אנתוני גרפטון

אנתוני גרפטון
Anthony Grafton
אנתוני גרפטון, 2010
אנתוני גרפטון, 2010
אנתוני גרפטון, 2010
לידה 21 במאי 1950 (בן 74)
ניו הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע היסטוריון
מעסיק אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת ליידן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Helen & Howard R. Marraro Prize (2000)
  • פרס ספריית ניוברי (2008)
  • דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ליידן (2006)
  • Henry Allen Moe Prize (1999)
  • פרס בלצן (2002)
  • פרס רומא
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנתוני תומאס גרפטוןאנגלית: Anthony Thomas Grafton; לפעמים נקרא Anthony T. Grafton; ‏נולד ב-21 במאי 1950) הוא היסטוריון, וכעת מופקד קתדרה על שם הנרי פוטנאם באוניברסיטת פרינסטון. מינואר 2011 עד ינואר 2012 הוא שימש כנשיא האגודה האמריקאית להיסטוריה[1].

גרפטון רכש את השכלתו התיכונית באקדמיית פיליפס (Phillips Academy) ואת השכלתו הגבוהה באוניברסיטת שיקגו, שם למד מהתואר הראשון ועד לדוקטורט. הוא למד במשך שנה בקולג' אוניברסיטת לונדון אצל ההיסטוריון הקלאסי החשוב ארנאלדו מומיליאנו.

אחרי תקופה קצרה בה לימד במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קורנל, קיבל גרפטון משרה באוניברסיטת פרינסטון ב-1975, בה הוא מחזיק מאז. החל מינואר 2007 הוא עורך-שותף של כתב העת "Journal of the History of Ideas".

גרפטון ידוע בשל מחקריו על המסורות הקלאסיות החל מתקופת הרנסאנס ועד למאה ה-18, ובשל עיסוקו בהיסטוריוגרפיה. ספריו הרבים מהווים מחקר מעמיק של ידענות וכרונולוגיה ועוסקים בין השאר ביוזף יוסטוס סקליגר, המלומד החשוב של תקופה הרנסאנס (1993-1983, 2 כרכים), תעוד חדשני ביחד עם ליסה ז'רדן של החינוך בעידן הרנסאנס (From Humanism to the Humanities ‏1986) ולאחרונה, מחקרים על ג'ירולמו קרדאנו כאסטרולוג (1999) ועל לאונה בטיסטה אלברטי (2000).

הוא חיבר מבוא מעמיק לקשר בין הלמדנות למדע בראשית העת החדשה "Defenders of the Text" ‏(1991). ספר נגיש שלו לקהל הרחב הוא "The Footnote: A curious history" ‏(1997), פורסם בגרמנית כ-"Die Tragischen Ursprünge der deutschen Fußnote", זהו מקרה בוחן של ההיסטוריה של ההיסטוריה, מהפרטים הקטנים.

הוא גם כתב על נושאים רבים בשביל "ניו רפובליק", "אמריקן סקולר" ו-"The New York Review of Books".

פרסים ואותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Joseph Scaliger: A Study in the History of Classical Scholarship, Oxford-Warburg Studies (Oxford: Oxford University Press, 1983–1993).
  • with Lisa Jardine, From Humanism to the Humanities. Education and the Liberal Arts in Fifteenth- and Sixteenth-Century Europe (London: Duckworth, 1986).
  • Forgers and Critics. Creativity and Duplicity in Western Scholarship (Princeton: Princeton University Press, 1990).
  • Defenders of the Text: The Traditions of Scholarship in the Age of Science, 1450-1800 (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1991).
  • Commerce with the Classics: Ancient Books and Renaissance Readers (Ann Arbor: University of Michigan Press, 1997).
  • The Footnote: A Curious History (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1997).
  • Cardano's Cosmos : The Worlds and Works of a Renaissance Astrologer (Cambridge, MA: Harvard University Press, 1999).
  • Leon Battista Alberti: Master Builder of the Italian Renaissance (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2000).
  • Bring Out Your Dead: The Past as Revelation (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2001).
  • What Was History?: The Art of History in Early Modern Europe (Cambridge: Cambridge University Press, 2006).
  • with Megan Hale Williams, Christianity and the Transformation of the Book: Origen, Eusebius, and the Library of Caesarea (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2006).
  • Codex in Crisis (New York: The Crumpled Press, 2008). Video: Anthony Grafton: Codex in Crisis, Authors@Google, February 12, 2009
  • Worlds Made by Words (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2009). Review by Véronique Krings, Bryn Mawr Classical Review 2009.09.32
  • "I Have Always Loved the Holy Tongue": Isaac Casaubon, The Jews, and a Forgotten Chapter in Renaissance Scholarship (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2011)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנתוני גרפטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]