מבט ממערב על השלוחה שעליה היה הכפר בית-ת'ול, ושתי הגבעות שעליהן שכן | |
טריטוריה | המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז ירושלים המנדטורי |
נפה | נפת ירושלים בזמן המנדט |
שפה רשמית | ערבית |
שטח | הערכה - 4,629 דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
תאריך נטישה | 1 באפריל 1948 |
דת | מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 260[1] (1945) |
קואורדינטות | 31°49′21″N 35°04′26″E / 31.82247222°N 35.07386111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בית ת'ול (בערבית: بيت ثول) היה כפר ערבי בנפת ירושלים. תושביו נמלטו או גורשו במהלך מלחמת העצמאות בתאריך 1 באפריל 1948 בעת מבצע נחשון. הכפר מוקם כ-15.5 קילומטרים מערבית לירושלים, בפסגה המערבית של שלוחת הר הרוח, והשקיף מערבה לעבר מישור החוף, בין שני ואדיות עמוקים, נחל החמישה מצפונו, ונחל יתלה מדרומו. הכפר נחלק לשני חלקים עיקריים, ממזרח ומערב, שהקיפו את מרכז הכפר שבו נבנו חנויות, מסגד ומקאם (אתר מקודש). רוב התושבים עסקו בחקלאות וגידלו דגנים, ירקות, זיתים ופירות, אשר הושקו בעיקר במי-גשמים. חלק מהבוסתנים הושקו במי מעיין.[2]
על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל אוכלוסיית הכפר נאמדה בכ-260 נפשות, ושטח הכפר נערך ב-4,629 דונם עות'מאני.[1] בבית ת'ול היו מספר שרידים ארכאולוגיים כמו עמודים ויסודות של בניינים הרוסים. רוב תושבי הכפר עסקו לפרנסתם בחקלאות ובגידול דגנים.