פלקט הצגת הבכורה הראשונה | |
מידע כללי | |
---|---|
מלחין | פרנץ ארקל |
לבריתן | Béni Egressy |
תאריך יצירה | 1861 |
מבוסס על | באנק באן |
סוגה | אופרה |
שפה | הונגרית |
מספר מערכות | 3 |
באנק באן (בהונגרית: Bánk bán) היא אופרה בת שלוש מערכות מאת פרנץ ארקל. הלברית נכתבה על ידי בני אגרשי על סמך הדרמה באותו שם מאת יוז'ף קטונה. ההשמעה הראשונה של קטע מהאופרה הייתה (התמונה על גדת הטיסה) הייתה ב-1861, ב-6 בינואר, בפשט, באולם הטקסים של המוזיאון הלאומי של הונגריה. הבכורה של כל היצירה התקיימה התקיימה ב-9 במרץ 1861 בתיאטרון הלאומי (בודפשט). באנק באן היא כאמור דרמה בחמישה חלקים של הסופר והמחזאי יוז'ף קטונה (1791–1830) באנק באן הוא יצירתו הידועה ביותר של הסופר, ותופס מקום נכבד בספרות ההונגרית. היצירה (המחזה) הוצגה בשלמותה ביום שישי, 23 במרץ 1848, (בתחילת מהפיכת 1848 בהונגריה ב"תיאטרון ההונגרי של פשט".
לאחר הצלחתו של האופרה לאסלו הוניאדי, ארקל יצא מיד לחפש נושא לאופרה חדשה. מכיוון שרצה לכתוב שוב אופרה היסטורית, זו לא הייתה משימה קלה. הוא ידע מעט על אירועים היסטוריים דרמטיים הונגריים. לפי כמה דיווחים, לפיכך, רצה תחילה להלחין לברית שהייתה במקור בצרפתית. גם אם זה לא כל כך סביר, בכל מקרה עובדה היא שלפני הלחנת האופרה השלישית הזו של המלחין הוא רצה להעריך אם מלבד בני אגרשי (שכתב את הלברית לאופרה לאסלו הוניאדי) מי עוד יכול לבוא בחשבון כלברטיסט מלבדו.
לארקל לא הייתה משימה קלה. האינטלקטואלים המובילים באותה תקופה היו כמעט ללא יוצא מן הכלל אנשי ספרות, סופרים, משוררים, שחלק ניכר מהם ראה במוזיקה ובעיקר באופרה מותרות מיותרות. גדולי הספרות של הרפורמציה בהונגריה - שמה של תקופת הרפורמציה (מ-1825 עד 1848) מתייחס לכוונת החדשנות והמודרניזציה בחברה ההונגרית, אשר הייתה מפגרת אחרי מדינות המודל של מערב אירופה (בעיקר אנגליה וצרפת) בהתפתחות - ראו קלות דעת ובידור זול בתיאטרון המוזיקלי (אופרה). בנסיבות אלו, לא היה קל למצוא סופר שמכיר את הכללים הדרמטורגיים של כתיבת הלברית וגם היה נקי מדעות קדומות לגבי הז'אנר, כך שאגרשי נותר היחיד בסופו של דבר.
הדרמה באנק באנק של יוז'ף קטונה הועלה על הבמה לראשונה בבודפשט כהוקרה לכבודו של השחקן גאבור אגרשי, כתוצאה מכך ניתן להעלות על הדעת שהוא המליץ על הנושא לאחיו הליברטיסט בני אגרשי. בינתיים פרצה מלחמת העצמאות, שלא איפשרה הצגת אופרה חדשה, ואז בשנות ה-50 של המאה ה-19 הגיעו הדיכוי והצנזורה. השלמת האופרה הופרעה גם על ידי נסיבות אחרות: בני אגרשי נפטר ב-1851, וקורנליה הולושי, שהייתה מיועדת על ידי ארקל לתפקיד מלינדה, עזבה לחו"ל למשך זמן רב. ואז, לקראת סוף שנות ה-50, האקלים הפוליטי נרגע לאט לאט. לבסוף, הבכורה הראשונה התקיימה ב-9 במרץ 1861.
