ארמון הנשיאות (סוריה)

ארמון הנשיאות
قصر الشعب
מידע כללי
סוג ארמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום דמשק
מדינה סוריהסוריה סוריה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1990
תאריך פתיחה רשמי 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 1 מיליארד דולר[2]
אדריכל קנזו טנגה,[1] וייסיך זאבלוסקי
סגנון אדריכלי סטרוקטורליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°31′03″N 36°15′06″E / 33.5175°N 36.25166667°E / 33.5175; 36.25166667
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנשיא בשאר אל אסד בפגישה עם נשיאת הודו פרטיבה פטיל בארמון הנשיאות בדמשק, 2010

ארמון הנשיאות (בערבית: قصر الشعب, תעתיק מדויק: קסר אלשעב, מילולית: "ארמון העם") הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא סוריה. המבנה שוכן על הר מאזה מצפון לשכונת מאזה, ליד הר קאסיון, במערב דמשק בירת סוריה. הוא נבנה בשנים 1990–1994 משיש קרארה, ומשמש כמעונם הרשמי של נשיאי סוריה מאז כהונתו של חאפז אל אסד.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהאדריכל היפני קנזו טנגה נרשם כמתכנן, הוא עזב את הפרויקט לפני תחילת בניית הארמון.[3] שערי הפליז הקדמיים נוצרו על ידי אמן עבודות המתכת הסורי-יהודי המפורסם מוריס נסיירי[4] (אנ').

. חאפז אל-אסד הזמין לראשונה את תוכניות הבניין בשנת 1979. הבניין תויג כצורה של "אדריכלות פיאודליסטית".[5]

הארמון שימש לעיתים קרובות לאירוח משלחות ממשלתיות ומבקרים ממשלתיים זרים.[6][7] ב-27 באוקטובר 1994 נפגש ביל קלינטון עם חאפז אל-אסד בארמון כדי לנהל משא ומתן על תוכנית שלום בין סוריה לישראל.[8][9][10] עד להפלת משטר אסד התגוררה בארמון, משפחתו של בשאר אל-אסד, כאשר מדי פעם הם התגוררו גם בארמון תשרין הוותיק יותר בשכונת אר רבווה בעיר.

לאחר משטר אסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בדצמבר 2024, במהלך מתקפות האופוזיציה הסורית, נכנסו כוחות המורדים הסורים ואזרחים לארמון ובזזו אותו.[11][12][13][14][15]

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצוב בארמון משלב בין מסורת סורית מקומית לאלמנטים מודרניים – אפשר לראות אלמנטים של אדריכלות סורית מסורתית, כגון קשתות, שימוש באבן מקומית ועיצובים גאומטריים מזרחיים, עיטורים עדינים בכמה אזורים, כמו בחדר הרחצה, עם השפעות אומנות איסלאמית, ושילוב של חומרים יוקרתיים כמו שיש, עץ מגולף וזכוכית.[16]

חוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הארמון משתרע על כ-510,000 מ"ר (5,500,000 רגל רבועה) וכולל גם בית חולים נשיאותי פרטי ומטה משמר הרפובליקה. הבניין הראשי משתרע על 31,500 מ"ר. הרמה כולה של הר מאזה היא חלק משטח הארמון ומוקפת בחומת ביטחון ובמגדלי שמירה. בחזית הבניין מזרקה גדולה.[17][18]

משמר כבוד של משמר הרפובליקה ברחבת ארמון הנשיאות

פנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארמון קיימת חלוקה ברורה בין האזורים הציבוריים והפרטיים. הקומה העליונה מיועדת אך ורק למשפחה הנשיאותית, ומכילה את הדירה המורחבת שבה מתגוררים. כל הדלתות בארמון עשויות מחומר עבה ומוגנות בפני כדורים, ומערכת מפתחות חשמלית ממתכת מוצקה משמשת לנעילת הדלתות. בדקומת המגורים סלון מרווח, שבו ממוקמת ספה גדולה בצורת רי"ש בגוון בז' במרכז, לצד מספר שנדלירים תלויים. חדר הרחצה הפרטי מכיל ג'קוזי, עם אלמנטים אוריינטליים על הקירות. בנוסף יש חדר שבו כיסא שעליו מספרים את הנשיא.[16]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמון הנשיאות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "New Shaab Palace". Aga Khan Visual Archive, Aga Khan University, Massachusetts Institute of Technology Libraries. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Jack Anderson; Dale Van Atta (11 ביולי 1989). "New Syrian palace under wraps". Washington Merry-Go-Round (syndicated column). Daily Record. p. 4. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Wainwright, Oliver (11 בספטמבר 2013). "Assad's palace: an empty, echoing monument to dictator decor". The Guardian. נבדק ב-2 באוקטובר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Moubayed, Sami (13 באוגוסט 2015). "A Long, Hard Look at 'Zionism in Damascus'". The Huffington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Kultermann, Udo (1 ביולי 1999). Contemporary Architecture in the Arab States: Renaissance of a Region. McGraw-Hill. ISBN 9780070368316. נבדק ב-29 בינואר 2013. a feudalistic architecture [that] makes little or no attempt to be in harmony with the traditional Islamic way of life. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "House Speaker Pelosi Says Syria Willing to Resume Peace Talks With Israel". Fox News, Associated Press. 3 באפריל 2007. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Pelin Turgut (30 באפריל 2011). "How Syria and Libya Got to Be Turkey's Headaches". Time. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Wally McNamee (27 באוקטובר 1994). "Presidents Bill Clinton and Hafez al Assad". Damascus. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Diana Walker (27 באוקטובר 1994). "Hafez Al Assad;William J. Clinton". Damascus. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Yes, Clinton should visit Assad". The Milwaukee Journal. 26 באוקטובר 1994. p. A16. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ צפו: תומכי המורדים בוזזים את הארמון הנשיאותי בדמשק | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
  12. ^ ארי, ליאור בן (2024-12-08). ""תרגישו בבית": המורדים נכנסו לארמון בדמשק, והגיעו לחניון רכבי היוקרה | תיעוד". Ynet. נבדק ב-2024-12-08.
  13. ^ לואי ויטון, פרארי ושקיות מזומנים: כך נראית הבזיזה הגדולה מהארמון, באתר mako, ‏2024-12-08
  14. ^ יוסי נכטיגל, בוקר היסטורי: המורדים השתלטו על הארמון של אסד, באתר כיכר השבת, ‏2024-12-08
  15. ^ מהפכה בסוריה: המורדים השתלטו על דמשק; אסד נמלט, באתר mako, ‏2024-12-08
  16. ^ 1 2 "לא פלא שהוא לא רצה לעזוב": הצצה לארמון המפואר של בשאר אל אסד, באתר mako, ‏2024-12-15
  17. ^ Stephen Talbot (2004). "Syria/Lebanon: The Occupier and the Occupied". PBS. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Carol Morello (8 במאי 1990). "Only Mystery Lives In Syria's Presidential Palace". Philadelphia Media Network. נבדק ב-29 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)