אשליות אבודות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אונורה דה בלזק  |
| איורים |
אדריאן מורו |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה |
רומן |
| מקום התרחשות |
פריז |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1837 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
Le Cabinet des Antiques |
| הספר הבא |
The Thirteen |
  | |
אשליות אבודות (בצרפתית: Illusions perdues) הוא רומן מאת הסופר והמחזאי הצרפתי אונורה דה בלזק שנכתב בין השנים 1837 ל-1843. הרומן נחשב לאחד מהיצירות המרכזיות באוסף הסיפורים והרומנים של באלזאק אשר זכה לכינוי "הקומדיה האנושית" אשר מתמקד בחברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה ה-19.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור מתחיל בעיר אנגולאם ומתמקד במשורר הצעיר, הנאה והשאפתן לוסיאן שרדון, בנו של רוקח מהמעמד הבינוני אשר נפטר ואם ענייה בעלת שורשים אריסטוקרטיים. לוסיאן חי בדלות בשכונה התעשייתית אומו יחד עם אימו ואחותו היפה אווה. חברו הטוב דייוויד סישאר ואמו האלמנה רואים בו גאון יצירתי, מתייחסים אליו בכפפות של משי ומלבים בכך את אהבתו העצמית ואת שאפתנותו.
בחלק הראשון של הרומן, אשר נקרא "שני הפייטנים", דייוויד נאלץ לרכוש את בית הדפוס של אביו במחיר מופרז, והדבר מטיל עליו נטל כלכלי כבד. לוסיאן מתאהב בברונית דה בג'ארטון, שנחשבת לראש חוג מצומצם ויוקרתי בקרב האריסטוקרטיה של אנגולאם, ומתחיל לחזר אחריה. הברונית מחליטה בהמשך לעבור לפריז, והיא לוקחת עמה את לוסיאן. דוד מבקש את ידה של אווה, אך לוסיאן מחמיץ לבסוף את החתונה של ידידו ואחותו משום שעבר לגור בפריז באופן חפוז.
בחלק השני של הרומן, אשר נקרא "איש דגול מעיר שדה בפריז", חובר לוסיאן לקבוצת אינטלקטואלים צעירים, שבראשו עומד הסופר דניאל ד'ארטאז, ואשר כוללת גם את הרופא הורציוס ביאנשון, דמות מוכרת מספרים אחרים של באלזאק כמו "אבא גוריו". במקביל הוא מתחיל להתקרב גם לקבוצה של עיתונאים, הכוללת את לאטיאן לוסטו, אשר נוהג לכתוב בעיתונים ליברליים שונים בשמו ובשמות בדויים. הניגוד בין הרצינות והאידיאליזם בחוג של ד'ארטאז לציניות ולנהנתנות של חוג העיתונאים מחייב את לוסיאן לבחור צד, והוא בוחר להפוך לעיתונאי.
הוא מנצל את מעמדו החדש כדי לתקוף את גב' דה באג'רטון, שהתעניינותה בו פחתה לאחר שהם עברו לפריז, פותח ברומן עם שחקנית יפהפייה בשם קוראליה, שעוזבת את פטרונה המבוגר למענו, ומנהל אורח חיים בוהמייני. בהמשך הוא נוטש את העיתון הליברלי בו כתב ועובר לצד המלוכני, מהלך שמפנה כלפיו את חצי ביקורתם של חבריו העיתונאים, כמו גם כלפי קוראליה, שסופגת ביקורות חריפות על הופעותיה. הוא מבזבז את מעט הכסף שהרוויח כמו גם את כספם של אחותו אווה ושל דייוויד, ובסופו של דבר אף מזייף את חתימתו של דייוויד על שטר חוב על מנת מנת לשלם את חובותיו. בעקבות מותה של קוראליה הוא מוצף בחובות ובעקבות כך הוא עוזב את פריז, מושפל ועני, וחוזר לעיר אנגולאם, מבוזה וחסר כל.
באנגולאם דייוויד סישאר עובד על המצאה חדשה ופורצת דרך - תהליך יצירת נייר אשר עשוי מחומרי גלם זולים ויאפשר להוזיל את עלויות ההדפסה באופן מהותי. השמועות על ההמצאה מגיעות לאחים קוואנטא, בעלי בית הדפוס המתחרה לבית הדפוס של סישאר. השניים מנצלים את החובות שצבר לוסיאן על חשבון דייוויד, ומצליחים להביא למאסרו. לוסיאן, אשר מבין היטבאת היקף הנזק שגרם לאחותו וגיסו, סבור בתחילה שהוא יצליח להציל אותם, אך לבסוף תקוותו נכזבת. בתחילה לוסיאן שוקל להתאבד אך לפני שהוא משליך את עצמו לנהר הוא פוגש כומר ספרדי מסתורי בשם קרלוס הררה אשר מונע ממנו להתאבד. המפגש עם הכומר הוא תחילתו של הרומן "זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת" שפרסם באלזאק בשלב מאוחר יותר. בסופו של דבר סישאר מסכים להעביר את הזכויות על הפטנט שלו לזכות האחים קוואנטא, אשר מתעשרים מאוד בזכותו.