אסתרית בלצן
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1956 (בת 68) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות | תל אביב שבישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
פסנתר, גיטרה |
| בן או בת זוג |
משה זורמן |
| צאצאים |
איתמר זורמן |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
אַסְתְרִית בַּלצָן (Astrith Baltsan; נולדה ב-24 באוקטובר 1956) היא פסנתרנית קלאסית, יוצרת ז'אנר הפסנתר המדבר, וחוקרת מוזיקה. ידועה בשל ביצועיה ליצירות בטהובן, סדרות הקונצרטים המוסברות לקהל הרחב, תוכניות הרדיו והטלוויזיה, והמחקר על ההמנון הלאומי של ישראל, "התקווה". כלת פרס לנדאו, פרס רוזנבלום, פרס שר החינוך, פרס מנהל התרבות, ופרסי אמנויות הבמה בישראל ובעולם. בוגרת תואר ראשון ושני בפסנתר ובמוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור למוזיקה בבית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק. מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מייסדת ומנהלת מכללת הקתדרה למוזיקה בתל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסתרית בלצן נולדה בתל אביב, אחות לד"ר רויטל בלצן-שסקין (1953) ואחותו התאומה של אביקם בלצן. אמה ד"ר רוזליה רות גַרטי (1925–1999) הייתה רופאת ילדים ילידת סופיה, שעלתה לישראל ב-1949. אסתרית נקראת על שם סבתה מצד אביה, אסתר בלצן מקישינב, אשר נרצחה בשואה. שמה ניתן לה על ידי אביה, חיים בלצן (1910–2002), שחידש מילים רבות בעברית. אביה נולד בקישינב, עלה לארץ ישראל ב-1935, היה עיתונאי בעיתונים "הבוקר" ו"הארץ" מייסדה של סוכנות עתי"ם ("עיתונות ישראלית מאוגדת") ומנהלה הראשון.[1] סבו, ר' שמואל בלצן, הגיע לקישינב בשנות ה-80 של המאה ה-19, היה לסוחר ולאחד מראשי הציונים בקישינב, ממייסדי "המזרחי" בעיר, סגן נשיא התנועה בבסראביה וצירהּ לקונגרס הציוני ה-12.[2] בנו הבכור של שמואל, בן-ציון בלצן (1885–1941), המשיך בדרכו, היה סוחר וממשכילי העיר, סופר עברי וחוקר תנ"ך, פעיל הציונים הכלליים ובערוב ימיו ממארגני "העובד הציוני" ו"החלוץ" הכלל-ציוני. נספה בשואה. (אחיו ד"ר פנחס בלצן היה רופא ועסקן ציבור, עלה לארץ ישראל והיה היחידי מבין האחים ששרד.) חיים בלצן היה בנו הבכור של בן-ציון.
בלצן החלה ללמוד מוזיקה בגיל 8. זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, והיא בוגרת האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין ובוגרת החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב (בהדרכתם של מינדרו כץ ואריה ורדי). זכתה במלגת לימודים לתואר שני בבית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק ובגיל 26 קיבלה תואר "ד"ר למוזיקה בהצטיינות יתרה" מבית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק, תלמידתו של ארתור בלזם (Artur Balsam). בין השנים 1981–1985 זכתה בפרסים בתחרויות פסנתר בארצות הברית, קנדה וצרפת. השתתפה כפסנתרנית אורחת בפסטיבל טנגלווד בבוסטון, נורפוק באוניברסיטת ייל בארצות הברית, באנף בקנדה ולה ג'ס בצרפת.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 הצטרפה כמרצה בכירה לסגל האקדמיה למוזיקה ולבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה ממנהלי וממקימי אנסמבל מוזיקה נובה (פרס ביצוע המצטיין למוזיקה ישראלית 1993), עיצבה את תוכנית הלימודים בבית הספר לאמנויות בת"א (פרס החינוך 1990), ובבית הספר רימון למוזיקה עכשווית. בשנים 1988–1989 ניהלה את הפסטיבל הקאמרי ע"ש פייר מונטה במיין, ארצות הברית. הופיעה כפסנתרנית, עורכת ומנחה של תוכניות ייחודיות בתזמורת הקאמרית הישראלית (1988–1996), בתזמורת הפילהרמונית הישראלית (2000–2019) בפסטיבל ישראל (כולל נגינת כל הסונאטות של בטהובן ב-1987, שזכתה לביקורות נלהבות) ובאופרה הישראלית החדשה. ב-1992 הקליטה דיסק ביצועי בכורה ליצירות ישראליות (הוצאת איגוד הקומפוזיטורים).
