אנטון גובאו

אנטון גובאו
Anton Goubau
לידה 27 במאי 1616
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במרץ 1698 (בגיל 81)
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטון גובאו (בהולנדית: Anton Goubau;‏ 1616, אנטוורפן – 1698, אנטוורפן)[1] היה צייר בארוק פלמי. הוא בילה ברומא ושם השתייך לאגודת ציירי הז'אנר הבמבוצ'אנטי, ההולנדי והפלמי, שיצרו ציורים מחיי היומיום של המעמדות הנמוכים ברומא ובאזור הכפרי שלה. הוא ידוע בנופיו האיטלקיים ובציורי הז'אנר שלו בסגנון הזה ובציורי ההיסטוריה שלו על נושאים מיתולוגיים ודתיים. [2][3][4]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובאו נולד במשפחה אמידה באנטוורפן.[5] הוא החל את לימודי הציור בהשגחת יאן דה פריאוס בשנת 1629. הוא הפך לחבר בנסע באנטוורפן בשנת 1636 או 1637.[4][6] הוא תועד בפריז בשנת 1642 ואז נסע לאיטליה. הוא שהה ברומא משנת 1644 עד 1650.[7] כאן התקרב לקבוצת ציירי הז'אנר סביב פיטר ואן לאר - "הבמבוצ'אנטי".

אין שום עדות כתובה שהוא הצטרף לאגודת הבנטפויכלס, העמותה של אמנים הולנדים ופלמיים שעבדו ברומא, אף על פי שצייר יצירה שכותרתה "לימודי אמנות ברומא" בשנת 1662, המתארת כמה מחברי ה"בנטפויכלס" שמציירים ציורים של חורבות עתיקות בנוף מחוץ לרומא.[4] הציור הזה מוכיח שהוא היה גם בחבורת הבנטפויכלס.

בשנת 1650 חזר גובאו לאנטוורפן, שם קיבל עבודות רבות בנושאים דתיות. [8][9] הוא גם המשיך לצייר נופים איטלקיים עם דמויות רבות וחורבות עתיקות לקהל לקוחות בינלאומי כולל אריסטוקרטים גרמנים.[7]

בין תלמידיו היו אברהם קושט, ארנולד ג'רארדי, יוסטוס ג'רארדי, לוריס גובאו, יאן הבפטיסט טיוסנס האב ויאן הבפטיסט טיוסנס הצעיר.

אנטון גבאו, איכרים ליד מדרגות כנסייה ברומא

גובאו נפטר באנטוורפן ב־11 במרץ 1698.[6]

יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובאו ידוע בעיקר כצייר סצנות שוק הממוקמות בסביבה רומאית או בנוף ים תיכוני, שמכילות לעיתים קרובות הרבה דמויות קטנות בסגנון הבמבוצ'אנטי. השם במבוצנטי ניתן לקבוצה של ציירי ז'אנר הולנדים ופלמיים שהיו פעילים ברומא משנת 1625 לערך עד סוף המאה השבע עשרה והתמקדו בנושא ציוריהם בחיי היומיום של המעמדות הנמוכים ברומא וסביבתה.[5] במהלך נסיעתו לאיטליה, הצליח גובאו להכיר את עבודתם של ציירים כמו פול בריל (הידוע בנופיו האיטלקים) ואת ציורי הבמבוצ'אנטי יאן מיל, יאן בוט, מייקל סוברטס ויוהנס לינגלבך. הייתה להם השפעה קריטית על התפתחות הסגנון והנושא שלו בסגנון הז'אנר האיטלקי.

בשובו לאנטוורפן צייר נופי איטלקים עם דמויות קטנות רבות המראות את השפעתם של ברתולומיאו ברנברג, יאן בוט והקומפוזיציות הרומיות המוקדמות של יאן אסלין.[4][9] בדרך כלל הוא גילה עניין בלעורר אווירה רומאית יותר מאשר ליצג טופוגרפיה ריאלית. הוא שילב כמה אתרים ברומא ביחד כדי ליצור סוג של סינתזה של המראות בעיר. בכמה ציורים הוא מראה עניין טופוגרפי ספציפי יותר.

