פטרישאק בקונצרט באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, פטרישק מנגנת ב"איל קרמונזה", כינורו של אנטוניו סטרדיווארי משנת 1715, 5 ביוני 2015. | |
לידה |
12 באפריל 1994 (בת 30) איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה |
---|---|
מוקד פעילות | אוקראינה |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
כלי נגינה | כינור |
אתר האינטרנט הרשמי של אנסטסיה פטרישאק | |
אנסטסיה פֶּטְרִישַאק (באוקראינית: Анастасія Петришак, באיטלקית: Anastasiya Petryshak, נולדה ב-12 באפריל 1994) היא כנרת אוקראינית שהתפרסמה באיטליה. פטרישאק מנגנת על כינורות עתיקים במיוחד, חלקם בני למעלה מ-350 שנה[1]. החל מגיל 15 היא עובדת לצד אנדראה בוצ'לי ומצטרפת כסולנית להופעותיו בעולם[2]. בשנת 2017 הוחתמה בחברת התקליטים סוני קלאסיקל רקורדס ושנה לאחר מכן הוציאה את אלבומה הראשון, "Amato Bene".
פטרישאק נולדה ב-1994 באיוונו-פרנקיבסק. בגיל 5 היא התוודעה לעולם המוזיקה כשהחלה בלימודי פסנתר. בשנים שלאחר מכן החלה ללמוד נגינה בכינור[3]. כבר בשנותיה הראשונות היא החלה להופיע בפומבי כסולנית, השתתפה וזכתה בתחרויות לאומיות ובינלאומיות רבות. הכישרון הגדול והנחישות שלה, שהופגן באוקראינה, הובילו אותה לעבור לאיטליה כשהייתה בת 10, כדי להמשיך ולפתח את לימודי הכינור. בגיל 15 החלה ללמוד התמחות מתקדמת בכינור באקדמיה הבינלאומית על שם וולטר שטאופר בקרמונה, לאחר מכן עברה לאקדמיה מוזיקלה קיג'אנה שבסיינה, שם הוכשרה על ידי המאסטרו סלווטורה אקרדו[4].
בגיל 17 סיימה בהצטיינות את לימודיה בקונסרבטוריון אריגו בויטו בפארמה[3]. לאחר מכן קיבלה תעודת התמחות בכינור מהאקדמיה הבינלאומית לפסנתר "Incontri col Maestro" באימולה. המשיכה את לימודיה אצל זכר ברון, בוריס בלקין, שלמה מינץ, פייר אמויאל ואחרים. בתחילת 2015 היא סיימה בציונים גבוהים תוכנית בת שנתיים להתמחות מתקדמת במכון המוזיקלי קלאודיו מונטוורדי בקרמונה עם לורה גורנה. בכך השלימה את שיא הלימודים הזמינים באיטליה לכינור.
מאז 2017 היא משפרת עוד יותר את טכניקת הכינור שלה אצל פרופסור רודולף קולמן, באוניברסיטת ציריך לאומנות.
היא החלה בקריירת סולו באוקראינה בהופעות סולו רבות עם תזמורת, של יצירות של מלחינים כמו יוהאן סבסטיאן באך, אנטוניו ויוואלדי ואקולהיי. גם בשנים הראשונות היא התגלתה כזוכה המוחלטת בתחרויות רבות. את הופעת הבכורה שלה הייתה כסולנית באיטליה בגיל 15, כשהופיעה בקונצ'רטו לכינור מס' 1 של ניקולו פאגאניני עם התזמורת הפילהרמונית "ארטורו טוסקניני" של פארמה, איתה גם הופיעה, בחודשים שלאחר מכן, את קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באודיטוריום פגניני ובכך פתחה בקריירת סולו שהובילה אותה להופיע במספר תיאטראות גדולים[5]. בשנת 2012 היא זכתה בתחרות "הבוגרים הטובים ביותר מקונסרבטוריונים ומכונים מוזיקליים באיטליה, 2011"[3] [6][7] ובשנת 2014 הייתה בין התלמידים הטובים ביותר מהמכונים לחינוך למוזיקה מתקדמת באיטליה[8].