החל מ-1990 מפיקה ומגישה סדרת קונצרטים "קלאסיקה במימד אישי", בה יצרה ז'אנר ייחודי המשלב קלאסיקה ומולטימדיה שהפך להצלחה רבתי ולמודל לחיקוי. הז'אנר, שכונה בפי נעמי שמר "הפסנתר המדבר, ההרצאה המזמרת", גרם למהפך באורחות התרבות בארץ, והביא המונים אל אולם הקונצרטים ואל תרבות המוזיקה הקלאסית. ברסיטלים שלה משלבת בלצן קטעי קישור המוסיפים ממד נוסף לממד המוזיקלי: תרגום ועריכה של מכתבי מוצרט בחריזה שנונה, באופן שתואם את ההתפתחות היצירתית של המלחין; השפעת המהפכה הצרפתית ונפוליאון על עולמו של בטהובן; הפילוסופיה של שופנהאואר והגל והשפעתם על וגנר וברהמס; המעשייה הספרותית של א.ת.א. הופמן והשפעתה על הכתיבה של שומאן, היחסים המורכבים בין שופן למיצקביץ' ולז'ורז' סאנד, ועוד. על כל אלה זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה של עיריית תל אביב ב-2001 תחת הכותרת "בלצן מהווה סיפור ענק של הצלחה שאין לו אח ורע בחיי התרבות בארץ. תרומה ייחודית של יוצרת בעלת ידע ועומק בלתי נדלים".
ב-1996 הקימה יחד עם בעלה, פרופ' משה זורמן, את "הקתדרה למוזיקה", מכללה מוזיקלית למבוגרים ומרכז השתלמויות למורים - הקתדרה למוזיקה במרכז ענב לתרבות בתל אביב. הקתדרה מהווה מרכז תרבות הכולל סדנאות מוזיקה ופגישות היכרות עם מוזיקאים, אמנים ויוצרים מתחומים שונים. מדי שנה לומדים בקתדרה מאות סטודנטים.
ב-2002 ערכה בלצן ביחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואולפני הרצליה סדרת קונצרטים מוסברים המשודרים בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1, תחת הכותרת "המסע המופלא אל הקלאסיקה". הסדרה זכתה לשבחי הקהל והביקורת.
ב-2003 בלצן כתבה שני ספרים, "מכתבים ממוצרט"[3] ו"היידן ובטהובן - מורה ותלמיד"[4] (הוצאת "מודן"), והוציאה שני תקליטורים בסדרה "מוזיקה במבט אחר".
ב-2005 החלו הקלטות של 50 תוכניותיה של בלצן ושידוריהן בקול המוסיקה ובתוכניות הרדיו של גבי גזית ב-103 FM. בינואר 2006 זכתה בפרס כפול – פרס חביבת הקהל של ידיעות אחרונות, ופרס היזמות והמעוף של מגזין "ממון" לאור תרומתה האדירה לחברה הישראלית, הצלחתה חסרת התקדים בשטח התרבות בארץ והתעקשותה להיות הגוף התרבותי היחיד בארץ שאינו ממומן בכספי ציבור. ב-2006 הוציאה בהפקת הקתדרה למוזיקה את החוברת "מפתחות למוזיקה", ספר בסיסי להתמצאות ולהיכרות עם מוזיקה קלאסית, הכולל הגדרות של מונחים, סגנונות, ותהליכים במוזיקה אמנותית ומהווה תשתית לקורסים במכללת הקתדרה במרכז ענב לתרבות.
