יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
השדרה ה-14 | |
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
מדינה | ניו יורק |
עיר | ניו יורק |
רובע | ברוקלין |
שטח | 5.36 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בשכונה | 154,210 (2010) |
‑ צפיפות | 26,000 נפש לקמ"ר (2010) |
קואורדינטות | 40°38′01″N 73°59′34″W / 40.6335°N 73.9929°W |
בורו פארק (באנגלית: Borough Park, ביידיש: באָראָ פּאַרק) היא שכונה בחלקו הדרום מערבי של רובע ברוקלין בעיר ניו יורק שבארצות הברית.
בורו פארק משתרעת על רשת נרחבת של רחובות בין בנסרנהורסט בדרום, ביי רידג' (אנ') לכיוון דרום מערב, סאנסט פארק (אנ') במערב, קנסינגטון בצפון מזרח, פלטבוש במזרח, ומידווד (אנ') בדרום המזרח.
בבורו פארק נמצאת הקהילה היהודית האורתודוקסית הגדולה בניו יורק, ואחת הגדולות ביותר מחוץ לישראל. בשכונה חיים יהודים חרדים רבים. בשנת 2000 הוערך מספר היהודים בשכונה בכ-77,000 יהודים, ובשנת 2011 בכ-140,000. מעריכים שמאז עלה מספרם, הן בשל שיעור הילודה הגבוה של הקהילה והן בשל הצטרפות משפחות רבות לשכונה. מצד שני החלה יציאה של היהודים אל השכונות הסמוכות והרחבת המושג "בורו פארק" אל מעבר לגבולות המוניציפליים של השכונה.
רוב יהודי השכונה הם חסידים, אך יש ביניהם גם מיעוט של ליטאים ודתיים מודרניים. השכונה מהווה את מרכז החצר של חסידות באבוב, רחמסטריבקא, טשרנוביל – ארצות הברית, לעלוב – ארצות הברית, סטוטשין, ספינקא – ארצות הברית, בורשטין, פאלטישאן, ומונקאטש. כמו כן קיימות בשכונה קהילות של חסידויות בעלז, סאטמר, צאנז, לעלוב, סלאנים, ויז'ניץ, ספינקא, פאפא, חוסט, קרלין, וחצרות חסידיות אחרות.
הרב מנשה קליין ניסה להקים עירוב בבורו פארק כדי לאפשר ליהודים להוציא מרשות לרשות בשבת, אולם ויתר עקב התנגדותם של רבנים רבים מניו יורק ומחוץ לה, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג), הרב שלמה הלברשטאם (מבאבוב), הרב משה צבי אריה ביק והרב יחזקאל ראטה. לימינו של הרב קליין עמד הרב חיים ישעיה קניג, מחבר "חוקי חיים" (על התורה ושאלות ותשובות).
המתנגדים לעירוב התנגדו מחמת טעמים שונים: הרב פיינשטיין והרב ביק סברו שעיר ברוקלין נחשבת רשות הרבים מן-התורה, כיוון שעוברים ברחוב המרכזי אוישען פארקוועי 600,000 איש ביום[1], ובמקום שנחשב רשות הרבים מן-התורה אינו מועיל עירוב של צורת הפתח[2]. האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג[3] סבר שאין בעיה של רשות הרבים מן-התורה, אבל סבר שיש בעיה אחרת, שמאחר שישנם מתנגדים לעירוב, אין אפשרות לעשות העירוב בעל-כרחם[4]. ויש שהתנגדו מחמת טעמים אחרים.
בשנת ה'תש"ס, הוקם העירוב על ידי אפרים הלוי בלומנברג, בהדרכתו של הרב חיים יהודה לייב כ"ץ, מרבני השכונה (בעבר כיהן כרב של חסידי בעלזא בארצות הברית). הקמת העירוב הושלמה בערב-שבת של פרשת שמות, ה'תש"ס. לימינו של הרב כ"ץ עומדים הרב יחזקאל ראטה (על אף שהתנגד לעירובו של הרב קליין), הרב אפרים פישל הרשקוביץ, הרב מנשה קליין (שכבר נפטר מאז), הרב חיים ישעיה קניג, ועוד. מהמתנגדים לעירוב עומדים הרב אברהם יהושע השל ביק (בנו של הרב משה צבי אריה ביק), הרב אברהם חיים שפיצר (מחבר שו"ת "חיי אברהם", נפטר טבת ה'תשע"ד), הרב מרדכי הגר מוויז'ניץ-מונסי, האדמורים מסאטמאר, האדמורים מבאבוב, ועוד.