אסטון מרטין ראפיד
.jpg) | |
| אסטון מרטין ראפיד | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| יצרן | אסטון מרטין |
| שנות ייצור | 2010 – הווה |
| מודל קודם | אסטון מרטין לגונדה |
| אורך | 5,019 מ"מ |
| רוחב | 1,928 מ"מ |
| גובה | 1,360 מ"מ |
| בסיס גלגלים | 2,989 מ"מ |
| מפרט טכני | |
| מנוע | V12 |
| הילוכים |
|
אַסְטוֹן מַרְטִין רַאפִּיד (באנגלית: Aston Martin Rapide) היא מכונית ספורט סלון (sports saloon) בעלת ביצועים גבוהים מבית מותג היוקרה אסטון מרטין. עד יציאת רכב הפנאי אסטון מרטין DBX לשווקים, הראפיד הייתה המכונית היחידה של החברה אשר התאימה לשימוש משפחתי[1].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 הציגה אסטון מרטין את ראפיד, מכונית קונספט סלון ספורטיבית, בתערוכת הרכב הבין-לאומית של אמריקה הצפונית בדטרויט[2]. מילולית, פירוש המילה "Rapide" הוא "מהיר". שם זה נובע מלגונדה ראפיד (Lagonda Rapide) מכונית סלון עם ארבע דלתות וארבעה מושבים שיוצרה על ידי לגונדה (אנ'), חברה שהתאחדה עם אסטון מרטין בשנות ה-40[3]. הראפיד החדשה היא מכונית הסלון הראשונה בחברה עם מרכב פסטבק בעל 4 דלתות, מאז ייצור האסטון מרטין לגונדה שהופסק ב-1990[3]. זאת כדי לתת מענה לפלח השוק אשר נשלט על ידי פורשה פאנאמרה ומזראטי קוואטרופורטה, אך גם כתחרות למכוניות הפאר הרגילות בקטגוריה כמו מרצדס-בנץ S-קלאס וב.מ.וו סדרה 7.
גרסת הייצור הוצגה בתערוכת הרכב של פרנקפורט ב-2009[4]. המכירה החלה בתחילת 2010, ובמאי אותה שנה יצאו המכוניות הראשונות מפס הייצור[5].
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראפיד (2010–2013)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הראפיד מונעת על ידי מנוע V12 בנפח 5,935 סמ"ק, בעל הספק מרבי של 477 כוחות סוס ומומנט של 600 ניוטון מטר. המכונית מבוססת על הנעה אחורית ובעלת תיבת הילוכים אוטומטית Touchtronic II עם 6 הילוכים. היא יכולה להגיע למהירות מרבית של 303 קמ"ש ולהאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 5.1 שניות[6]. מחיר השיווק הראשוני באירופה עמד על כ־150,000 פאונד, שהיו אז כ-916,000 שקלים[6].
הגימור הסטנדרטי של הראפיד כולל הגה עם הטיה טלסקופית, פנסי מתכת הליד ופנסי LED אחוריים. היא מתקשטת בעיטורי עור ועץ אגוז הדגשות מתכתיות; למושבים הקדמיים מערכת כוונון חשמלית עם זכרו העדפות אישי. בנוסף ברכב מצורפת מערכת מיזוג אוויר, בלוטות'; רדיו לווייני (בארצות הברית בלבד); עם קישוריות USB ואייפוד[7]. בנוסף מערכת השמע בגרסה הסנטרדטית היא מבית באנג אנד אולופסן (אנ') ולה 16 רמקולים, שניים מהם יוצאים מלוח המחוונים עם הפעלת המערכת.
הראפיד נבנתה על פלטפורמת אסטון מרטין VH (Aston Martin VH platform)[8]. היא מבוססת על שלדה מוארכת של אסטון מרטין DB9[2], וגם מבחינה עיצובית היא דומה ל-DB9, אך נותנת מענה לצורכי הלקוחות כמו פתרון לבעיית המרחב[8].
תחילה המכוניות יוצרו במפעל ייעודי במתקן מגנה שטייר אשר בגראץ, אוסטריה, שם תוכנן כי המפעל ייצר 2,000 מכוניות בשנה[9]. אולם לאחר שהמכירות לא עמדו ביעדי הייצור, בשנת 2012 הופסק הייצור במפעל, 6 שנים מוקדם מהצפוי, והוא הועבר לאנגליה[10]. באנגליה קצב הייצור השנתי ירד לכ־1,250 יחידות.
ראפיד S
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 הראפיד עברה מתיחת פנים ונוספה האות S לשם הדגם. לצד העדכון העיצובי, מנוע ה-V12 הוחלף לגרסה החדשה של היצרן בעלת 558 כוח סוס - 62 קג"מ. בשנת 2014 הוצג עדכון נוסף, ובו תיבת הילוכים חדשה עם 8 הילוכים, במקום 6 הילוכים קודם לכן, והגדלת הספק המנוע ל-560 כוח סוס. ביחס לראפיד המקורית, נרשם שיפור משמעותי בביצועים – 4.4 שניות במיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 320 קמ"ש, לעומת 5.3 שניות ו-303 קמ"ש (בהתאמה) טרום העדכון[2].