היא הופיעה ושיתפה פעולה עם מוזיקאים בינלאומיים כמו סופיה גוביידולינה, סלבטורה אקרדו, רוֹקוֹ פִילִיפִּינִי, ג'אנלואיג'י ג'למטי, פדריקו לונגו ורבים אחרים. החל מגיל 15 היא עובדת לצד אנדראה בוצ'לי[2], שהזמין אותה לנגן כסולנית אורחת בהופעות רבות באיטליה ומחוצה לה[9][10][11][12].
פטרישאק רגישה במיוחד לנושאים חברתיים, והיא נוהגת לנגן באירועי צדקה. כך למשל באירוע התרמה בקתדרלת מילאנו עבור נפגעי רעידת האדמה בהאיטי[13] וכן באירוע גיוס כספים גדול בתאטרו גרנדה (אנ') בברשיה עבור יתומים, קשישים וסטודנטים ממשפחות מצוקה בבוסניה והרצגובינה וכן לבניית בית חולים לניתוחים אורתופדיים לילדים בבורונדי[14]. או בסיוע בבניית יחידה לטיפול נמרץ וניתוחי לב בבית חולים לילדים ברומא[15][16]. בשנת 2015 היא נבחרה להיות חלק מהפרויקט שתוכנן והוקם על ידי האפיפיור פרנציסקוס והמועצה האפיפיורית למשפחה, בשם "התעלומה הגדולה"[17]. בכל שנה היא משתתפת ביוזמות לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הידועים שבהם הוא המופע "שאלת מוצרט" המבוסס על ספר של מייקל מורפורגו באותו שם[18] ומופע לקירוב עמים בשם "כינור התקווה" ובהשתתפות האפיפיור הפרנציסקוס, הרב אברהם סקורקה והשייח' עומאר עבוד[19].
בשנת 2016 זכתה לנגן בכינור "איל קאנונה", שהיה הכינור של ניקולו פאגאניני שנבנה על ידי ג'וזפה גוארנרי בשנת 1743. פטרישאק ניגנה את הקונצ'רטו לכינור מספר 1 של פגניני בתאטרו קרלו פליצ'ה בג'נובה יחד עם תזמורת באירוע לכבוד 234 שנה להולדתו[20][21].
בשנת 2017 פטרישאק הוחתמה בלייבל המוזיקה הקלאסית של סוני, סוני קלאסיקל. בשנת 2018 הוציאה את הדיסק הראשון שלה, "Amato Bene" ("אהוב טוב"). האלבום הוקלט עם כינור משנת 1690 של אנטוניו סטרדיווארי איל טוסקנו[22].
פטרישאק משתפת פעולה עם "קרן סטרדיווארי" ו"מוזיאון הכינור של קרמונה"[23], ומופיעה בקביעות עם כל הכלים באוסף, במיוחד עם כלים עתיקים שנבנו על ידי אנטוניו סטרדיווארי, אנטוניו אָמַתִי וג'וזפה גוארנרי. בנוסף היא משתפת פעולה עם מעבדת האקוסטיקה המוזיקלית באוניברסיטה הפוליטכנית במילאנו[24][25] ומעבדת האבחון הלא פולשנית של אוניברסיטת פאביה[26]. המעבדה באוניברסיטת פאביה עוסקת בפן האקוסטי של הכלי ובהיבט הפיזי של כינורות קדומים כמו "אל קרמונזה", כמו גם כלי נגינה מודרניים, שזכו בתחרות הבינלאומית המשולשת לייצור כינורות. שיתופי פעולה אלה אפשרו לה, בגיל צעיר, להתמחות בשימוש בכלים הקראמונים העתיקים של סטרדיווארי, אָמַתִי, גוארנרי דל גסו, וכן בכלים מודרניים, ולהופיע עם לפחות 60 מהם. בדרך זו היא זכתה ללמוד לעמוק את הביצועים האקוסטיים שלהם ולזהות את הייחודיות שלהם והניואנסים בגווניו של כל כינור[27].
פטרישאק מנגנת בכינור מודרני שנבנה במיוחד עבורה על ידי יצרן הכינורות הבולוני רוברטו רגאצי (אנ').
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)