאי שיכון וחינוך, הוביל מאבקים להעלות את המימון במלחמה נגד הסמים וידוע כחסיד של שיפור בשירותי בריאות הנפש. הוא הציע הצעות חוק העוסקות במדיניות ארצות הברית בנושא סחר, רפורמה בחינוך וביטוח בריאות לטווח ארוך. הוא אחד מיוזמיה המקוריים של החוק המכיר בירושלים כבירתה הבלתי מחולקת של מדינת ישראל וחיבר את החוק המייעד את חודש אוקטובר כחודש מורשת האיטלקים האמריקאים[1].
חוק בולט שלו היה במושב הקונגרס ה-110, "הפחתת התלות [בנפט] דרך חדשנות ברכבים ואנרגיה" - או "חוק ההנעה של שנת 2007", כדי "לקדם את הביטחון הלאומי והיציבות דרך כלכלת ארצות הברית על ידי הפחתת התלות של ארצות הברית בנפט זר דרך שימוש של דלק אלטרנטיבי ורכבים טכנולוגיים"[2].
ב-25 ביוני 2020 הפסיד אנגל את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לייצוג מחוז הקונגרס ה-16 של ניו יורק לג'מאל באומן, לשעבר מנהל חטיבת ביניים שנתמך בידי מנהיגי המחנה הפרוגרסיביזם במפלגה הדמוקרטית ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז[3]. אי לכך, כהונתו נחתמה עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית בראשית ינואר 2021[4].
מאז הבחירות שלו לקונגרס ב-1988, הוא עמד בפני סדרה של אתגרים של פריימריס פולמוסיים בתוך המפלגה הדמוקרטית. בשנת 2000, הביס אנגל את לארי סיברוק, מתחרה בעל מוניטין רב שהיה אז מהברונקס, הסנאטור המדינתי של מדינת ניו יורק, אשר נתמך על ידי יו"ר הוועד הדמוקרטי של מחוז ברונקס, רוברטו רמירז.
בפריימריס הדמוקרטיים למושבו ב-2006, התמודדה מולו ג'סיקה פלאג, אשר ביססה את הקמפיין שלה על ההתנגדות למלחמת עיראק והביקורת על הסירוב של אנגל לתמוך בנסיגה מיידית של הכוחות האמריקנים מעיראק. בהתמודדות קודמת בין השניים ב-2004, קיבלה פלאג 11% מהקולות הדמוקרטים בפריימריס. במרוץ שלה ב-2006, היא קיבלה 18%.
אנגל חבר בוועדות בית הנבחרים הבאות:
אנגל יזם מספר חוקים והחלטות הצהרתיות שמביעות תמיכה בולטות בישראל. הוא תומך בהכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל ומכהן כיושב ראש משותף של שדולת חברי הקונגרס בני הברית של ישראל. קבוצה דו מפלגתית, אשר שמה לה למטרה לפתח את התמיכה בישראל בין מנהיגים של גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים[5].
ב-2001, קרא לנשיא בוש להכניס את אש"ף מחדש לרשימת ארגוני הטרור ולסגור את משרדיהם בוושינגטון[6]. ב-2002, צידד בישראל בזמן מבצע חומת מגן, כולל בקרב על ג'נין, וגינה את גינויי האו"ם על המצור על ערפאת. אנגל גינה גם את רעיון המדינה הפלסטינית של הנשיא בוש, וטען שבכך הנשיא מתגמל יאסר ערפאת על שימוש בטרור ככלי מדיניות. ב-2003, הוא וכמה מעמיתיו, שיגרו מכתב לנשיא בוש המביע דאגה לגבי ההצעה לקצץ ב-290 מיליון דולר את חבילת הערבויות בסך 9 מיליארד דולר לישראל בתגובה לבניית הגדר[7][8].
ב-2003 הציע חוק לפיו יטיל הקונגרס הגבלות על יחסי ארצות הברית-סוריה, אם דמשק לא תשים קץ לתוכניותיה לפתח נשק להשמדה המונית, תחדל מלסייע לחזבאללה וכן תוציא את חייליה מלבנון. יוקפאו נכסי סוריה בארצות הברית, יוגבל הסחר עם דמשק ויוטלו הגבלות נסיעה על בכירים סורים לארצות הברית. החוק נכנס לתוקף ב-12 בדצמבר 2003. כמו כן הפציר אנגל באו"ם להעביר החלטה הדורשת נסיגה מיידית של כוחות סוריה מלבנון[9] וקרא למשרד המשפטים האמריקני לדרוש מסוריה את הסגרתו של רמדאן עבדאללה שלח, מנהיג הג'יהאד האיסלמי האחראי לרצח של כמאה ישראלים ולמותם של שני אמריקנים[10].בתחילת 2004, עם לאחר תקיפת חיל האוויר שני מוצבים של החזבאללה בדרום לבנון שבאה בתגובה לפיגוע של הארגון גבול הצפון, אנגל גיבה כי זו זכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה[11]. סמוך לאותה עת, הוא תמך בהצבעת הגינויי בקונגרס, כנגד חוות הדעת של בית הדין בהאג בנוגע לגדר ההפרדה וכינה אותה, "בית הדין לאי צדק"[12]. הוא קרא למזכיר המדינה דאז, קולין פאוול, לקרוא למזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, להפסיק להיטפל בנושא הגדר לישראל, ולהתמקד בטיפול ברצח העם בדארפור[13]. הוא דרש גם להפסיק המימון האמריקני לאו"ם, עד לסילוק חברי ארגוני טרור-כמו חמאס-שמשרתים במנגנוניו בעזה ובגדה[14].
