| |||
![]() | |||
מצפור קסנטוס (הכדור) | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
חבל | דרום טרנסדנוביה | ||
מחוז |
![]() | ||
נפה | נפת פוניוד | ||
שטח | 32.04 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 5,390 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 177.06 נפש לקמ"ר (2015) | ||
קואורדינטות | 46°46′00″N 17°40′00″E / 46.766666666667°N 17.666666666667°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
https://www.balatonboglar.hu/ | |||
בלטונבוגלאר (בהונגרית: Balatonboglár) היא עיר בין בלאטונללה לבין פוניוד, על חופו הדרומי של אגם בלטון במחוז שומוג', בנפת פוניוד. בעיר יש כ-6,000 תושבים, נמל קטן ותחנת הרכבת. בנוסף לחוף חולי עם מגרשי כדורעף ומגרש מיני גולף ניתן לשכור במקום סירות פדלים לנופשים ולאורחים. במהלך מלחמת העולם השנייה פעלו במקום אוניברסיטה פולנית וליציום ביישוב, ייחודי בכל אירופה. באותה תקופה הגיעו למקום גם כמה שבויי מלחמה צרפתים שנמלטו ממחנות השבויים הגרמניים. מאז שנת 2000 מתקיימת שותפות קהילתית עם בנינגהיים במדינת באדן-וירטמברג. ביישוב נמצא המרכז הרשמי של אזור היין בלטונבוגלאר והיישוב נקרא לעיתים קרובות "עיר הענבים והיין". מצפור קסנטוס, סמל העיר, ממוקם על ראש גבעה, מואר היטב בלילה. נקרא על שמו של יאנוס קסנטוס.
בלטונבוגלאר ממוקמת על החוף הדרומי של אגם בלטון, סמוך לבלטונללה (Balatonlelle) ופוניוד (Fonyód). היישובים הקרובים ביותר הן Ordacsehi . במרכז העיר עובר בכיוון מזרח-מערב כביש ראשי 7, המלווה ברציפות בכביש המהיר M7 בקטע זה, בנוסף לאזורי המגורים, כמה קילומטרים מדרום להם. הוא מחובר ללנדיאלטוטי (ודרכו ליישובים הדרומיים של מחוז שומוג').
האזור סביב אגם בלטון מאוכלס במשך כ-6,000 שנים. בלטונבוגלאר מוזכר לראשונה במסמך בשנת 1211. המקום צמח לאחד מאתרי הנופש הגדולים ביותר באגם באלטון מאז סוף המאה ה-19, כך שב-1904 נוסד מועדון הספא הראשון בבלטונבוגלאר. בשנת 1912 הוכרזה העיר כספא. בערך בתקופה זו נבנה הנמל החדש, שהוא כיום אחד מנמלי השיט הגדולים באגם באלטון.
בין השנים 1940–1944 נבנו והופעלו במקום גימנסיה פולנית וליציאום, ששירתו את חינוך ילדי הפליטים הפולנים. ראש בית הספר הייתה בלה וארגה, כומר קתולי ומאוחר יותר נשיא האספה הלאומית. בית הספר מהווה זיכרון חשוב ומקום זיכרון לפולנים בהונגריה שמספרם גם כיום כ-5,000.
יהודי בלטונבוגלאר נשלחו למחנות ההשמדה ברכבות גירוש ביוני 1944.[1]