בפברואר 2008 זכתה בפרס לנדאו של מפעל הפיס בתחום המוזיקה הקלאסית על תרומתה המשמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל והפצת המוזיקה הקלאסית בקרב הקהל הרחב, לרבות נוער. ביולי אותה שנה קבלה את פרס שר התרבות למבצעי מוזיקה בישראל, עבור המצאת ז'אנר של "הפסנתר המדבר", ויצירת תכנים חדשים ברמה אמנותית מרשימה בפעילות רבת שנים בחיי המוזיקה בארץ. בקיץ 2008 השתתפה בשלוש תוכניות סולו בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון.
ב-2009 השלימה את ספרה "התקווה – עבר, הווה, עתיד", מסע רב-תחומי סביב ההמנון הלאומי, בהזמנת משרד החינוך. הספר נבחר כנושא מרכזי בבחינת הבגרות באזרחות, וכהרצאת-חובה לקציני צה"ל. המחקר כולל 200 עמודים, ושני דיסקים עם הקלטות היסטוריות ומבחר עיבודים אמנותיים נדירים של ההמנון. בעקבות הספר יצאה בלצן במופע יחיד "התקווה - מהרצל עד סאבלימינל",[5] החוגג מאות הופעות בישראל ובעולם. ב-2010–2011 יצאו לאור שני דיסקים נוספים "אור ירח" (מיצירות מוצרט, בטהובן, שופן, דביוסי, ואלתורים של בלצן) ו"גריג והקונצ'רטו לפסנתר (הכולל הרצאה וביצוע של בלצן לקונצ'רטו לפסנתר של גריג). ב-2012–2013 יצרה ביחד עם העיתונאי גבי גזית קורס מוזיקה רדיופוני, 50 פינות רדיו קצרות על מוזיקה קלאסית, מבאך ועד בכלל ששודרו באופן קבוע בימי ראשון ברדיו 103FM וזכו להדים רבים ולמועדון מעריצים ומגיבים קבוע. ב-2012–2019 התרבו סיורי הופעות בכל רחבי תבל, מדי שנה בארצות הברית ובאירופה בנוסף לסיורים באוסטרליה, דרום אפריקה, סקנדינביה, דרום אמריקה, מרכז אמריקה והמזרח הרחוק.
ב-2012 החל פרויקט הקלטות של כל הקונצ'רטי הגדולים לפסנתר, ומחזורי הוואריאציות הגדולים לפסנתר ("וריאציות דיאבלי" של בטהובן בצד "וריאציות גולדברג" של באך), הביצועים משולבים בפרשנות, בהרצאות ובדיאלוגים באומר ובצליל עם מיטב המנצחים והתזמורות. חלק מארכיון ההקלטות של מאות תוכניות לאורך קריירה בת 25 שנה הועבר לקול המוסיקה, והוא משודר החל מאוגוסט 2012 בקביעות בשבתות ובחגים תחת הכותרת: קלאסיקה במימד אישי - אסתרית בלצן מנגנת ומפרשת.
בתום מבצע "צוק איתן" גויס מופע "התקווה" למטרות גיוס כספים לעוטף עזה בארצות הברית. לאחר התקפות הטרור על יהודי צרפת בנובמבר 2015, תורגם מופע "התקווה" לצרפתית והוצג במופע חגיגי ב-8 בדצמבר 2015 בפריז בנוכחות ראש עיריית פריז ושגרירת ישראל.
בלצן הוזמנה להופיע בתפקיד עצמה בסרטו של ערן קולירין "מעבר להרים ולגבעות" (2016). ב-2016–2018 מונתה כמנהלת מוזיקלית לסדרת הקונצרטים לכל המשפחה של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. ב-2018 הוזמנה לתוכנית חגיגית בנושא התקווה לציון 70 למדינה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. החל מ-2020 מנהלת מוזיקלית בסדרה מוסברת למבוגרים בתזמורת הסימפונית ירושלים.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1974 - 1981 מלגות הצטיינות של קרן התרבות אמריקה-ישראל בפסנתר.
