אלכסנדר מויסי

	ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.

אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

אלכסנדר מויסי
Alexander Moissi

לידה	2 באפריל 1879 טריאסטה, נחלות הכתר אוסטרי (ציסלייטניה), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	22 במרץ 1935 (בגיל 55) וינה, אוסטריה
מקום קבורה	מורקוטה
שם לידה	Aleksandёr Moisiu
מדינה	אוסטריה
תקופת הפעילות	מ-1899
צאצאים	בטינה מויסי
פרופיל ב-IMDb

אלכסנדר מויסי (בגרמנית:Alexander Moissi,באיטלקית:Alessandro Moissi בשמו המקורי באלבנית: Aleksandër Moisiu - אלכסנדר מויסיו, ‏ 2 באפריל 1879 - 22 במרץ 1935) היה שחקן תיאטרון אוסטרי ממוצא אלבני.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

אלכבנדר מויסיו נולד ב-1879 בטריאסטה כבנם של מויסי מויסיו, סוחר שמן וחיטה אמיד, יליד קאוואיה באלבניה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית ושל עמליה דה ראדה, גם היא ממוצא אלבני, מהקבוצה האתנית "ארברש" מאיטליה, בת לרופא מפירנצה. גדל בטריאסטה ודורס בתרבויות האיטלקית והאלבנית. גרמנית למד מאוחר יותר בעת לימודי התיכון בגראץ. בגיל 20 עבר לגור עם אמו ושתי אחיותיו בווינה. שם התחיל לימודי פיתוח קול וביקש להתקבל לקורס למשחק בתיאטרון בורגתיאטר בהופבורג ,אך נדחה בגלל מבטאו האיטלקי ונאלץ לשחק כניצב. בעונה 1899-1900 בבורגתיאטר בווינה במשחקו בטרטיף של מולייר בתפקיד של משרת אילם גרם להשתאותו של השחקן הראשי הוותיק יוזף קיינץ, שגילם את טרטיף. כששיחקו בטרטופ בפעם הראשונה, קיינץ הסתכל בפניו של מויסי הצעיר ושכח את השורות שלו לכמה רגעים. למחרת, קינץ שוחח עם מנהל התיאטרון, פול שלנטר, בשמו של מויסי, ואמר שהוא רואה בו את "שחקן העתיד". שלנטר הביא את הכישרון החדש לפראג לתיאטרון הגרמני החדש, שם נשאר מויסי מ-1901 עד 1903.

הקריירה בתיאטרון

ב-1903 הצטרף מויסי ללהקת הדויטשס תיאטר בברלין, שמנהלו, מקס ריינהרדט פרש עליו את חסותו. מויסי הצטיין במהרה בגילומם הפסיכולוגי המעמיק של התפקידים, בקולו המתנגן והאקספרסיבי, ובמוביליות תווי פניו וגופו.^[1] . בדרך כלל שיחק ללא איפור.^[1] יחד עם רודולף שילדקראוט שיחק מויסי ב"הסוחר מוונציה בבימוי ריינהרדט, תוך הבלטת דיבורו המתנגן. על אף בקורות ראשונות שליליות, לבסוף הוכתר ככוכב. פרנץ ורפל קרא לו "מכשף", שטפן צווייג הגדיר את קולו כ"מוזיקה", גם גרהרט האופטמן וקלבונד נמנו עם מעריציו. פרנץ קפקא כתב ביומנו:

לחיים עגולות ועם זאת פנים זוויתיות. שיער רך, אותו מלטף מדי פעם בתנועות יד עדינות.למרות שניתן לשמוע כל כך הרבה מנגינות נראה היה שהקול מונחה כמו סירה קלה במים, את מנגינת השיר לא ממש ניתן היה לשמוע. מלים מסוימות התמוססו על ידי הקול, טופלו בצורה כל כך עדינה, שקפצו ולא לא היה להן עוד שום קשר לקול האנושי... (פראג, 28 בפברואר 1912)

