אנטוניו דה מונטסינוס
 | |
| לידה |
1475? כתר קסטיליה  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1540 (בגיל 65 בערך) Province of Tierra Firme, האימפריה הספרדית |
| מדינה |
כתר קסטיליה |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
אנטוניו דה מונטסינוס (בספרדית: Antonio de Montesinos) היה נזיר ספרדי מהמסדר הדומיניקני, שפעל במושבה הספרדית היספניולה בראשית המאה ה-16, בראשית ההתיישבות הספרדית ביבשת אמריקה. מונטסינוס נודע בעקבות דרשותיו החלוציות כנגד השיעבוד והניצול של האינדיאנים על ידי הספרדים.
ראשית חייו וההגעה להיספניולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונטסינוס נולד בספרד בשנת 1475 לערך. בספטמבר 1510 היה חלק מהקבוצה הראשונה של חברי המסדר הדומיניקני אשר עברו להיספניולה תחת הנהגתו של פדרו דה-קורדובה. מונטסינוס, קורדובה ואחרים היו עדים לברוטליות ולניצול של הכיבוש הספרדי באי, לשיטת האנקומיינדה ולתנאי החיים הקשים אשר נכפו על האינדיאנים. לאחר כשנה בהיספניולה החליטה קבוצת הכמרים לשאת נאום פומבי נגד ניצול האינדיאנים. דה-קורדובה הטיל על מונטסינוס, שהיה הנואם המוכשר בחבורה, לשאת את הנאום נגד הניצול ושיטת האנקומיינדה.
הדרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרשה הראשונה נישאה בסוף שנת 1511 במהלך אחד מימי הראשון של חודש הציפייה הקתולי.[1] מול קהל גדול שכלל את שליט האי דייגו קולומבוס (בנו של כריסטופר קולומבוס), פקידי המושבה ותושבים רבים, הוקיע דה-מונטסינוס את השיטות בהם השתמשו הספרדים:
"הגידו לי, על פי איזו זכות ועל פי איזה דין אתם מחזיקים באינדיאנים אלה בשיעבוד כה אכזר ונורא? באיזו סמכות הכרזתם מלחמה כה נפשעת נגד אנשים אלה, אשר חיו בשלום ובשלווה על אדמתם? ... מדוע תדכאו אותם עד עפר, מדוע אינכם מזינים אותם כראוי ואינכם סועדים אותם במחלתם? שהרי בעבודת הפרך שאתם כופים עליהם הם נופלים למשכב ומתים, הווה אומר, שאתם רוצחים אותם בתאוותכם להפיק זהב מדי יום... כלום אין אלה בני אדם? כלום לא ניחנו בנפש ובתבונה? כלום אינכם מצווים לאהוב אותם כמותכם?"
— "נקיפות מצפון בראשיתו של העידן הקולוניאלי", זמנים 14
הייתה זו ביקורת חסרת תקדים כנגד השעבוד הספרדי וזו עוררה את זעמם המיידי של הנוכחים עד שלא ניתן היה להשלים את הדרשה. ראשי הממשל באי התכנסו בביתו של קולומבוס עוד באותו הערב ודרשו ממונטסינוס וקורדובה לחזור בהם מדבריהם בדרשה שתערך ביום ראשון הבא ולא, יואשמו בחתרנות נגד המלך (אשר אישר למתיישבים לקחת להם ילידים) ויוחזרו לספרד.
הדרשה השנייה, אם כן, נישאה ביום ראשון, שבוע לאחר הדרשה הראשונה. המתיישבים הספרדים נטו להאמין כי הנזירים יחזרו בהם מדבריהם הקודמים, אולם הנזירים לא שינו את עמדתם. שוב נשא מונטסינוס דברי תוכחה קשים נגד המתיישבים הספרדים. הפעם גם הוסיף כי הנזירים בטוחים כי גישתם משרתת את אלוהים נכונה וכי הוא ושאר הנזירים באי לא יעניקו מחילה לספרדים אשר ידם במעל.[2]
לאחר הדרשה נשלחו מונטסינוס ושאר חבריו הנזירים לספרד.
חזרה לספרד והמשך חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחזרו הנזירים לספרד נדרשו להסביר את הפרשה בפני מועצת המלך. מונטסינוס הצליח לחמוק דרך כניסה צדדית ולהתייצב ישירות מול מלך ספרד פרננדו השני. מונטסינוס תיאר בפניו את הזוועות אשר ראה בהיספניולה ושטח בפניו את טענותיו כנגד האנקומיינדה. אף שהמלך חשב בתחילה כי טענותיהם של הנזירים חסרות כל בסיס, הוא ניאות להקשיב אולם לא הסכים לבטל את מוסד האנקומיינדה. למרות זאת, כשנה מאוחר יותר, בסוף 1512, חוקקו חוקי בורגוס אשר הסדירו את זכויות האינדיאנים ואת יחסי העבודה בינם לבין הספרדים.
בשנת 1525 היה מונטסינוס חלק מקבוצה של כ-500 מתיישבים אשר ייסדו את סן-מיגל דה גוואדלופ, ההתיישבות האירופאית הראשונה בשטח ארצות הברית של ימינו. ההתיישבות ננטשה ב-1527 לאחר שרק כ-150 מהמתיישבים שרדו.
מונטסינוס מת בשנת 1545 בגרנדה החדשה (ונצואלה של ימינו). דרשותיו אמנם לא הביאו לסיום הכיבוש הספרדי ואף לא לשיפור תנאיהם של האינדיאנים, אך היה זה הקול הראשון בספרד כנגד השעבוד הנורא. דרשותיו של מונטסינוס השפיעו ככל הנראה על ברטולומה דה לאס קסאס, אשר שהה בהיספניולה כבעל עבדים ונכח בדרשותיו של מונטסינוס. שנים בודדות מאוחר יותר הפך לאס קסאס את דעותיו והחל להגן על האינדיאנים (מאוחר יותר אף כונה "מגן האינדיאנים").
בסנטו דומינגו הוצב פסל של מונטסינוס בגובה 15 מטרים הניצב אל מול הים. הפסל מציג את מונטסינוס ליד הדוכן בזמן דרשה. הפסל נבנה על ידי פסל מקסיקני ונתרם לאנשי הרפובליקה הדומינקנית על ידי ממשלת מקסיקו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכס קרנר, הזעקה שבישרה על לידת המאבק לזכויות האדם, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2017