יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זקוק להגהה עמוקה ומקיפה.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: זקוק להגהה עמוקה ומקיפה. | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית משפט |
כתובת | וושינגטון די. סי./גבעת הקפיטול |
מיקום | וושינגטון די. סי. |
מדינה | ארצות הברית |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1932–1935 (כ־3 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 1935 |
חומרי בנייה | שיש, שיש, שיש, פלדה, אלון לבן |
עלות | 9,395,566 דולר אמריקאי (נכון ל־4 באפריל 1935) |
אדריכל | קאס גילברט |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-קלאסית |
מידות | |
אורך | 385 רגל |
רוחב | 340 רגל |
גובה | 28 מטר |
קומות | 6 |
קואורדינטות | 38°53′26″N 77°00′16″W / 38.8905°N 77.0045°W |
אתר רשמי | |
בניין בית המשפט העליון של ארצות הברית הוא משכנו של בית המשפט העליון של ארצות הברית. הבניין הוא חלק מקומפלקס הקפיטול בוושינגטון הבירה, ותוכנן על ידי האדריכל קאס גילברט. בנייתו החלה בשנת 1932 והסתיימה בשנת 1935. ב-4 במאי 1987 הוכרז הבניין כאתר היסטורי לאומי.
עד להקמתה של העיר הפדרלית, שכנו כלל בנייני ממשלת ארצות הברית למשך תקופה קצרה בניו יורק, לרבות בניין בית המשפט העליון. כשעברה הבירה לפילדלפיה שבפנסילבניה, עבר אליה בית המשפט והחל להתכנס בהיכל העצמאות, לפני שהשתקע באולם העירייה ברחובות 5 ו-Chestnut משנת 1791 עד 1800.
לאחר שהממשל הפדרלי עבר לוושינגטון, לא היה לבית המשפט משכן קבוע עד שנת 1810. כאשר האדריכל, בנימין הנרי לטרוב, בנה את חדר הסנאט השני, ישירות על גבי חדר הסנאט הראשון, בית המשפט העליון שכן במה שמכונה כיום בית המשפט העליון הישן מ-1810 עד 1860. ככל שהסנאט התרחב, הוא התפתח בהדרגה. בשנת 1860 עבר בית המשפט העליון ללשכת הסנאט הישנה (כפי שהיא ידועה כיום), שם היא נשארה עד למעברה לבניין בית המשפט העליון.
המשכן נותר בקפיטול עד 1935, למעט התקופה שבין 1812 ל-1819, שבמהלכה נעדר בית המשפט מוושינגטון בעקבות הפלישה הבריטית והרס הקפיטול במלחמת 1812.
בשנת 1929, טען נשיא בית המשפט, ויליאם הווארד טאפט, כי על בית המשפט להרחיק עצמו מן הקונגרס לאור היותו רשות עצמאית של הממשלה. רק לאחר מותו, תוכנן בניין בית המשפט על ידי קאס גילברט, שתכנן מבני ממשל רבים אחרים בארצות הברית.
כיום, בניין בית המשפט העליון ממוקם ברחוב הראשון בוושינגטון הבירה, בסמוך לספריית הקונגרס ולקפיטול, במבנה שתוכנן על ידי האדריכל קאס גילברט. הוא מונה ארבע קומות (28 מטר) מעל הקרקע. אבן הפינה הונחה ב-13 באוקטובר 1932, והבנייה הושלמה בשנת 1935, עלות הבניה הייתה 9,740,000 דולר שהוקצו מראש בידי הקונגרס.
בניין בית המשפט העליון בנוי בסגנון נאו-קלאסי. החזית הציבורית עשויה מחציבת שיש מוורמונט, וחזית החצרות הפונות לציבור, עשויות שיש מג'ורג'יה. רוב החללים הפנימיים מרוצפים בשיש מאלבמה, פרט לאולם בית המשפט עצמו, המצופה בשיש ורדים שנהב.
לא כל השופטים הביעו שביעות רצון מהשינויים, באולם בית המשפט בפרט. השופט הרלן פיסקה סטון התלונן ש"זה כמעט יומרני בצורה מופרזת... לא מתאים לחלוטין לקבוצה שקטה של בנים זקנים כמו בית המשפט העליון". שופט אחר ציין כי הוא חש כי בית המשפט יהיה "תשע חיפושיות שחורות בבית המקדש של כרנך". הווארד ברובקר, בעל טור בניו יורקר, ציין בעת הפתיחה כי "יש חלונות גדולים ויפים לזרוק מהם את הניו-דיל".
החזית המערבית של הבניין נושאת את המוטו "צדק שווה תחת החוק", ואילו החזית המזרחית נושאת את המוטו "צדק, שומר החירות."
ב-28 בנובמבר 2005 נפל גוש שיש במשקל של 172 פאונד (78 ק"ג), ארבע קומות מהחזית המערבית אל המדרגות של בית המשפט; זה היה בעבר חלק ממעקה מעל המילה "תחת" בתחריט "צדק שווה תחת החוק" מעל דמות קנטוריון הרומית הנושאת פסקס. לאחר האירוע הוחל בתכנון תיקון החזית המערבית הכוללת ניקוי, הסרת פסולת ושיקום. בשנת 2012 עוטף הפיגום של חזית המערב המודפסת בתצלום מלא של החזית. הפרויקט הושלם בשנת 2013.
