בית הכנסת האיטלקי (איסטנבול)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
איסטנבול |
| מדינה |
טורקיה |
| קואורדינטות | 41°01′32″N 28°58′21″E / 41.02555556°N 28.9725°E |
|
(למפת איסטנבול רגילה)   בית הכנסת האיטלקי | |
  | |
בית הכנסת האיטלקי באיסטנבול שבטורקיה, ממוקם בקצה הצפוני של קרן הזהב. בית הכנסת נוסד בשנת 1885[1] על ידי הקהילה האיטלקית של איסטנבול (קומוניטה איזראליטיקו איטאליאנה די איסטנבול) המכונה גם קהילת הזרים (קאל די לוס פרנקוס). קהילה זו נוסדה בשנת 1862 והשתמשה במספר מבנים קודם לכן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1931 נהרס מבנה בית הכנסת המקורי, ובית כנסת חדש (הניצב עד ימינו) נבנה על מקומו[2]. בשנת 1980 שופץ המבנה וב-1998 הוכנסה מערכת חימום מרכזית.
בית הכנסת היווה בעבר אחד מבתי הכנסת החשובים של איסטנבול. עד לשנת 1922 שימש בית הכנסת את מקהלת המפטירים שבעיר. הרב יצחק אלגאזי, מגדולי החזנים הטורקיים, שימש בו כחזן בשנים 1923 עד 1933[3].
סיכום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נווה שלום (Neve Şalom Sinagogu) הוא הגדול והמוכר ביותר מבין בתי הכנסת באיסטנבול. בית הכנסת ממוקם בקצה הצפוני של קרן הזהב במרכז איסטנבול. אולמו המרכזי נחשב ליפה ולמפואר ביותר בהשוואה לאולמות שביתר בתי הכנסת בעיר. בית הכנסת נוסד בשנת 1885 על ידי הקהילה היהודית האיטלקית של איסטנבול. בפרעות כנגד היהודים בשנות השלושים, בתקופת המרד הערבי של המאה שעברה, נהרס מבנה בית הכנסת המקורי ובמקומו נבנה בית כנסת חדש. בית הכנסת האיטלקי היווה בעבר את אחד מבתי הכנסת החשובים של איסטנבול.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Naim Avigdor Güleryüz, The Synagogues of Istanbul, Istanbul 2008 (צוין בהערות "בתי הכנסת של איסטנבול")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צילומים של בית הכנסת האיטלקי באיסטנבול(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "בתי הכנסת של איסטנבול", עמוד 149 מציין כי בעת הקמתו התנגדו השלטונות לפתיחתו מטעמים בירוקרטיים והוא אושר לשימוש בתאריך 10 במרץ 1885
- ^ אתר הרבנות הראשית של טורקיה
- ^ אדוין סרורסי, מזמרת קדם - חייו ויצירתו המוזיקלית של הרב יצחק אלגאזי מטורקיה, ירושלים תשמ"ט
