אסתר בוסרופ

אסתר בוסרופ
Ester Boserup
לידה 18 במאי 1910
Fødsels- og Plejestiftelsen, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בספטמבר 1999 (בגיל 89)
אסקונה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ester Talke Børgesen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Ordrup Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קופנהגן עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mogens Boserup (5 בספטמבר 1931–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Rosenkjær Award (1969) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר בוסרופאנגלית: Ester Boserup; ‏18 במאי 191024 בספטמבר 1999) הייתה כלכלנית דנית, בהשכלתה למדה כלכלה ופיתוח חקלאי,

עבדה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים וכתבה מאמרים ומספר ספרים.

אסתר בוסרופ נולדה בשם אסתר בורגסן בעיר קופנהגן דנמרק והייתה בת יחידה. אביה בן ליזם טקסטיל גדול היה מהנדס שעבד כמנהל בחברת חשמל גדולה, הוא מת מסוכרת כאשר בוסרופ הייתה בת שנתיים. התהפוכות שעברו באותן שנים על ענף הטקסטיל חיסלו את השקעת המשפחה ובנוסף חברת החשמל שללה מאמה את הפנסיה שלה כאלמנה. מתוך ייאוש עברה אמה להתגורר ביחד עם אחיה ואמה ולמדה עיצוב שיער ורקמה כדי לפרנס את עצמה ואת בתה.

נושא ההשכלה היה דבר בעל ערך חשוב במשפחתה של אסתר בוסרופ, בעידודה של אמה ותוך שהיא מודעת לסיכוייה המוגבלים ללא תואר בוסרופ למדה בחריצות והתקבלה לאוניברסיטה בגיל 19[1].

במהלך לימודיה באוניברסיטה נישאה אסתר למוגנס בוסרופ (Mogens Boserup) כששניהם בני 21.

בשנת 1935 בוסרופ סיימה את לימודיה בכלכלה תאורטית, בחירתה בתואר רב תחומי בישרה על דרכה הרוחנית וכך היא כתבה: "עוד בראשית לימודי הכלכלה באוניברסיטה, הבעיות המבניות של החברה האנושית כפו עצמם עלי בתנאי העולם העכשוויים: התחלתי את האוניברסיטה בסתיו 1929, כאשר אירעה קריסת שוק המניות בניו יורק, וכאשר עזבתי עדיין נמצאנו באמצע השפל הכלכלי הגדול של שנות השלושים. על רקע זה התאוריות הרווחות לגבי שיווי משקל ותועלת שולית נראו כלא רלוונטיות וכמו הרבה מעמיתי הסטודנטים, חיפשתי אחר חלופות".

משנת 1935 ועד 1947 עבדה בוסרופ עבור הממשלה הדנית, תפקידה האחרון שם היה ראש המשרד לתכנון, בתוקף תפקידה זה הייתה מעורבת במדיניות המסחר ולמדה בצורה נרחבת על החקלאות הדנית.

בשנת 1947 היא ומוגנס עברו לז'נבה על מנת לעבוד בוועדה חדשה באו"ם "וועדת הכלכלה של אירופה" (ECE), גם בעבודתה שם התמקדה במסחר ובעיקר במוצרים חקלאיים. כבר אז יחסי הגומלין בין חקלאות, אוכלוסייה, מסחר ותעשייה התהפכו בתוכה.

בשנת 1957 היא ומוגנס החלו לעבוד בהודו בפרויקט מחקר בראשותו של גונאר מירדאל (Gunnar Myrdal), בתקופה זו היו המודלים המערביים לפיתוח בעלייה והודו נבחרה לביצוע הניסוי הגדול. אסתר הייתה ביקורתית מאוד והחליטה כי מה שלמדה במערב לא מתאים למצב בהודו, היו לה ספקות רבים ולאחר שהיא ובעלה השלימו את חובתם החוזית לפרויקט עזבו את הודו.

עם חזרתה מהודו בשנת 1960, בוסרופ לא עסקה שוב במשרה קבועה, אלא העדיפה לשלב ייעוץ וכתיבה עם המחקר שלה. הנבירה בספרות בדנמרק ובארגון המזון והחקלאות (FAQ) איששו את התצפיות שערכה בהודו וחידדו את הבנתה לגבי קשרי הגומלין בין הכלכלה, החקלאות, האוכלוסין, ההגירה, הטכנולוגיה, שימושי הקרקע וחלוקת התפקידים בין המינים. ההסבר למערכות היחסים הללו והשלכותיהם עבור הנשים והגברים הפכו להיות לעבודת חייה. העבודות שכתבה בתקופה זו הובילו אותה לזכות בשלושה פרסי דוקטור לשם כבוד ב: חקלאות מטעם אוניברסיטת ווגניגן, כלכלה מטעם אוניברסיטת קופנהגן ובמדעי הרוח מטעם אוניברסיטת בראון.

בעשור שלאחר לימודיה הפכה אסתר בוסרופ לאם. בתה בריט נולדה בשנת 1937, בנה אנדרס נולד בשנת 1940 ובנה הצעיר איואן נולד בשנת 1944.

אסתר בוסרופ התגוררה בקופנהגן עד אשר מת בעלה מוגנס בשנת 1980, אז עזבה לשווייץ ומתה שם בספטמבר 1999 בגיל 89.