מבנה בית המשפט העליון כולל:
בנוסף, לבית המשפט העליון קיים מערך אבטחה מיוחד של משטרת בית המשפט העליון והוא נפרד ממשטרת הקפיטול. הכוח נוצר בשנת 1935 כדי להשגיח על הבניין ואנשיו.
העיצוב של קאס גילברט לבניין וסביבתו כלל תוכנית פיסולית שאפתנית בסגנון פיסול שכללה מספר רב ומגוון של דמויות אמיתיות ואלגוריות.
ב-3 במאי 2010, בהסתמך על חששות ביטחוניים וכחלק מפרויקט המודרניזציה של הבניין, הודיע בית המשפט העליון כי הציבור (לרבות צדדים בתיקים משפטיים, עורכי הדין המייצגים אותם ומבקרי טיעונים אוראליים) לא ניתן להיכנס לבניין דרך הדלת הראשית על המדרגות בצד המערבי. על המבקרים להיכנס כעת דרך דלתות בגובה הקרקע, הנמצאות בכיכר, המוליכות לאזור הסינון הביטחוני. ניתן עדיין להשתמש בדלתות הראשיות שבראש המדרגות כדי לצאת מהבניין. בתגובה, השופט סטיבן ברייר פרסם הודעה משותפת יחד עם השופטת גינזבורג, המפרטת כי על אף השיקולים הביטחוניים שהובילו לסגירה, הוא אינו מאמין שהדבר מוצדק. הוא כינה את ההחלטה "מדכדכת", ואמר שהוא לא מכיר עוד בית המשפט עליון בעולם שסגר את הכניסה הראשית שלו לציבור.
הליך הבידוק הביטחוני כולל גלאי מתכות ושיקוף רנטגן. מבקרים רשאים להכניס מצלמות לבניין, אך לא ניתן להכניס לאולם מכשירי הקלטה מכל סוג שהוא, שמע או חזותי. כאשר בית המשפט לא יושב, המבקרים יכולים ללכת דרך האולם הגדול ושטחים ציבוריים בקומת הקרקע, כולל הקפיטריה ואולם קולנוע קטן המציג סרט דוקומנטרי של בית המשפט, והרצאות מודרכות ניתנות מעת לעת באולם, שהוא לא נגיש לרוב. את לוח הזמנים של ההרצאות ניתן לאשר באתר האינטרנט של בית המשפט יום לפני הביקור. הקו עבור סיורים אלה מוצב באזור המיועד בצד של דלתות בית המשפט.
כאשר בית המשפט מכונס, האולם הגדול אינו פתוח לציבור, למעט אלה המוזמנים לדיון בבית המשפט. שמיעת טיעונים מתקיימת בדרך כלל במחזורים של שבועיים של 10 ו-11 בבוקר. טיעון בימי שני, שלישי ורביעי. בהתאם לתיק והזמן בשנה, המבקרים צריכים להגיע לבית המשפט בכל מקום משעתיים מראש, בתיקים שנויים במחלוקת מאוד, בלילה לפניו. בשלב מסוים בבוקר, שלא נקבע מראש, מפיצים שוטרי בית המשפט העליון כרטיסים ממוספרים. אלה משמשים בעלי המקום בלבד ולא ערובה של הודאה. מבקרים שיש להם כרטיסים עשויים לעזוב את האזור ולחזור בזמן המיועד לקו בשורה מספרית, בדרך כלל שעה לפני הטענה. בשלב זה, ישנם בדרך כלל כמה מאות אנשים שמחכים מחוץ לבית המשפט, שרובם אינם מסוגלים לקיים כל טיעון. בעוד שבית המשפט יש מקומות ישיבה לכ -250 מבקרים ציבוריים, בפועל יש כמעט תמיד קבוצות גדולות של סטודנטים או פקידים שמפחיתים את המספר הזה, ומבקרים שמקבלים את הארגומנט הראשון בדרך כלל נשארים לארגומנט השני, מה שהופך את סך המושבים זמין עבור הארגומנט השני בדרך כלל קטן מאוד. ממש לפני הטיעון הראשון, הקצינים מחלקים את הקהל לשני קווים: האחד הוא לאלו המחכים עם הכרטיסים כדי לצפות בכל הוויכוח, בעוד שהאחר מתבונן בחמש דקות של הוויכוח כשהוא עומד בחלק האחורי של האולם. שני הקווים נשארים במקומם במהלך הטיעון הראשון. המבקרים חייבים לעמוד כאשר השופטים נכנסים ויוצאים, ונותרים בשקט מוחלט. מנומנמים, רועשים, או מבקרים משבשים אחרים מוסרים מיד על ידי קצינים בבגדים אזרחיים.
מאז שהתקני הקלטה אסורים בתוך האולם, הדרך המהירה ביותר לפרסום החלטות של תיקים בידי התקשורת, היא באמצעות הפעלת המתמחים.
בית המשפט העליון של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|