ביל ריד

ביל ריד
לידה 12 בינואר 1920
ויקטוריה, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1998 (בגיל 78)
ונקובר, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום Haida people עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' ויקטוריה, קולומביה הבריטית
  • סט. מרטינ'ס סקול אוף ארט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אמנות חזותית, תכשיט, עיצוב תכשיטים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Cavorting Critters, Spirit of Haida Gwaii עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מולסון (1977)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה הבריטית (1976)
  • Governor General's Award in Visual and Media Arts (1986)
  • דוקטור לשם כבוד (1976)
  • honorary doctorate from the Western University (1983)
  • honorary doctorate from York University (1978)
  • דוקטור לשם כבוד (1979)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סיימון פרייזר (1991)
  • Saidye Bronfman Award (1986)
  • חבר האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביל ריד, באנגלית: Bill Reid (12 בינואר 1920 - 13 במרץ 1998) היה אמן קנדי ילידי שעבודותיו כוללות תכשיטים, פיסול, וציור. [1] ריד, שהפיק למעלה מאלף יצירות מקוריות במהלך חמישים שנות הקריירה שלו, נחשב לאחד האמנים המשמעותיים ביותר בחוף הצפון-מערבי של קנדה. [2] כמה מיצירותיו העיקריות הוצגו בשטר הקנדי של 20$ (2004–2012).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל (ויליאם רונלד) ריד, נולד בוויקטוריה, קולומביה הבריטית; אביו היה האמריקאי ויליאם רונלד ריד (האב), ממוצא סקוטי-גרמני [3] ואמו, סופי גלדסטון ריד, הייתה ילידה משבט היידה. אחת האומות הראשונות של חוף האוקיינוס השקט. [4] עם זאת, ריד גדל ללא ידיעה על מורשת השבטית שלו בשל החוקים בנושא האינדיאנים שהתקבלו בקנדה.

בשנות העשרים המוקדמות לחייו, הוא ביקר בבית אבותיו, סקידגייט, בפעם הראשונה מאז שהיה תינוק. הוא רצה להתחבר לקרוביו ולקבל את זהותו הילידית. הוא העיר מאוחר יותר כי "בפניו אל אבותיו, בהשבת מורשתו לעצמו, הוא... חיפש זהות שלא מצא בחברה המערבית המודרנית". [5] בסקידגייט בילה ריד עם סבו מצד אמו, צ'ארלס גלדסטון, צורף כסף מסורתי של שבט היידה. גלדסטון לימד לראשונה את ריד על אמנות היידה, ודרכו ירש ביל את הכלים שלו מדודו-רבא-רבא צ'ארלס אדנשו, אמן בעל שם שמת בשנה שבה ריד נולד. [6]

ב-1944 נשא ריד לאישה את אשתו הראשונה, מייבל ואן בויין. בשנת 1948 עברו בני הזוג לטורונטו, שם ריד פיתח את העניין הרב שלו באמנות שבט היידה בזמן שעבד כקריין ברדיו CBC ולמד לייצור תכשיטים במכון הטכנולוגי של ריירסון. בזמנו הפנוי, הוא ערך טיולים קבועים למוזיאון המלכותי של אונטריו והתפעל ממוט היידה המגולף שהותקן בחדר המדרגות הראשי, שמקורו בכפר סבתו ט'אנו. עם סיום לימודיו, ריד הכין את התכשיט הראשון שלו בהשראת אמנות אנשי היידה, צמיד הדומה לאלו שראה אצל דודתו מצד אמו כשהיה ילד.

ביל ריד, הקאנו השחור

ב-1951 חזר ריד לוונקובר, שם הקים בסופו של דבר סטודיו באי גרנוויל. הוא התעניין מאוד ביצירותיו של אדנשו, ופעל להבנת הסמליות של יצירתו, שחלק גדול ממנה אבד יחד עם מסורות שבטיות רבות. במהלך תקופה זו ריד עבד גם על הצלת חפצים, כולל עמודי טוטם רבים מגולפים בצורה מורכבת, אשר נעזבו אז באתרי כפר נטושים. הוא סייע בשחזור חלקי של כפר היידה במוזיאון האנתרופולוגיה של אוניברסיטת קולומביה הבריטית (MOA). ב-1986, עבודתו של ריד הוצגה בתערוכה ב-MOA, "Beyond the Essential Form" שאצר ויליאם מק'קלנן. [7]