- 1977 - פרס ביצוע יצירה ישראלית, במסגרת האקדמיה למוסיקה בתל אביב.
- 1979- פרס בתחרות הפסנתר של האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב .
- 1983 - פרס בתחרות הקונצ'רטו בפסטיבל "באנף" בקנדה.
- 1984 - פרס אגודת אמני הקונצרטים, ניו יורק.
- 1989 - פרס פייר מונטה, פסטיבל מונטה, מיין, ארהב.
- 1990 - פרס חינוך על עיצוב תוכנית הלימודים בבית הספר לאמנויות בתל אביב.
- 1992 - פרס הביצוע למוזיקה ישראלית, במסגרת ניהול אמנותי של קבוצת מוזיקה נובה.
- 1997 - פרס חביבת הקהל, שבעה לילות, ידיעות אחרונות.
- 2001 -פרס רוזנבלום למוזיקה, עיריית תל אביב.
- 2005 - פרס היזמות העסקית, תחרות עסקים, ידיעות אחרונות וחברת פרטנר.
- 2005 - פרס חביבת הקהל, ידיעות אחרונות וחברת אורנג'.
- 2007 - פרס לנדאו למוזיקה קלאסית.
- 2008 – פרס מינהל החינוך על המצאת ז'אנר הפסנתר המדבר.
- 2009 - פרס שר החינוך על מחקר התקווה.
- 2012 - פרס מצוינות בה"ד 1, בית הספר לקצינים של צה"ל על הכשרת דור המנהיגים הבא בישראל.
- 2021 - אות הוקרה במכללה לביטחון לאומי על העשרה ערכית ותרבות לחיילי צהל.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלצן נשואה למלחין משה זורמן, והיא אם לשלושה ילדים: הכנר איתמר זורמן, הזמרת-יוצרת רעות זורמן והפסנתרנית-כלכלנית עלמה זורמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אסתרית בלצן
אסתרית בלצן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אסתרית בלצן, דף שער בספרייה הלאומית
יעל אפרתי, אסתרית בלצן - קלאסיקה ישראלית! ממריאה עם המוסיקה בחסד הסיפור, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2022- רונית סתר, "Astrith Baltsan", באנציקלופדיה שלווי/היימן לנשים יהודיות (באנגלית)
- יוסי שיפמן, בלצן כקלאסיקה בזכות עצמה הבמה, 18.1.22
- יעקב בר-און, הפסנתרנית אסתרית בלצן חוזרת עם סדרה חדשה של קונצרטים, באתר מעריב אונליין, 13 בנובמבר 2021
- חגי חיטרון, איך גרמה מטפלת פיליפינית להצלחה המסחררת של אסתרית בלצן, באתר הארץ, 20 באפריל 2020
- טל גורדון, פסנתרנית אדירה, הבמה, 22.1.20,
- ריאיון לטלוויזיה הצרפתית, ערוץ 24, 7.10.19
- יוסי שיפמן בין סקנדל לפסטיבל, הבמה, 11.8.19
- חגי חיטרון, אחת היצירות הקלאסיות הטובות ביותר במאה ה-20, לראשונה בישראל, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- ענת זכריה, אין לי פוזה, הבמה, 4.10.18
- קובי מידן, המותג של בלצן, סוכן תרבות, כאן 11, 17.8.18
- יוסי שיפמן שרתי לך ארצי - מי צריך יותר ? הבמה, 11.6.18
- טל גורדון, שרתי לך ארצי - כפרה עלייך, הבמה, 14.5.18
- בלצן בראיון יום העצמאות בירושלים, ערוץ 10, 19.4.18
- יעקב בר-און, "את המנגינה גנבו מאיתנו, ולא להפך": כל מה שלא ידעתם על ההמנון, באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2018
- מירב יודלביץ', קונצרן של אישה אחת, הבמה 2.11.17
- מיכאל הנדלזלץ, משא ומתן צלילי עם האלוהים שבצינורות העוגב, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
- חגי חיטרון, גלגולו של טריו, מפח אשפה ליצירת מופת, באתר הארץ, 10 בינואר 2017
