לידה |
9 בדצמבר 1937 East Tennessee, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1 ביולי 2017 (בגיל 79) סקוטס ואלי, קליפורניה, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | |
פרופיל ב-IMDb | |
אלישיה ברוורד (באנגלית: Aleshia Brevard; 9 בדצמבר 1937 – 1 ביולי 2017) הייתה סופרת ושחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה אמריקנית. עבדה בתעשיית הבידור, המשחק, הדוגמנות וכמורה לתיאטרון. בין הראשונות המתועדות כמי שעברו ניתוח להתאמה מגדרית בארצות הברית. ברוורד חייתה את חייה מחוץ לקהילה הטרנסג'נדרית וזהותה כאישה טרנסית לא הייתה ידועה באופן פומבי עד שפרסמה את ספר זכרונותיה בשנותיה המאוחרות.
ברוורד נולדה בארווין, טנסי, ב-9 בדצמבר 1937[1] ויוחס לה בלידתה מגדר של ילד. גדלה במשפחה דתית באזור החקלאי של מרכז טנסי. היא הייתה קרובה לאמה, ותמיד חשה עצמה שונה מילדים אחרים, כבת מבפנים. היא העידה כי נהגה להתפלל בלילות להתעורר ילדה. שנות נערותה התאפיינו אף הם בחורגות ובהתמודדות עם בריונות. לאחר אכזבה רומנטית בתיכון, היא עזבה עם סיום לימודיה לחוף המערבי.[2]
ברוורד התיישבה בסן פרנסיסקו ומצאה עבודה כ'חקיינית נשים' (כפי שהדבר כונה אז) תחת שם הבמה לי שואו (Lee Shaw) במועדון של פינוצ'יאו (Finocchio's) בתחילת שנות ה-60.[1] היא נהגה לעשות חיקויים של מרילין מונרו ועשתה לעצמה שם משמעותי מספיק עד שלטענתה מונרו עצמה הגיעה פעם אחת לצפות במופע.[3]
ברוורד התחילה בתהליך ההתאמה המגדרית בגיל 21 תחת השגחתו של מומחה לנושא, ד"ר הארי בנג'מין בסוף שנות ה-50. בהמלצתו של בנג'מין עברה את הליך השינוי הניתוחי במרפאת ווסטלייק בלוס אנג'לס בטיפולו של המנתח אלמר בלט ב-1962. בהמשך עבדה ברוורד כחשפנית וכשפנפנת פלייבוי.
לאחר כשנת התאוששות מהניתוח, נרשמה כסטודנטית באוניברסיטת מידל טנסי סטייט. במהלך תקופה זו, התרגלה לשינויים שעברה, והתחתנה. היא החלה לעבוד כשחקנית, יצאה לסיבובי הופעות תיאטרון ברחבי ארצות הברית, והחלה לעבוד אף בקולנוע וטלוויזיה. היא הצטרפה לאיגוד השחקנים בהוליווד.
באמצעות בנג'מין, ברווארד התיידדה בסוף שנות ה-50 וה-60 עם מטופלות טרנסג'נדריות אחרות שלו, בהן שרלוט פרנסס מקלאוד וקתי טיילור, והן יצרו רשת תמיכה אחד עבור השני. בין היתר נהגו להפגש ולאכול ארוחות צהריים עם בנג'מין, אותו ראו כמדריך אבהי וכחבר.
אחרי שעבדה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה לטנסי שם קיבלה את תואר ה-M.A. שלה בתיאטרון. היא התחתנה מספר פעמים, ושבה לקליפרניה בסוף שנות ה-90, שם התגוררה מחוץ לסנטה קרוז, עם חברה ותיקה כשהיא מתפרנסת כמורה מחליפה ועשתה תיאטרון קהילתי.
