אמיר גוטפרוינד
 | |
| גוטפרוינד בפברואר 2013 | |
| לידה |
23 ביולי 1963 חיפה, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 2015 (בגיל 52) חיפה, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | ישראלי |
| עיסוק | סופר |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | ספרות |
| יצירות בולטות | "שואה שלנו", "בשבילה גיבורים עפים", "אחוזות החוף", "שעת נעילה" |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
פרס בוכמן (2001) פרס ספיר (2003) פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2013) |
  | |
אמיר גוּטפרוינד (23 ביולי 1963 – 27 בנובמבר 2015) היה סופר ישראלי ובעל טור בעיתון מעריב השבוע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיר גוטפרוינד נולד בחיפה בשכונת נווה שאנן, להורים ניצולי השואה.
הוא התגייס לצה"ל כעתודאי, לאחר שסיים תואר ראשון בטכניון במתמטיקה שימושית. שירת בענף חקר ביצועים בחיל האוויר. בעת שירותו הצבאי השלים תואר שני בטכניון בחקר ביצועים ופרסם את שלושת ספריו הראשונים. השתחרר משירות קבע בצה"ל בגיל 42 בדרגת סגן-אלוף.
ספרו הראשון "שואה שלנו" זכה בפרס בוכמן בשנת 2001, וספרו השני "אחוזות החוף" זכה בפרס ספיר בשנת 2003. בשנת 2013 זכה גוטפרוינד בפרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש רה"מ לוי אשכול. גוטפרוינד היה חבר מועצת יד ושם.
סגנונו שנחשב למיוחד ניכר היה בעברית הקולחת והאמינה, בהיעדר יומרות "ספרותיות", ובתיאור אוהב ואירוני של רגעי מבוכה מול הבלתי נמנע והבלתי-צפוי. בספריו שילב חוויות מנוף ילדותו בחיפה ובקריית חיים. ספריו של גוטפרוינד תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית, צ'כית והונגרית. בין היתר שימש גוטפרוינד כתסריטאי בסדרת הטלוויזיה בני ערובה ובסדרה שעת נעילה.
בשנת 2010 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי אבי נשר "פעם הייתי", המספר על עלילות חבורת ילדים בחיפה של שנת 1968. התסריט לסרט נכתב בהשראת ספרו של גוטפרוינד "בשבילה גיבורים עפים". ספר זה שימש גם השראה לסדרת דרמה ושמה "בשבילה גיבורים עפים", שהופקה על ידי שידורי קשת ואשר זכתה בפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל קאן לטלוויזיה. בסדרה, שיצר עמרי גבעון, מככבים נינט טייב, משה אשכנזי, מיכאל אלוני, תומר קאפון ואחרים.[1]
היה נשוי פעמיים ואב לשלושה מנישואיו הראשונים. אשתו הראשונה נפטרה מסרטן בשנת 2011, בעת שכתב את הספר "מזל עורב".[2] ההקדשה שבתחילת הספר היא "לנטע שמיר ז"ל, אשתי, אהובתי. ספר ראשון בלעדייך". התגורר ביישוב יובלים עם אשתו השנייה, מיכל, ילדיו וילדיה.
ב-27 בנובמבר 2015 נפטר גוטפרוינד בגיל 52 בבית החולים רמב"ם, לאחר שחלה גם הוא בסרטן.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שואה שלנו, זמורה ביתן, 2000 (הספר בקטלוג ULI). הספר קיים גם בגרסה מוקלטת.