ראפיד E
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015, דווח כי אסטון מרטין עובדת על גרסה חשמלית לחלוטין של הראפיד. בתערוכת הרכב של פרנקפורט לשנת 2018 אישרה החברה את הדיווחים וכי הדגם, אשר ייקרא ראפיד E, אושר לייצור ותיכנס לייצור ברבעון האחרון של 2019. הראפיד E תוכננה להתחרות ברכבי הסלון החשמליים, בייחוד בפורשה טייקאן.
155 יחידות דוגמאות של הדגם יוצרו במתקן הייצור הייעודי של אסטון מרטין הממוקם בסנט את'אן, ויילס, שם מיוצרים דגמי הלגונדה החשמליים עתידיים. ויליאמס הנדסה מתקדמת סיפקה סיוע במחקר ופיתוח בתהליך הבנייה והבדיקה של האב טיפוס, תוך מעורבות קרובה של לקוחות מעוניינים.
ראפיד AMR
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2018, אסטון מרטין חשפה את ראפיד AMR, ווריאציה בעלת הביצועים הגבוהים של הראפיד. ראשי התיבות AMR הן של "Aston Martin Racing", קרי "אסטון מרטין מרוצים". הדגם מצויד במנוע V12 בנפח 5.9 ליטר המפיק 595 כוחות סוס, 43 כוחות סוס יותר מהראפיד S, הודות לזרימת אוויר טובה יותר למנוע ותוכנת כיול חדשה. מערכת היניקה והפליטה הוחלפה ומחשב ניהול המנוע עודכן. המומנט נותר זהה ועומד על 64.2 קג"מ. הראפיד AMR יכול להאיץ מ-0–100 קמ"ש ב-4.4 שניות ולמהירות מרבית של 330 קמ"ש[11].
תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת 8 הילוכים קיבלה גם היא כיול מחדש כדי לשפר את לתזמון העברות ההילוכים. המכונית מגיעה כסטנדרט עם צמיגי מישלין "פיילוט סופר־ספורט" וחישוקי סגסוגת בקוטר 21 אינץ', החישוקים הגדולים ביותר שהותאמו אי פעם לאסטון מרטין. הדגם החדש כולל מערכת בלימה קרמית מקרבון פיבר עם שישה קליפרים מלפנים וארבעה קליפרים מאחור, הכוללים רוטורי בלמים של 400 מ"מ מלפנים ו-360 מ"מ מאחור. לאסטון מתלים קשיחים יותר שהנמיכו את המרכב בסנטימטר עם בולמי זעזועים אדפטיביים[11].
עיצובית, המכונית כוללת גריל קדמי חדש, פנסי ערפל, "חצאית" צד, דיפיוזר אחורי, בגאז' עשוי סיבי פחמן, ספוילר קטן בקצה תא המטען, רביעיית מפלטים, ותוספת פס ירוק זרחני לאורך הרכב. עיצוב הפנים כולל הגה של "אסטון מרטין One-77", לוח מחוונים מותאם אישית יחד עם לוגואים ומגוון צבעים. בתא הנוסעים יש מושבי ספורט תומכים בריפוד אלקנטרה, גימורי קרבון ונגיעות צבע זרחני[11].
ייצור הדגם הוגבל ל־210 דגמים בלבד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן סגל, אסטון מרטין מצטרפת לחגיגה עם רכב פנאי חדש, באתר ynet, 14 בנובמבר 2018
- ^ 1 2 3 אסטון מרטין ראפיד, במגזין אוטו
- ^ 1 2 רועי צוקרמן, אסטון מרטין תחזיר לחיים את לגונדה, באתר ynet, 1 בספטמבר 2008
- ^ Aston Martin Officially Unveils the Four-Door Rapide, Automoblog, 2 באוגוסט 2009
- ^ Pal Tan First Aston Martin Rapide rolls out from Austrian factory at PaulTan.org, 10 May 2010
- ^ 1 2 רועי צוקרמן, 303 קמ"ש עם כל המשפחה: אסטון מרטין ראפיד, באתר ynet, 24 בספטמבר 2009
- ^ "First Drive: 2010 Aston Martin Rapide". MotorAuthority.com. אורכב מ-המקור ב-2013-01-29.
- ^ 1 2 אלי שאולי, ז'נבה, "העיקר שנקדים את פורשה", באתר ynet, 15 במרץ 2006
- ^ ג'ונתן קליין, 2016 Aston Martin Rapide S Review, באתר "מוטור טרנד", 4 במרץ 2016 (באנגלית)
- ^ Julian Rendell, Rapide production cut back, באתר Autocar, 4 במאי 2011 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 ניר בן זקן, אסטון מרטין ראפיד AMR - כי רגילה בטח משעממת אתכם, באתר ynet, 14 ביוני 2018