בסמה קודמאני

בסמה קודמאני
بسمة قضماني
לידה 29 באפריל 1958
דמשק, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 2023 (בגיל 64)
הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה המכון למדע המדינה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1981–2023 (כ־42 שנים)
מעסיק אוניברסיטת פנתאון-סורבון, קולז' דה פראנס, אוניברסיטת מארן לה ואלה, המרכז הלאומי למחקר מדעי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסמה קודמאני (בערבית: بسمة قضماني; תעתיק מדויק: בסמה קצ'מאני;‏ 29 באפריל 1958 – 2 במרץ 2023) הייתה פוליטיקאית, אקדמאית, אקטיביסטית וסופרת סורית, תושבת צרפת. הייתה דוברת המועצה הלאומית הסורית וכן היוזמת והמנהלת של יוזמת הרפורמה הערבית, רשת של מכוני מחקר ומדיניות ערביים עצמאיים הפועלים לקידום הדמוקרטיה בעולם הערבי. ב-2012 ספגה ביקורת רבה עקב סרטון בו השתתפה שכלל דוברים ישראלים ועקב התבטאויותיה בזכות קיומה של ישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמה קודמאני נולדה בדמשק שבסוריה ב-1958 למשפחה סונית. אמה הייתה האחיינית של ג'מיל מרדם ביי. בילדותה למדה ב"אקול פרנסיסקיין", בית ספר נוצרי צרפתי בדמשק.[1] אביה עבד בעבר במשרד החוץ הסורי כדיפלומט. לאחר התבוסה של מלחמת 1967, הוא ניהל תגרה עם שר החוץ ולאחר מכן נכלא לשישה חודשים.[2] אירוע זה גרם לו לעזוב את סוריה עם משפחתו ולעבור ללבנון שם שהו שלוש שנים, מ-1968 עד 1971. ב-1971 הם ברחו ללונדון, ולאחר מכן עברה כל המשפחה לפריז, שם אביה של קודמאני מצא עבודה באו"ם.[3][4]

השכלה ותחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודמאני למדה במכון למדע המדינה בפריז, שם השיגה תואר דוקטור במדע המדינה.[5] בגלל תחושת השייכות שלה לעולם הערבי, היא ביטלה קריירה בשירות החוץ הצרפתי והחליטה להתמקד בחקר היחסים הבינלאומיים. היא עבדה במכון למדע המדינה בפריז, שם הקימה וניהלה את תוכנית המזרח התיכון מ-1981 עד 1998. היא הבינה באותו שלב שהיא כבר לא מעוניינת רק ללמוד את העולם הערבי כנושא מחקר. היא רצתה "לתרום לעתידו".[6] היא בילתה שבע שנים במצרים, שם הובילה את תוכנית הממשל ושיתוף הפעולה הבינלאומי למזרח התיכון וצפון אפריקה עבור קרן פורד.

בשנת 2005 מונתה קודמאני למנכ"לית יוזמת הרפורמה הערבית, רשת של צוותי חשיבה ומכוני מדיניות המוקדשים לחקר העולם הערבי.[7]

בשנים 2005–2006, היא הייתה עמיתה אורחת בכירה בקולז' דה פראנס, מוסד אקדמי בפריז. בשנים 2006–2007 הייתה חוקרת שותפה במרכז המחקר הבינלאומי בפריז.

בשנים 2007–2009, הייתה יועצת בכירה לשיתוף פעולה בינלאומי במועצת המחקר הלאומית הצרפתית.

קודמאני הגדירה את עצמה כ"אישה ערבית, בעלת מבנה אינטלקטואלי מערבי (...) שגדלה על פי האתיקה של האסלאם".[8]

ב-2012 היא השתתפה בוועידת בילדרברג כמשתתפת 'בינלאומית'.[9]

יוזמת הרפורמה הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הקימה קודמאני את יוזמת הרפורמה הערבית (ARI), קונסורציום של מכוני מחקר ומדיניות ערביים עצמאיים, עם שותפים מארצות הברית ואירופה. יוזמת הרפורמה הערבית הוקמה ביוזמתם של ארבעה מנהלי מכוני חקר מדיניות ערביים שבחרו לשתף פעולה עם ארבעה צוותי חשיבה אירופיים וצוות אמריקאי. באמצעות המלצות מדיניות ומחקר, ל-ARI הייתה מטרה מוצהרת לקדם רפורמה ודמוקרטיזציה בעולם הערבי. היא קיוותה ליזום דיאלוג בין מכוני מדיניות בעולם הערבי על מנת "לקדם את ההבנה של מקבלי החלטות ומובילי דעה בנושאי רפורמה בעולם הערבי". בנוסף, יוזמת הרפורמה הערבית "מטרתה להעלות את המודעות בעולם הערבי למעברים מוצלחים לדמוקרטיה במקומות אחרים בעולם, ולמנגנונים ופשרות שאפשרו מעברים מוצלחים כאלה".[10]

