אלישיב (מושב)

אלישיב

מושב אלישיב
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק חפר
גובה ממוצע[1]	‎16 מטר
תאריך ייסוד	1933
תנועה מיישבת	התאחדות האיכרים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	684 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	674 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   אלישיב (למפת נתניה רגילה)   אלישיב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלישיב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלישיב 32°22′50″N 34°54′34″E / 32.3805579074047°N 34.9095497446547°E / 32.3805579074047; 34.9095497446547 מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר באדום - אלישיב בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מתימן ב-14 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.

הקמת היישוב

מושב אלישיב בשנת 1937

כניסה למושב מכביש 4 צולם בשנת 2010

יוצאי תימן בישראל נאבקו על זכותם להתיישבות חקלאית עצמאית. בשנים שקדמו להקמת אלישיב רווחה אצלם ההרגשה, שהם שכירים המנוצלים בידי אחרים. תחושה זו הייתה מנת חלקם של המאוכזבים והמתוסכלים מיחסה של ההסתדרות הכללית, שלפי הרגשתם נהגו פקידיה בסחבת רבה בטיפול בבקשתם להתיישב. והם פנו להקים מוסדות עצמאיים: "התאחדות התימנים בארץ ישראל" ב-1923, וארגון "שבזי" להתיישבות תימנית בארץ ישראל, שהוקם בפתח תקווה ב-1932.

ב-26 באוקטובר 1933 הודיעה המחלקה להתיישבות של ההנהלה הציונית להנהלת הקק"ל שהגיעה להסכם עם התאחדות התימנים, על מסירת 900 דונם בקרקעות בעמק חפר בתשלום, הנודע גם בשמו הערבי ואדי חוארת. כחמישים איש נרשמו.

קבוצה של עשרים חברי הקבוצה עלתה לקרקע ב-14 בנובמבר 1933. בלילה הראשון הם לנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם על הגבעה צריף. עשרה חברים נבחרו להישאר במקום, והועסקו על ידי הסוכנות, על מנת שיכשירו את הקרקע ויעבדו חלק מהאדמות באופן משותף לפני הגעתן של המשפחות.

המושב כיום

כיום מרבית חברי המושב עוסקים במקצועות חופשיים ולא בחקלאות. חלק מהתושבים עובדים כשכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים במושב שנבנית עד היום. החל משנת 2008 פועל במקום מרכז אופק הכולל בית ספר וגני ילדים מזרם חינוך ולדורף.

לקריאה נוספת

• יוסף דנין, אלישיב: זכרונות, אפיקים, תשס"ג 2003.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלישיב

• אלישיב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

• סיפור הקמתו של המושב אלישיב, באתר "כאן נעים"
• אתר הבית של מושב אלישיב
• סרט קצר על המושב

הערות שוליים

1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021