- חגי חיטרון, "התקווה" עם אסתרית בלצן: הפעם ה–300, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2016
- Musician and Magician, May 5, 2016, The Jerusalem Post Baltsan
- נעם בן זאב, אסתרית בלצן: אשה לבד מול הממסד, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2015
- יוסי שיפמן, קשה לא להתרגש מ"חזנים בשמי ברודוויי","הבמה",יוני 2015
- חגי חיטרון, בלצן בפרלודים שכתב שופן לז'ורז' סאנד במאיורקה, באתר הארץ, 28 באפריל 2015
- חגי חיטרון, אסתרית בלצן חוקרת ומאירה מוצרט עם רכטמן, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
- יוסי שיפמן, מופע התקווה ברחבי העולם, באתר "הבמה" 24 באוגוסט 2014
- ראיון עם ירון לונדון על ההגדה של פסח, ערוץ 10, אפריל 2014
- חגי חיטרון, בלצן וסודות ברהמס הקאמרי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2014
- חגי חיטרון, בלצן והקאמרטה מסחררים את היידן, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2013
- עפרה זכריה, התקווה גם לספקנים, באתר "הבמה", 16.10.13
- בלצן בהופעות בגרמניה בעיתון Jüdische Allgemeine ברלין,10.10.2013
- אמיר מנדל, אסתרית בלצן - סוף לשעמום באולם הקונצרטים, באתר ynet, 28 באוגוסט 2013
פרשת אמור עם דב אלבוים אסתרית בלצן במדרש התקווה, שידור מיוחד ליום העצמאות 2013, סרטון באתר יוטיוב- חגי חיטרון, "וריאציות דיאבלי": בטהובן הופך מים ליין, באתר הארץ, 19 במאי 2013
- אסתרית בלצן בתוכניתו של יואב גינאי בערוץ הראשון מתאריך 3.3.2012
- אסתרית בלצן עם חוה אלברשטיין, באתר הארץ, 24 ביוני 2012
- יוסי שיפמן, ציפור הנפש - בצמרת העשייה המוזיקלית
- רונית סתר, אסתרית בלצן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- חגי חיטרון, התשוקה למונומנטליות, באתר הארץ, 1 במאי 2011
- חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, "התקווה" על פי אסתרית בלצן, באתר הארץ, 18 בינואר 2010
- נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, כל עוד בלבב, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2009
- קטע מהשקת הספר התקוה והענקת פרס שר החינוך, 2009
- אסתרית בלצן בתוכנית הטלוויזיה של ירון לונדון, 2009
- Gershwin Rhapsody, בביצוע אסתרית בלצן והפילהרמונית הישראלית 2001
- אורנה בן דור מראיינת את אסתרית בלצן, 1999
- אסתרית בלצן, הכניסיני תחת כנפך: הרהורים סביב ארבע הלחנות לשירו של ח"נ ביאליק, מפתח 3, ינואר 1999, עמ' 25–39
- רשימת הפרסומים של אסתרית בלצן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- חגי חיטרון, אסתרית בלצן: אני מוצאת את עצמי מאזינה לרדיו ומתביישת, באתר הארץ, 30 במאי 2022
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "חיים בלצן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2172.
- ^ יצחק קורן, יהודי קישינוב, תל אביב: אבוקה, תש"י, עמ' 138, 146.
- ^ מכתבים ממוצרט / אסתרית בלצן, באתר של הוצאת מודן(הקישור אינו פעיל, 27.5.2019)
- ^ הידן ובטהובן - מורה ותלמיד / אסתרית בלצן, באתר של הוצאת מודן(הקישור אינו פעיל, 27.5.2019)
- ^ טריילר מופע התקווה