עבודתה באקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודמאני כתבה ספרים רבים על המזרח התיכון והעולם הערבי באנגלית ובצרפתית. חלק מהנושאים של פרסומיה הם: דמוקרטיזציה בעולם הערבי, שינוי פוליטי במגרב,[11] הפזורה הפלסטינית,[12] האסטרטגיות של מדינות ערב עם תנועות איסלאמיסטיות,[13] ביטחון אזורי והמפרץ.[14][15]

קודמאני עבדה גם כיועצת לתאגידים בינלאומיים שונים, סוכנויות ממשלתיות, מוסדות ומשרדים אירופיים, ועסקה בפרשנות ברשתות רדיו וטלוויזיה בינלאומיות, בנוסף היא כתבה מאמרי דעה קבועים בעיתונות הערבית, הצרפתית והבינלאומית.[16]

תפקיד פוליטי במרד הסורי 2011–2012

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המרד הסורי בשנת 2011 שהוביל למלחמת האזרחים בסוריה, קודמאני לקחה על עצמה תפקיד בולט באופוזיציה נגד ממשלת בשאר אל-אסד. היא כתבה באופן קבוע מאמרים המברכים על קריאתם של המפגינים לדמוקרטיה בסוריה וגינתה את "הדיכוי העז של בשאר אל-אסד והשימוש שלו באסטרטגיה עדתית כדי לערער את המרד".[17][18]

ביולי 2011 פרסמה קודמאני מאמר שהופיע ב"ניו יורק טיימס" בו טענה כי המפתח להצלחת המרד הסורי טמון בצידוד של אוכלוסיית העלאווי כולה (ולא הצבא) במהפכה. היא הציעה שהאופוזיציה תציע ערבויות הגנה לקהילה העלאווית כדרך לעודד אותם "להסיר את תמיכתה" בממשלת אסד.[19]

המועצה הלאומית הסורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בספטמבר 2011 הוכרזה רשמית על הקמת המועצה הלאומית הסורית.[20] קודמאני מונתה לתפקיד דוברת המועצה שהייתה ארגון גג פוליטי המאגד קבוצות אופוזיציה מגוונות בתוך ומחוץ לסוריה. היא גם הייתה חברה בוועד המנהל יחד עם חברים נוספים באופוזיציה הסורית כמו בורהאן ע'ליון, עבדולבאסט סיידה, עבדולהאד אסטפו, האית'ם אל-מאלח, אחמד רמדאן, סמיר נשאר ומוחמד פארוק טייפור.[21] היא הייתה קשורה לגוש הלאומי.[22]

ב-28 באוקטובר 2011 הביעה את דאגותיה מכך שהתרחיש הלובי (עם ההדחה האלימה של מועמר קדאפי) יחזור על עצמו בסוריה. היא הזהירה מפני מיליטריזציה של הסכסוך ועמדה על כך שהמהפכה אינה עדתית אלא כוללת את כל פלגי החברה הסורית. היא גם שמה את תקוותיה בריבוי המעשים של אי ציות אזרחי.[23]

בפברואר 2012 פרצה מחלוקת סביב השתתפותה של קודמאני בתוכנית טלוויזיה צרפתית בהשתתפות סופרים ישראלים, סרטון שצולם עוד ב-2008. הסרטון המוצג ביוטיוב מציג קטעים נבחרים מהתוכנית ומאשים את קודמאני בהגנת ישראל על כך שקבעה כי "אנחנו צריכים את ישראל באזור", תוך השמטת שאר המשפט שאומר "בתנאי שהיא תקבע את גבולותיה ותקבע תנאים ליחסים עם שכניה". בתגובה להאשמות אלו, פרסמה קודמאני תגובה בה הסבירה כי הסרטון מפוברק על מנת לפגוע במוניטין שלה שכן הוא הוציא את תשובותיה מהקשרן וחתך את כל מה שאמרה בהגנה על זכויות הערבים, המוסלמים והפלסטינים. היא תיארה את הסרטון הזה כלא יותר מאשר ניסיון של הממשלה לערער את יציבות המועצה הלאומית הסורית.[24]