תרומות מחקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה הבוסרופית - Boserupian Theory

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר בוסרופ גיבשה תאוריה מקיפה שעוררה מחלוקת סוערת בנוגע לפיתוח כלכלי חברתי ואשר קראה תיגר על הפרדיגמות הקיימות. היא כתבה שלושה ספרים רבי השפעה בהם פירטה באופן נרחב את תפיסתה לגבי הפיתוח הכלכלי. בעשותה כך היא הצליחה לאבחן את תפקידן של הנשים בכלכלות של יזמות ופיתוח חברתי.

אסתר בוסרופ פרצה לתודעת המדע הבינתחומי הבינלאומי בשנת 1965 בעקבות ספרה שהיווה ציון דרך: תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה (באנגלית: The Conditions of Agricultural Growth: The Economics of Agrarian Change under population Pressure)[2].

ספרה קורא תיגר על ההנחה של הכלכלן בן המאה ה-18 תומאס מלתוס (Thomas Robert Malthus) לפיה שיטות חקלאיות יקבעו את גודל האוכלוסייה דרך אספקת המזון, היא טענה כי גודל האוכלוסייה הוא זה שיקבע את השיטות החקלאיות וגודל ייצור המזון.

מלתוס טען שהאוכלוסייה האנושית גדלה באופן אקספוננציאלי (2, 4, 8, 16, 32...) ואילו אספקת המזון גדלה באופן אריתמטי בלבד (2, 4, 6, 8...) אי לכך באופן טבעי יהיה רעב ותמותה של האוכלוסייה. במציאות זה לא ממש קורה, אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים וכו' ולא בגלל גידול אוכלוסייה.

בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין, גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה, היא טענה שהצורך הוא אב ההמצאה - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.

נשים ומגדר - Women's and Gender

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה של אסתר בוסרופ: "תפקיד האישה בפיתוח כלכלי" (באנגלית: Women's Role in Economic Development)[3] פורסם בשנת 1970. הנסיעות הרבות שלה ברחבי אפריקה בעקבות תפקידו של מוגנס בסנגל גרמו לה לבחון את הקשר שבין התעשייה והחקלאות וכן ההגירה בעיקר של גברים לערים, היא כתבה: "אני מסוקרנת בעקבות דפוס לא צפוי זה, שם הנשים מגדלות את המזון והגברים נשלחים מביתם לצורך פרנסה".

אסתר בוסרופ הייתה נחושה בדעתה לחקור את תפקידי הנשים בפיתוח הכלכלי, היא טענה כי הנשים תמיד היוו מרכיב חשוב בפרקטיקה של החקלאות, אך שיקול דעתן לא הושמע והיה חסר, חוסר השוויון בין המינים בא לידי ביטוי בהתעלמות מן התרומה הכלכלית של הנשים בארצות מתפתחות, בעיקר בחקלאות. תרומתן של הנשים לא נכללה בחישובים סטטיסטיים או בבדיקות כלכליות של מפעלי פיתוח. המערב אשר הוביל להתפתחות הפחית את מצבן של הנשים וההזדמנויות שלהן[4].האתגר שעמד בפני אסתר בוסרופ היה לתקן את העיוות הזה. לאחר פרסום הספר תפקיד האישה בפיתוח כלכלי הוענק לה פרס מטעם רשות השידור הדנית וכתוצאה מכך היא נכללה במשלחת הדנית לאו"ם, בשנת 1972 מונתה כחברה בתוכנית הפיתוח של וועידת האו"ם למשך שמונה שנים, מה שהוביל אותה לתפקיד מדווחת לפגישת מומחי האו"ם הראשונה שהתייחסה לסוגיית הנשים בפיתוח הכלכלה הבינלאומית.

תוכנית הפיתוח של האו"ם הפיצה סיכום של הספר שלה בכנס העולמי הראשון לנשים שנערך במקסיקו בשנת 1975, שנת הנשים הבינלאומית של האו"ם. תמצית הגרסה של ספרה הופץ בכל השגרירויות, יצא לאור על ידי חמישה מו"לים בשבע מהדורות משנת 1970 ועד 2007 ותורגם לצרפתית, ספרדית, איטלקית, שוודית ואינדונזיות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Boserup, E. 2000. My Professional Life and Publications 1929-1998. Copenhagen: Museum Tusculanum Press. ISBN 87-7289-520-9.
  • Boserup, E. 1981. Population and Technological Change: A Study of Long Term Trends. Chicago: University of Chicago Press.
  • Boserup, E. 1976. Environment, Population, and Technology in Primitive Societies. Population and Development Review , 2, 21-36.
  • Boserup, E. 1970 (reprinted 1997). Women's Role in Economic Development. London: Earthscan. ISBN 1-85383-040-2.
  • Boserup, E. 1965. The Conditions of Agricultural Growth: The Economics of Agrarian Change under population Pressure. Chicago: Aldine. London: Allen & Unwin. ISBN 0-415-31298-1.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר בוסרופ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Irene Tinker, "Ester Boserup: A Tribute", presented at Global Tensions Conference held at Cornell University, Ithaca, NY March 9–10, 2001.
  2. ^ Boserup, E. 1965. The Conditions of Agricultural Growth: The Economics of Agrarian Change under population Pressure. Chicago: Aldine. London: Allen & Unwin. ISBN 0-415-31298-1
  3. ^ Boserup, e. 1970. Women's Role in Economic Development. London: Earthscan. ISBN 1-85383-040-2.
  4. ^ Turner, B.L., Fischer-Kowalski, M. (2010). Ester Boserup: An interdisciplinary visionary relevant for sustainability. PNAS 107(51), 21963-21965