לידה |
17 בינואר 1870 פריז, קנדה ![]() |
---|---|
פטירה |
30 באוקטובר 1940 (בגיל 70) המילטון, קנדה ![]() |
פרסים והוקרה |
חבר האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות ![]() |
![]() ![]() |
ארתור המינג (באנגלית: Arthur Heming; 17 בינואר 1870 – 30 באוקטובר 1940) היה צייר וסופר קנדי, הידוע בכינוי "ההיסטוריון של הצפון" בזכות ציוריו, מאמריו וספריו על צפון קנדה.
יליד פריז, אונטריו, וגדל בהמילטון, למד בעיר ניו יורק ובמושבת האמנים אולד ליים אצל פרנק דומונד, ובלונדון אצל הצייר הוולשי פרנק ברנגוין.
המינג אובחן כעיוור צבעים וכתוצאה מכך עבד בעיקר בשחור לבן כמעט כל חייו, בתוספת צהוב. עם זאת, לקראת סוף הקריירה שלו, החל לצייר במגוון צבעים מלא.[1][2]
הוא היה חבר באקדמיה המלכותית לקנדה לאמנויות.[3]
קטלוג תערוכה בן 124 עמודים הופק על ידי מוזיאון לונדון בשנת 2013, ובו חמישה מאמרים אקדמיים, "ארתור המינג: היסטוריון הצפון". הקטלוג הופיע לאחר תערוכה רטרוספקטיבית ב־2012, שהוצגה במוזיאון לונדון.
הרומנים הפופולריים ביותר שלו היו רק שלושה במספר, אך הם זכו להצלחה רבה בצורה סדרה ומאוחר יותר התפרסמו כספרים של מוציאים לאור חשובים. הרומנים שלו לא היו "ככותב כורסה", מכיוון שהמינג טייל רבות בצפון קנדה.[4]
"בין מסעותיו הצפוניים; הוא ליווה את הרפתקן הנודע קספר ויטני אל Barrengrounds, סייר עם המשטרה המלכותית הצפון-מערבית בהרים, נסע 550 מיילים ברפסודה, 1000 מיילים עם צוותי כלבים, 1700 מיילים על ידי מזחלות שלג ו- 3300 מיילים שט בקאנו."
משפחת המינג היגרה מבוגנור אנגליה במחצית הראשונה של המאה ה -19. אדוארד פרנסיס המינג עזב את בוגנור והתיישב ממש מחוץ לגולף, אונטריו, בשנת 1832. הוא כינה את החווה 'Bognor Lodge' והיא נמצאת שם עדיין בבעלות צאצאי משפחת המינג. המחצית הצפונית של החווה הופקעה והוצפה כדי להפוך את אגם גולף.
משפחת המינג מתחברת דרך אבות אבותיה למלך הרולד המינג מדנמרק, המלך הוויקינגי האחרון של דנמרק, שהביא את הנצרות לדנמרק. בסופו של דבר הם היגרו לצרפת והתיישבו בה כשהעיירה נקראה על שם המינג. כאשר צרפת הפכה לרומית קתולית, הם שהיו פרוטסטנטים, נדדו שוב מעבר לתעלה לאנגליה.
לאדוארד המינג היו חמישה בנים בקנדה המערבית. אחד מהם היה צ'ארלס המינג שהפך למנהל הדואר של הכפר הקטן סידנהאם. מכיוון שהייתה עיר הולכת וגדלה ליד אוטווה עם אותו שם, צ'ארלס התבקש לשנות את שמו של המקום סידנהאם. הוא שינה את השם ל'בוגנור'.