ריד עבד בצורות המסורתיות ובמדיה המודרנית (בדרך כלל זהב, כסף וארגיליט), והחל בייצור תכשיטים. הוא יצר בהדרגה פסלים גדולים יותר מברונזה, ארז אדום וברוש נוטקה. הם בדרך כלל מציגים דמויות, חיות וסצינות מהמיתולוגיה של היידה. הוא התכוון לבטא את המסורות החזותיות של אבותיו בצורה עכשווית. [8]

יצירות ופרסים מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביל ריד, העורב והאדם הראשון

העבודות הפופולריות ביותר של ריד הן שלושה פסלי ברונזה גדולים. שניים מתארים קאנו מלא בדמויות של בני אדם ובעלי חיים: אחד שחור, הרוח של היידה גוואיי, נמצא בשגרירות קנדה, וושינגטון הבירה, בארצות הברית; וירוק אחד, The Jade Canoe, נמצא בנמל התעופה הבינלאומי של ונקובר, בקולומביה הבריטית. הפסל השלישי, העולם התת-ימי, מותקן באקווריום ונקובר. יציקות גבס של פסלים אלה מוחזקות על ידי המוזיאון הקנדי להיסטוריה בגטינו, קנדה. [9]

ציורו משנת 1965 אבעבועות שחורות מוצג במוזיאון הקנדי להיסטוריה. [10] גילוף העורב והגברים הראשונים של ריד המבוסס על אגדת היידה נחשף במוזיאון האנתרופולוגיה של אוניברסיטת קולומביה הבריטית (MOA) באפריל 1986.

מורשת והצטיינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד זכה בפרסי הצטיינות רבים בחייו, כולל תוארי כבוד מהאוניברסיטאות שונות: אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת ויקטוריה, אוניברסיטת מערב אונטריו, אוניברסיטת יורק ואוניברסיטת טרנט. הוא קיבל את פרס ההישג הלאומי של האבוריג'ינים, פרסי Inspire, עבור מפעל חיים בשנת 1994, ומונה לחבר במסדר קולומביה הבריטית וקצין במסדר האמנויות והאותיות של צרפת. [11] הוא מונה לחבר באקדמיה המלכותית הקנדית לאמנויות.

שניים מהפסלים שלו, מופיעים באופן בולט בשטר ה-20 דולר בגיליון "מסע קנדי" החדש של בנק קנדה (2004), יחד עם ציטוט של הסופרת גבריאל רוי. [12]

ריד נפטר ב-13 במרץ 1998 ממחלת פרקינסון בוונקובר. האפר שלו פוזר באזור באי בחוף המערבי של קנדה שם היה הכפר של אימו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביל ריד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Bill Reid", The Canadian Encyclopedia
  2. ^ McMaster, Gerald (2020). Iljuwas Bill Reid: Life & Work. Toronto: Art Canada Institute
  3. ^ Bill Reid, Can. Museum of Civilization
  4. ^ Bill Reid Foundation (2010). "Who was Bill Reid?". The Raven's Call. virtualmuseum.ca
  5. ^ Shadbolt, Doris (1986). Bill Reid. Vancouver: Douglas & McIntyre. p. 13.
  6. ^ Harris, Christie (1966). Raven's Cry. Toronto: McClelland and Stewart. p. 189.
  7. ^ https://atom.moa.ubc.ca/index.php/bill-reid-beyond-essential-form
  8. ^ "Online Sourcebooks | Museum of Anthropology at UBC". Archived from the original
  9. ^ Tepper, Leslie (2014). The Grand Hall: First Peoples of Canada's Northwest Coast. Library and Archives Canada. p. 36.
  10. ^ Tepper, Leslie (2014). The Grand Hall: First Peoples of Canada's Northwest Coast. Library and Archives Canada. p. 98.
  11. ^ "Canada Gazette Part I, Vol. 132, No. 26" (PDF)
  12. ^ Bank of Canada - Banque du Canada, www.bank-banque-canada.ca