היו כמה בעיות עם היצירה מההתחלה. זמן רב לא היה רצוי לתאר על הבמה רצח של מלכה ואומללות איכרים. בהצגות הדרמה של יוז'ף קטונה, הוכתב מראש שהרצח של המלכה לא יתרחש על הבמה הגלויה, אלא רק במוסתר מאחורי הקלעים. נוהג ביצוע זה נקבע גם לאופרה.
הדמות | מיקום הקול |
---|---|
אנדראש השני, מלך הונגריה | בריטון או בס בריטון |
גרטרוד, מלכה | מצו סופרן |
אוטו, אחיה הצעיר של גרטרוד, בנו של הנסיך ברכטולד ממראן | טֶנוֹר |
באנק באן, הפלטין של הונגריה | טֶנוֹר |
מלינדה, אשתו | סוֹפּרן |
פטור באן, הפלטין הראשי של ביהאר | בָּרִיטוֹן |
טיבורץ, איכר | בָּרִיטוֹן |
ביבראך, אביר הרפתקן | בריטון או בס בריטון |
קצין מלכותי | טֶנוֹר |
נושא הדגל | בָּרִיטוֹן |
אוטו מודיע לביבראך שהוא ישיג לעצמו את מלינדה, בכל מחיר. לאחר מכן צועד קהל האורחים אל חגיגת הנשף. פטור זועם על כך שהמלכה וחסידיה מפזרים כסף בשתי ידיים. חסידיו מנסים להרגיע אותו כדי לא לעורר תשומת לב. הם מבקשים ממנו שיר יין, ופטור מקבל את בקשתם, אבל שר שיר יין מריר ואז אומר לחסידיו שהוא קרא לבאנק הביתה כדי שהאדון הגדול יוכל סוף סוף לראות במו עיניו מה קורה בחצר. אוטו מופיע אז עם מלינדה והמלכה. הנסיך מחזר אחרי מלינדה במילים יפות והיא מסרבת להתקרבותו. במילותיה המעורפלות גם המלכה היא בעצם מעודדת את מלינדה.
באנק מגיע הביתה, פטור מגלה לפניו שהם מתכוננים לקשירת קשר נגד גרטרוד. בנאק מוצא את הרעיון מטורף, אבל כשפטור אומר שהסיסמה הסודית להתכנסות הסודית שלהם היא מלינדה, דעתו משתנה. תורמת לכך הופעתו של ביבראך שאומר לו שאם הוא רוצה לראות את אוטו ומלינדה ביחד, הוא יתחבא מתחת לגרם המדרגות.
לאחר מכן מופיעה הסצנה של מלינדה ואוטו. הנסיך צר על האישה במילים עזות, מתוודה בפניה על אהבתו, מתחנן ולבסוף נופל על ברכיו. לאחר מכן מלינדה נזכרת בבאנק ומבקשת מאוטו לשחרר אותה. בייאושו הגבר מתחיל לצור על האישה ביתר שאת. בסופו של דבר מלינדה בורחת, ואוטו עוקב אחריה. באנק שמע את הסצנה ועכשיו מרגיש המום לחלוטין, נשבע לנקום בנסיך. באנק עוזב ואוטו מופיע שוב, הפעם מלווה בביבראך. האביר הנודד מייעץ לו לבקר את מלינדה ולהתנצל בפניה. הוא נותן לה שני סוגי אבקה: סם שינה עבור המלכה וסם משכר עבור מלינדה.