ביולי 2013 היא חתמה על מכתב פתוח לנשיא צרפת פרנסואה הולנד, הקוראת להקים אזור אסור לטיסה בסוריה.[25]

בשנת 2022 הופיעה קודמאני בפומבי כחברה במועצת האמנה הסורית, יוזמה של חברה אזרחית סורית של משפחות, שבטים ומנהיגי קהילה הן מסוריה הנשלטת על ידי הממשלה והן מהפזורה הסורית.[26][27]

מותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודמאני נפטרה ב-2 במרץ 2023 בפריז, צרפת לאחר מאבק בסרטן השד.[28]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2011 – פרס ריימונד ג'אוריס לפילנתרופיה חדשנית – על תפקידה בפיתוח יוזמת הרפורמה הערבית וקידום הדמוקרטיה בעקבות האביב הערבי.
  • 2012 – אבירת לגיון הכבוד בצרפת.[29]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסמה קודמאני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 13.
  2. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 17.
  3. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 19.
  4. ^ "Bassma Kodmani, Syrian political scientist and opposition activist, has died". Le Monde.fr (באנגלית). 2023-03-03. נבדק ב-2023-04-11.
  5. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 21.
  6. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 23.
  7. ^ Skelton, Charlie (12 ביולי 2012). "The Syrian opposition: who's doing the talking?". The Guardian. נבדק ב-14 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Kodmani, Bassma (2008). Abattre les murs. Editions Liana Levi. p. 20.
  9. ^ "Bilderberg 2012: were Mitt Romney and Bill Gates there?". The Guardian. 5 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "About us". Article. Arab Reform Initiative. אורכב מ-המקור ב-2012-04-24.
  11. ^ Kodmani, Bassma (1990). Maghreb: les années de transition. Editions Masson. p. 399.
  12. ^ Kodmani, Bassma (1997). La Diaspora palestinienne. Presses Universitaires de France. p. 288.
  13. ^ Kodmani, Bassma (1997). Les Etats Arabes face à la contestation islamique. Institut français des relations internationales: Armand Colin. p. 317.
  14. ^ Kodmani, Bassma (1984). Quelle sécurité pour le Golfe. Institut français des relations internationales.
  15. ^ Kodmani, Bassma (1991). Golfe et Moyen-Orient : les conflits. Ifri Dunod.
  16. ^ The Mercator Fund. "Global Philanthropy Prize". Press release. אורכב מ-המקור ב-2012-03-08.
  17. ^ Kodmani, Bassma (8 באפריל 2011). "Syria is a Sound Entity and Has Nothing to Fear from Democracy". Arab Reform Initiative. אורכב מ-המקור ב-2012-02-08. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Kodmani, Bassma. "The Road to ruin for the Assad Regime". Article. אורכב מ-המקור ב-2012-07-17.
  19. ^ Kodmani, Bassma (2011-07-31). "To topple Assad, it takes a minority". Op-ed. Syrian National Council Official website.
  20. ^ Fraser, Suzan. "Syrian anti-Assad forces form council to promote peaceful revolutions". Article. The Washington Times.
  21. ^ Syrian National Council official website. "Executive Committee". Public Statement. אורכב מ-המקור ב-2012-04-18.
  22. ^ Kodmani, Bassma. "Biography". Syrian National Council Official website.
  23. ^ Blaser, Noah. "In fight against Assad, Syrian opposition looks for its own model of revolution". Article. Today's Zaman. אורכב מ-המקור ב-2012-09-18.
  24. ^ Kodmani, Bassma. ". (Dr. Bassma Kodmani explains how the Youtube video was fabricated to harm her)". Article. all4syria.
  25. ^ "Lettre ouverte au Président de la République Française sur la situation en Syrie". lemonde.fr (בצרפתית). 26 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Council of the Syrian Charter: "The Role of Civil Society in Building the Future of Syria" دور المجتمع المدني في مستقبل سوريا (באנגלית), נבדק ב-2023-03-09
  27. ^ "Council of the Syrian Charter". Souria11 (באנגלית). נבדק ב-2023-03-09.
  28. ^ "French-Syrian opposition figure Bassma Kodmani dies at 64: family". France 24. 2 במרץ 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Décret du 31 décembre 2012 portant promotion et nomination". legifrance.gouv.fr (בצרפתית). 1 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)