- אחוזות החוף (סיפורים), זמורה ביתן, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- העולם, קצת אחר כך, זמורה ביתן, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
- בשבילה גיבורים עפים, זמורה ביתן, 2008 (הספר בקטלוג ULI)
- מזל עורב, זמורה ביתן, 2013. (הספר בקטלוג ULI) הספר קיים גם בגרסה מוקלטת
- אגדת ברונו ואדלה, זמורה ביתן, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- הר האושר, זמורה ביתן, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "אמיר גוטפרוינד" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 101, 2018, חיפה. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיר גוטפרוינד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אמיר גוטפרוינד, דף שער בספרייה הלאומית
- אמיר גוטפרוינד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אמיר גוטפרוינד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אמיר גוטפרוינד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- אמיר גוטפרוינד, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אמיר גוטפרוינד באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מידע על אמיר גוטפרוינד בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של אמיר גוטפרוינד, באתר "סימניה"
- צור ארליך, פשוט ציוני: ריאיון עם אמיר גוטפרוינד, מקור ראשון, 15 ביוני 2007
- אריק גלסנר, על אמיר גוטפרוינד, בלוג באתר "רשימות", 12 באפריל 2008
- רחלי ריף, אמיר גוטפרוינד: "ברור שמה שעברתי השפיע על הכתיבה שלי", באתר nrg, 18 באפריל 2013
אמיר גוטפרוינד, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- רותי זוארץ, אמיר גוטפרוינד מתמודד עם הסרטן ומסתכל קדימה, באתר מעריב השבוע, 27 באוקטובר 2014
בעקבות מותו:
- הסופר אמיר גוטפרוינד מת בגיל 52, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2015
- הסופר אמיר גוטפרוינד הלך לעולמו, באתר ynet, 28 בנובמבר 2015
- אמיר גוטפרוינד, אמיר גוטפרויד בטור אישי על הפרידה מאשתו, הסרטן והמוות שקיווה שלא יעצור את הכתיבה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2015
- גילי איזיקוביץ, אמיר גוטפרוינד נערך לכך ש"הר האושר", ספרו האחרון, ייצא לאור בלעדיו, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2015
- יעל שכנאי, פרידה מאמיר גוטפרוינד, מגדולי הספרות הישראלית בעת החדשה, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2015
- אסף גולן, "לא רק סופר מיוחד, אלא קודם כל אדם מאיר ומיוחד", באתר nrg, 28 בנובמבר 2015
- איילת קליין כהן, בשבילו גיבורים עפים: הדמויות הנצחיות של הסופר אמיר גוטפרוינד, באתר nrg, 29 בנובמבר 2015
מכּתביו:
- אמיר גוטפרוינד, באתר "במה חדשה"
- צלליות, סיפור, מגזין ארץ אחרת, 2001
- חמישה ספרים לקרוא במילואים, באתר ynet, 7 ביוני 2007
- מה באמת מסתתר מאחורי הצעות החוק של הימין?, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2011
ניצחונות קטנים || אמיר גוטפרוינד נזכר בשחייה אחת בחוף השקט של חיפה בשנות השבעים, באתר הארץ, 1 באפריל 2013- אמיר גוטפרוינד מציג: החיילים בחזית הקשה ביותר של ישראל, באתר דה פוסט, 8 ביולי 2013
- המוחה האחרון, באתר אלכסון, 4 בספטמבר 2013
על כתביו:
- אלכס זהבי, כתיבה ממעמקים, ביקורת ספרות על הספר "שואה שלנו", ארץ אחרת
- אריק גלסנר, על "בשבילה גיבורים עפים", של אמיר גוטפרוינד, הוצאת "זמורה ביתן", ביקורות ספרות - מעריב, 26 באוקטובר 2008
- עמיחי שלו, גיבור על חלשים, באתר ynet, 24 בספטמבר 2008
- משה נגבי, שבוע הספר, ספרים מומלצים: מונומנט ספרותי, באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- סימונה באט, קסמו של שולץ: "אגדת ברונו ואדלה", באתר ynet, 28 בספטמבר 2014
- עלית קרפ, אגדת ברונו ואדלה: רב מכר מקורי, מעורר עניין ומחשבה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2014
- איילת קליין כהן, מהר האושר לתהום הכאב: האחרון של גוטפרוינד, באתר nrg, 10 בפברואר 2016
- נמרוד עופרן, החיפוש אחר שלמות: ספרו האחרון של אמיר גוטפרוינד מצוין בלי להיות שלם, באתר וואלה, 12 בפברואר 2016
- יעל אינגל, בשבילו גיבורים עפים: הצד המפתיע של אמיר גוטפרוינד, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 ביוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איתי שטרן, "בשבילה גיבורים עפים" זכתה בפרס סדרת הדרמה הטובה בפסטיבל בינלאומי המתקיים בקאן, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- ^ אמיר גוטפרוינד, "שבתי אל הספר על מנת לתקן", באתר ynet, 30 במרץ 2013
| הקודם: גיל הראבן, שאהבה נפשי |
פרס ספיר 2003 "אחוזות החוף" |
הבא: דן צלקה, ספר האלף בית |