לאורך חייה נישאה לאורך חייה לארבעה גברים (לבן זוגה הראשון נשאה פעמיים).[2]
היא נפטרה בביתה שבסקוטס וואלי ב-1 ביולי 2017 בגיל 79.[4]
ברוורד עברה ניתוח להתאמה מגדרית לפני שהמושג טרנסג'נדר הומצא וטרם התבססותה של קהילה טרנסג'נדרית בסן פרנסיסקו. היא לא הזדהתה בגלוי כטרנסית במשך מרבית חייה ולעיתים קרובות הדפה שאלות בנושא. שלושה מתוך ארבעת בני זוגה לא היו מודעים לכך שעברה תהליך שינוי מגדרי.[4][2] רק לאחר פרסום ספר הזכרונות שלה בשנת 2001 החלה להציג עצמה כסופרת וכשחקנית טרנסקסוקאלית.
"מבחינה מקצועית גם כשחקנית קולנוע ובמה וגם מאוחר יותר כמורה לתיאטרון באוניבסיטה, חיי התנהלו מחוץ לקהילה המגדרית. רק לאחר פרסום שני זכרונות, בשנות ה-60 וה-70 לחיי, שמעתי לראשונה את המונח טרנסג'נדר והתוודעתי לסדר היום המוצהר של הקהילה" אמרה בראיון בשנת 2013. באפריל 2017 אמרה "לא עברתי שינוי מגדרי כדי להיות מתוייגת כטרנסקסואלית. אני מסתכלת על זה כשלב מביך שעברתי, בערך כמו התבגרות ממש כואבת. אני אפילו עכשיו לא חושבת על עצמי במונחים טרנסקסואליים. זה משהו שחוויתי והייתי".[5]
"עבורי, כמו גם עבור אחיותיי המוקדמות, המטרה מעולם לא הייתה לחיות עם 'ט' לפני השמות שלנו. המטרה שלנו הייתה להתמזג כל כך ביסודיות שהדברים המעורבבים יהיו בילתי ניתנים לזיהוי. זו הייתה בחירה שלא נעשתה כי הרגשנו כל בושה לגבי ההיסטוריה הטרנסקסואלית שלנו, אלא מכיוון שהמטרה שלנו תמיד הייתה לחיות באופן מלא כנשים שנולדנו להיות".[2]
שנה | שם | סוג | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|---|
1969 | The Red Skelton Show | טלוויזיה | בכורה טלווזיונית עם מספר הופעות.[6] | |
1969 | The Love God? | סרט | Sherry (one of "Peacock's Pussycats") | [6] |
1969 | The Female Bunch | סרט | Sadie | [6] |
1970 | Big Foot | סרט | [6] | |
One Life to Live | טלוויזיה | Tex | [6] אופרת סבון וסדרת טלוויזיה של ABC. | |
1970 | The Partridge Family | טלוויזיה | Cocktail waitress | [6] |
The Dean Martin Show | טלוויזיה | [6] | ||
1972 | Night Gallery | טלוויזיה | Robot receptionist | זכורה מהציטוט: "You Can't Get Help Like That Anymore" |
1979 | Legends of the Superheroes | טלוויזיה | Giganta | |
1980 | The Man with Bogart's Face | סרט | Mother the landlady | מותחן קומי.[6] |
Smokey and the Judge | סרט | Wally Lewis | [6] | |
1981 | Hard Country | סרט | Snoopy Lady | |
1981 | American Pop | סרט | "Showgirl #2" voice by Brevard | דרמה מוזיקלית מצוירת למבוגרים |
2005 | Screaming Queens: The Riot at Compton's Cafeteria | סרט | As self | סרט דוקומנטרי בו דיברה על האופן שבו דראג פתח לה דלתות ואפשרויות.[7] |
שנה | שם המופע | תפקיד | מיקום | הערות |
---|---|---|---|---|
Move Over Ms. Markham | Joanna Markham | [8] | ||
Gingerbread Lady | Evy Meara | |||
Seven Year Itch | The Girl Upstairs | [8] | ||
The Shadow Box | Beverly | [8] | ||
Steel Magnolias | Truvy Jones, a salon owner | אוף ברודוויי בניו-יורק | [8][1] | |
Night of the Iguana | Maxine Faulk | [8] | ||
Ruthless! The Musical | Emily Green | שיקגו | מופע בן שנה אחת.[8] | |
A Midsummer Night's Dream | Hyppolyta | Globe Theater | [8] | |
Subject to Change | Madeline Bassett |