ב-2005, בנאום במליאה לרגל יום העצמאות ה-57 של מדינת ישראל, ציין את הקמת ישראל כהגשמתו של חלום בן אלפי שנים לבית לעם היהודי[15]. בעקבות ד"וח מהליס, שהמצביע על מספר בכירים סורים ולבנונים כחשודים ברצח ראש הממשלה לשעבר של לבנון, רפיק אל חרירי, קרא אנגל למועצת הביטחון להטיל אמברגו נשק על סוריה[16]. בדצמבר של אותה שנה, עברה במליאה בפה אחד הצעת חוק 535, אשר אנגל יזם, המכבדת את חייו, מורשתו והדוגמה שראש הממשלה הישראלי, יצחק רבין היווה ביום השנה העשירי למותו[17]. כמו כן, היה מהיוזמים המרכזיים של החוק לתמיכה בהכללתו של מגן דוד אדום בארגון ההצלה הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום עד התקבלותו לארגון זה בסוף אותה שנה[18].
ב-2006 הביע אכזבה מניצחון החמאס בבחירות וקרא לקהילה הבינלאומית שלא להכיר בישות החדשה או להעניק סיוע כלשהו לממשלה החדשה[19] והתנגד גם לאישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס בבעלות איחוד האמירויות הערביות בשל החשש שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ובגלל מימון הנסיכויות האמירויות לחמאס[20]. במאי אותה שנה, היה מבין יוזמי הצעת "חוק מניעת הטרור הפלסטיני", המטיל תנאים קשים לקבלת סיוע פלסטיני ומונע כל סיוע ישיר לרשות עקב עליית החמאס לשלטון[21][22]. בקיץ 2006, עם חטיפתו של גלעד שליט הוא קרא לחמאס ולסוריה "שותפות לדבר עבירה"[23] וקרא "להעמיד לדין את הרוצח חאלד משעל"[24]. במהלך מלחמת לבנון השנייה תמך אנגל בישראל ויצא בהודעה כי חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון היא "עילה למלחמה"[25]. כמה ימים אחר כך הוא נאם בהפגנה למען ישראל מול האומות המאוחדות ומול אלפי תומכי ישראל[26]. לקראת סוף המלחמה לכשגבר הלחץ להפסקת אש הוא הוציא הודעת תמיכה בצד הישראלי ביחד עם חבר הקונגרס, דייב וולדון. השנים הביעו התנגדות לכל הסכם בינלאומי אשר לא מסיר את חזבאללה כאיום צבאי לישראל, ותבעו פירוק חזבאללה ושיגור כוח בינלאומי, וכן דרשו שלא ללחוץ על ישראל להפסיק את המערכה הצבאית שלה בטרם עת[27].
במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, הצטרף לעוד 243 חברי קונגרס לחתימה על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים[28]. הוא היה גם מבין יוזמי "חוק ההסמכה לסנקציות נגד איראן", אשר מסמיך את הרשויות המקומיות ורשויות המדינה לנשל ולמנוע השקעות של חברות עם השקעות מעל 200,000 דולר במגזר האנרגיה באיראן[29] והתנגד לעסקת הנשק עם סעודיה באומרו כי סוגיית מפתח בתהליך אישור העסקה תהיה "הבטחת שמירת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון"[דרוש מקור]. טרם נאומיו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד, בספטמבר של אותה שנה באוניברסיטת קולומביה ובאו"ם, השתתף בשתי הפגנות למען ישראל נגד הנאומים[30][31]. בנובמבר, ערב ועידת אנאפוליס, הוא הביע את הסתייגותו וחששו כי מדובר בניסיון לחץ על ישראל לבצע ויתורים חד צדדיים ולא לקבל כלום בחזרה, מלבד חתיכת נייר או הצהרות חסרות ערך"[32].
ב-2008, הוא יזם את הצעת חוק בית הנבחרים 951, המגנה את ירי הרקטות הפלסטיניות על ישראל, את איראן וסוריה על אספקת אמצעי לחימה ושליחה ואימון של טרוריסטים לעזה. ההצעה גם קוראת לנשיא להציג החלטת גינויי במועצת הביטחון, ומורה למזכירת המדינה להעלות את הנושא בפורומים הבינלאומיים[33][34].
בינואר 2020 היה חלק ממשלחת של הקונגרס האמריקאי בראשות יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי לאתרים יהודיים בפולין ולפורום השואה העולמי החמישי שהתקיים בירושלים[35].
בסוגיות אחרות, הוא גם חסיד של הגוף הפוליטי בקונגרס שנקרא שדולת חברי בית הנבחרים למען אלבנים-אמריקנים ואלבניים אתניים בקוסובו. הוא היה היוזם של מספר החלטות פרו-אלבניות, ביניהן תמיכה בעצמאות קוסובו מסרביה.
אנגל קיבל ציון "A", בתעודת ההישגים של הקונגרס (Congressional Scorecard) לשנת 2005 של "מכון דראם מייג'ור" (הארגון לזכויות אדם ולענייני מעמד הביניים), על סוגיות עניין למעמד הביניים.
אנגל תמך במלחמה נגד עיראק, ב-10 באוקטובר 2002, הוא היה מבין 81 החברים הדמוקרטים בבית הנבחרים של ארצות הברית אשר הצביעו בעד האישור לשימוש בכוח נגד משטר הבעת' בעיראק. כשהמלחמה נגררה הלאה, עמדתו השתנתה. כיום, הוא טוען כי אילו ידע בעת הצבעתו את מה שהוא יודע היום, היה פועל אחרת.
{{cite web}}
: (עזרה)