ארפאד באראן

ארפאד באראן
Bárány Árpád
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1931 (בן 93)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 59 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.71 מטרים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף חרב
מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור הונגריההונגריה הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב טוקיו 1964 דקר קבוצתי
אליפות העולם בסיף
כסף פריז 1957 דקר אישי
כסף פריז 1957 דקר קבוצתי
כסף פילדלפיה 1958 דקר קבוצתי
זהב בודפשט 1959 דקר קבוצתי
ארד גדנסק 1963 דקר קבוצתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארפאד באראןהונגרית: Bárány Árpád;‏ בודפשט, 24 ביוני 1931) היה אלוף אולימפי ואלוף העולם הונגרי בסיף (דקר). מאמן.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באראן התחיל בספורט תחרותי כמתחרה בקרב חמש במועדונים BEAC וב-Budapesti Haladás, ולאחר מכן Budapesti Dózsa. ב-1957 הפך לסייף דקר של "המטאור האדום בודפשט" (Budapesti Vörös Meteor) ובמקביל נכלל בנבחרת הסיף ההונגרית. הוא השיג את התוצאות הבולטות שלו כחבר בנבחרת הדקר ההונגרית, שהייתה אז בחזית העולמית. במהלך הקריירה שלו זכה בסך הכל במדליה אולימפית אחת ובחמש אליפויות עולם. התוצאה האישית הטובה ביותר שלו הייתה ב-1957. מקום שני באליפות העולם. באליפות הונגריה שהייתה אז אליפות לאומית אמנם, אך ברמה עולמית, הצליח לזכות פעם אחת באליפות אישית, ב-1958. ב-1965 פרש מהנבחרת וב-1968 סיים ספורט תחרותי.

בבודפשט קיבל תעודת מורה לחינוך גופני ולאחר מכן תעודת מאמן סיף. לאחר פרישתו הפך למאמן נבחרת הסיף האיראנית במשך שנתיים, לאחר מכן למאמן הנוער של המטאור האדום בודפשט. לאחר מכן של מ.ט.ק. (MTK שפירושו חוג חינוך גופני ההונגרי). הוא היה שופט תחרות בקטגוריה A עד 1994.

תוצאותיו בספורט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב חמש החורף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אליפות הונגריה:
    • קבוצתי: 1956

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lukács László – Szepesi György: 112. A magyar olimpiai aranyérmek története – Budapest, 1980 – ISBN 9632535537
  • Havas László: A magyar sport aranykönyve – Budapest, 1982 – ISBN 9632535723
  • Révai új lexikona II. (Bak–Bia). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1998. ISBN 963-901-540-7
  • Bocsák Miklós: Hogyan élnek olimpiai bajnokaink (166-an szerte a világban) – St. plusz kft., 1998 – (ISBN ללא)
  • Fechten - Weltmeisterschaften (Herren - Degen) (בגרמנית). sport-komplett.de. Sport-Komplett.
  • Profilja az Olimpiai adatbázisban (באנגלית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Budapest portál | Elismeréseket adott át Karácsony Gergely a főváros napja alkalmából, archiv.budapest.hu (ב־)