ב-1911 השתתף מויסי בסיור ברחבי האימפריה הרוסית. בסנט פטרבורג זכה מויסי לשבחי מבקר התיאטרון אנטולי לונצ'רסקי עבור משחקו באדיפוס המלך מאת סופוקלס. בסיוריו ברחבי אירופה ואמריקה, תפקידו המפורסם ביותר היה פדיה ב' המת החי מאת לב טולסטוי, שאותו ביצע 1400 פעמים. הוא שיחק בתפקיד הראשי בבכרות המחזות Der weiße Heiland" (המושיע הלבן או מונטזומה) מאת גרהרט האופטמן ו Frühlings Erwachen (האביב מתעורר) מאת פרנק ודקינד. בערוב מלחמת העולם הראשונה נחשב לשקחן הבולט ביותר בשפה הגרמנית ב-1914 התאזרח מויסי בגרמניה והתנדב כקצין זוטר במלחמת העולם הראשונה. ב-16 בספטמבר 1915 נפל בשבי הצרפתי באזור קאלה ונשלח למחנה שבויים בבל-איל-אן-מר, אי על יד חוף ברטאן. שם חלה בשחפת ובקיץ 1916 אושרה העברתו לארוזה בשווייץ. על אף היותו שבוי מלחמה התאפשר לו לחדש פעילות כשחקן בתיאטון "שאושפילהאוס" של ציריך שנוהל באותה תקופה על ידי אלפרד רויקר. בינואר 1917 חבר ללהקת הדויטשס תיאטר של ריינהרדט שהגיעה לשווייץ. שורר מהשבי בספטמבר 1917. בימי המהפכה הגרמנית מ-1919-1918 הצטרף מויסי לזמן קצר ל"ברית ספרטקוס"המרקסיסטית.

ב-1920 השתתף בהצגת הבכורה בפסטיבל זלצבורג של המחזה של הוגו פון הופמנסטאל "Jedermann" לפי המחזה אנגלי כלאדם מן המאה ה-15 התקשה להסתגל לזרם האקספרסיוניזם הגרמני ולתיאטרון האפי שעלו בגרמניה עם במאים כמו ארווין פיסקטור וברטולד ברכט. לבסוף אחרי עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עזב את גרמניה וקיבל את האזרחות האלבנית מהמלך זוג הראשון. 1934 לבקשתו הוענקו לו האזרחות האיטלקית והאלבנית^[1] הוא נפטר מדלקת ראות בווינה במרץ 1935. גופתו נשרפה במשרפת זימרינג ואפרו נקבר בבית הקברות מרקוטה על יד האגם לוגנו בשווייץ.

פעילותו

ב-1906 הריע לו הקהל על משחקו כאוסוולד במחזה רוחות מאת הנריק איבסן^[1] ובבכורת "האביב המתעורר". גם ביצועו את התפקידים המלט, אדיפוס, פאוסט ורבים אחרים זכו לשבחים רבים, כמו קולו והבעותיו הרגשיות. מויסי שיחק גם בתפקידים אוטלו, דיובדט ב"דילמת הרופא" מאת ברנרד שו. פרט לדויטשס תיאטר, הוא הופיע בפולקסתיאטר ובתיאטר אין דר יוזפשטאדט בווינה. מויסי סייר ברחבי העולם - כולל בארגנטינה, בריטניה, צ'כוסלובקיה, מצרים, צרפת, יוון, הולנד, הונגריה, איטליה, יפן, מקסיקו, רומניה, שוודיה, ארצות הברית וכו. מויסי היה בעיקר שחקן תיאטרון אולם הופיע בשנים 1935-1910 גם בעשרה סרטים, מתוכם שבעה סרטים אילמים.^[2] התבלט בעיקר בסרט "הסטודנט מפראג" מ-=1913.