אנטון גובאו, ציירים מציירים נופי רומא, כנראה מחבורת בנטפוכלס

מדי פעם הוא צייר מה שנקרא "סצנות חדר השמירה", סוג של סצנת ז'אנר המתאר פנים אולם עם קצינים וחיילים המבלים את זמנם בחופשה. הז'אנר הפך לפופולרי באמצע המאה ה-17, במיוחד ברפובליקה ההולנדית. בפלנדריה היו גם כמה מתמחים מהז'אנר ובהם דייוויד טניר הצעיר, אברהם טניר, קורנליוס מאהו ויאן בפטיסט טיוסנס הצעיר. סצנות חדר המשמר כללו לרוב שכירי חרב וזונות המחלקות שלל, או מפנקות את החיילים בצורות אחרות של פעילויות מובנות.[10] דוגמה טובה לז'אנר היא ציור חדר המשמר במוזיאון בהיידלברג, המתאר שמונה חיילים סביב שולחן בתוך חדר מונומנטלי. בקנה אחד עם הכוונה המוסרית של הז'אנר, הדמויות השונות מציגות את האימרה הפלמית: "קלפים, נשים ושתייה הרסו הרבה גברים". שחקני הקלפים משתופפים על הרצפה, בעוד אישה לבושה באופן פרובוקטיבי מנגנת בלוטה וחייל עם גבו מופנה לעבר הצופה מרים את כוסו לעבר גבר מעשן. אדם שנראה בפינה הימנית מייצג "אדישות", הנחשבת לאחת משבעת החטאים. הציור מתייחס גם לנושא הציוד הצבאי בצד ימין של הציור, המבטא את ארעיות הכוח והתהילה.[11]

בנוסף לתצפיות שערך בעיר שלו, גובאו צייר יצירות דתיות רבות, המיועדות במיוחד לכנסיות באנטוורפן.[4] הוא גם עשה מספר ציורים דתיים על נחושת כחלק מסדרה עבור השוק הספרדי שאליה תרמו ציירים פלמיים אחרים כמו וילם ואן הרפ, ארסמוס קוולינוס השני, ואולי גם אברהם וילמסנס. הסדרה מצויה במנזר לאס קומנדדוראס דה סנטיאגה במדריד.[3]

הוא צייר דיוקנאות כפי שמעיד דיוקנו של גספר דה וייט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטון גובאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמו נכתב בצורות שונות: Goubaie', 'Goubeau', 'Goubouw' and 'Gebouw'; first name variants: 'Antonius', 'Antonie', 'Antoine', 'Anthonis' and 'Antoni'
  2. ^ Anton Goubau (Antonie Goubaie) in Van der Aa e.a., Biographisch Woordenboek der Nederlanden
  3. ^ 1 2 Jesús Ángel Sánchez Rivera, Sobre una serie de cobres flamencos de pintores en la estela de Rubens, Anales de Historia del Arte, vol. extraordinario: 'Saberes artísticos bajo signo y designios del «Urbinate»' (2011), pp. 483-505 (in Spanish)
  4. ^ 1 2 3 4 5 Goubau, Antoni, I in Grove Art Online
  5. ^ 1 2 Bild des Monates at the Kurpfälzisches Museum (in German)
  6. ^ 1 2 Anton Goubau at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  7. ^ 1 2 Anton Goubau, Market in a Southern Port at Lempertz (in German)
  8. ^ Antonius Goebouw & Franciscus de Neve in: Arnold Houbraken, Groote Schouburgh of Nederlantsche konstschilders and schilderessen, 1718 (in Dutch)
  9. ^ 1 2 Anton Goubau - Italian Landscape with a Shepherdess and Ruins at Sotheby's
  10. ^ Review of Jochai Rosen, Soldiers at Leisure, The Guardroom Scene in Dutch Genre Painting of the Golden Age at historians of Netherlandish art
  11. ^ Guardroom painting at the Kurpfälzisches Museum in Heidelberg