תמונה 1: באנק מריר על האומללות של המדינה. מחשבותיו מוטרדות על ידי טיבורץ, שבאנק רואה בו תחילה שודד דרכים. טיבורץ מתלונן בפניו על עליבותם של האיכרים, אך באנק כל כך מתייסר בכאבו עד שהוא בקושי יכול לשים לב אליו. ואז, הודות לצלקת של טיבורץ הוא מזהה את המושיע הישן שלו בטיבורץ שהציל אותו. אז מביא ביבראך את הבשורה שתוכניתו של אוטו הצליחה. באנק מתמוטט, מקלל את ילדם כשמלינדה מופיעה לפניו. האישה מבועתת מדברי בעלה ומבקשת ממנו להרוג אותה, אך שלא יקלל את בנם הקטן. באנק סולח בסופו של דבר לאשתו המבולבלת ומפקיד אותה יחד עם בנם בידי טיבורץ.
תמונה 2: באנק מבקר את המלכה בסוויטה שלה. בתחילה, גרטרוד מאשימה בגאוותנות את האציל הבכיר שהוא מאשים אותה בהוללות ללא בסיס ומאיימת להתחשבן איתו על בכך. לאחר מכן, באנק נוטל את רשות הדיבור, מתלונן על עליבות המדינה ועל העובדה שהמלכה משתעשעת וחוגגת בזמן שבעלה, המלך, נלחם הרחק בארץ ניכר ושהמלכה אפילו לקחה על עצמה את תפקיד הסרסורית עבור אחיה. המילים של באנק מתגברות, גרטרוד מבועתת וזועקת לעזרה. אוטו רץ פנימה, אבל רואה את באנק ובורח באימה. זו הייתה הטיפה האחרונה בכוס עבור באנק. הכעס שלו פונה נגד כל מראניה ובשלב זה גרטרוד תופסת פגיון, אך באנק משחרר אותו מידיה ובסופו של דבר הוא דוקר בו את המלכה.
תמונה 1: טיבורץ ומלינדה מגיעים לגדות נהר הטיסה. מוחה של האישה מתבלבל יותר ויותר, הוזה על ציפור שהיא רוצה לגרש. טיבורץ מחפש סירה. בינתיים פורצת סערה, מוחה של מלינדה שוקע לחלוטין והיא משליכה את עצמה לנהר עם בנה הקטן.
תמונה 2: המלך חוזר הביתה מהקרב, אבל בבית הוא לא מתקבל בטקס מפואר אלא בטקס קבורת אשתו. מנהיגי התסיסה המורדים מובלים בפניו, הם כופרים באחריות לרצח המלכה ופטור וחבריו מכחישים זאת כל הזמן. בסופו של דבר, באנק מופיע ומקבל על עצמו את הרצח. המלך שולף את חרבו ורוצה להילחם בו. עם זאת, באנק נאמן למלכו, ולכן הוא לא רוצה להילחם איתו. הסצנה נקטעת על ידי הופעתו של טיבורץ, שמביא את גופת מלינדה ובנם הקטן על אלונקה. באנק מתמוטט מהכאב ואומר למלך שהוא כבר קיבל את עונשו.
כאשר הלחין את הבאנק באן, ארקל המשיך בדרך שהחל עם לאסלו הוניאדי. ניתן לראות באופרה סיכום של המאסטר הבוגר מכמה בחינות: פתרונות מבניים ומוטיבים נושאיים קשורים קשר הדוק לשתי האופרות הקודמות של ארקל. המלחין עשה שימוש תכליתי יותר באפשרויות הדרמטורגיות הגלומות בסגנונות מוזיקליים זרים והונגריים מאשר במקרה של לאסלו הוניאדי. המערכה הראשונה נשלטת על ידי גוונים צרפתיים ואיטלקיים, מנגינות אלו מאפיינות את גרטרוד וחצרו. במערכה השנייה בצפיפות דרמטית יוצאת דופן, האלמנט ההונגרי הוא הגורם הקובע. במערכה השלישית, סצנת הטירוף של מלינדה היא מוזיקת ורבונקוש עם ליווי אינסטרומנטלי ייחודי. קטעי המקהלה, ללא יוצא מן הכלל, נשמעים כצלילי אופרה איטלקית וכך גם הדואט של באנק וטיבורץ. המשחק המקדים, כמו האופרות של ג'וזפה ורדי, יוצר דרך לאווירה דרמטית.
בשפת המקור
בתרגום לעברית