השמועות על מוצאו

על אף היותו אלבני ונוצרי, בגלל שמו, שמקורו בשם משה באלבנית וביוונית, היו שהדביקו לו בטעות זהות יהודית, לפחות חלקית. האמן היה ידוע גם ביחסיו הטובים עם עמיתים יהודים, בתקופה שבה האנטישמיות ידעה שיאים. הוא טען שכנוצרי, אינו יכול לסבול ולראות איך נגיף האנטישמיות מדביק אנשים, לאומים ומדינות נוצרים, וגוזל מהם כל צלם אנושיות וצדק. ^[3] קרו מקרים שבהם נאצים התפרעו בהופעות שלו, כמו בעיר מנהיים, בעת הופעתו במחזה של ברנרד שו. הם צעקו "מויסי יודה" ו"שו יודה". ^[4]

יצירות

• המחזה "האסיר" על נפוליאון - הוצג בהמבורג, נחשב ללא מוצלח

חייו הפרטיים

קברו של אלכסנדר מויסי בבית הקברות מורקוטה באיטליה

פרט לאלבנית, דיבר מויסי על בוריין אנגלית, צרפתית, גרמנית, יוונית, איטלקית וספרדית הוא התחתן פעמיים:

• ב-1910 עם מריה לבית אורפוס (Urfus) ) (1943-1874), ילידת טפליצה (בוהמיה).

ב-1913 היא הקימה בברלין בית הספר מריה מויסי לדרמהף שבו לימד בעלה. לזוג נולדה במינכן בת - ביאטריצ'ה מויסי, לימים ביאטה פון מולו (1998-1906). ב-1919 עם השחקנית הגרמניה יוהנה טרווין (בשמה האמיתי יוהנה וילמינה וינטר). מויסי נולדה בת נוספת מחוץ לנישואים עם השחקנים הרטה המבך :בטינה מויסי (2023-1923) . בטינה התחתנה לימים - ב-1959 - עם אספן היהודי-אמריקאי היינץ ברגרון. אחד מבניה, ניקולס ברגרון הוא טייקון פיננסים ואספן ובנה השני, אוליבייה ברגרון הוא היסטוריון של האמנות. ^[1].

• ב-1919 התחתן מויסי עם השחקנית הגרמניה יוהאנס טרווין (שם בלידה:וינטר)

נין של מויסי הוא השחקן הגרמני גדאון בורקהרד, בן לאליזבת פון מולו, נכדתו של מויסי.

• הגנרל האלבני ספירו מויסיו היה בן דוד בדרגה שנייה של אלכסנדר מויסי. בנו של ספירו מויסיו הוא נשיא אלבניה בשנים 2007-2002 אלפרד מויסיו.

הוקרה

• 1962 - בימי השלטון הקומוניסטי, לאחר המוות - הוענק לו התואר "אמן העם" של אלבניה

הנצחה

• רחובות נקראים על שמו של מויסי בברלין, זלצבורג ווינה.
• התיאטרון הלאומי בעיר דורס נקרא על שמו
• בעיר דורס ביתו הפך למוזיאון
• 1995 - לרגל 60 שנה למותו הוכרזה באלבניה "שנת אמנות" שהוקדשה לזכרו, בחסות הקרן "אלכסנדר מויסי".
• 2005 - אנדרטה של מויסי נחנכה בווינה
• 2005 - אוניברסיטה שהוקמה בעיר דורס נקראה על שמו

^[5]

• בית הספר לדרמה באקדמיה למוזיקה ולאמנויות בטירנה נקרא על שמו.
• בעיר קאוואיה באלבניה, עיר הולדתו של אביו, בית ספר תיכון והתיאטרון המקומי נקראים גם כן על שמו.

לקריאה נוספת

• William "Bill" Bland Alexandër Moisiu in Martin Banham (ed)

1992 The Cambridge Guide of Theatre

• • Vangjel Moisiu: Alexander Moissi - Biografia në gjuhën gjermane, Tirana 1980
• Rüdiger Schaper: Moissi. Triest, Berlin, New York – Eine Schauspielerlegende. - Berlin: Argon 2000

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר מויסי בוויקישיתוף

• אלכסנדר מויסי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. W.W.Band 1992 עמ' 686
2. 2010 Robert Elsie Historical Dictionary of Albania עמ' 310
3. Lisa Silverman - Becoming Austrians: Jews and Culture between the World Wars
4. Jeannette R.Malkin, Freddie Rokem - Jews and the Making of the Modern German Theatre
5. אתר האוניברסיטה