ברק (טיל)

ברק 1

מידע בסיסי
ייעוד	טיל נגד טילים
ארץ ייצור	ישראל ישראל
יצרן	התעשייה האווירית לישראל
תקופת השירות	1992–הווה (כ־32 שנים)
פלטפורמת שיגור	סטי"ל
מאפיינים כלליים
משקל	98 ק"ג
ממדים
אורך	2.1 מטר
קוטר	18 ס"מ
מוטת כנפיים	52.5 ס"מ
ביצועים
מהירות	1.7 מאך
טווח	10 ק"מ
גובה טיסה	בתלות בגובה השיגור
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	22 ק"ג

ברק היא מערכת להגנה מפני טילים נגד ספינות ומטרתה ליירט טילים המשוגרים אל עבר הספינה באמצעות ירי טיל לעברם. המערכת היא פרי פיתוח משותף של רפאל והתעשייה האווירית לישראל. הברק שודרג לדגם ברק 1. ב-2009 פותח דגם מתקדם יותר, ברק 8, שנמצא בשימוש חיל הים הישראלי וחיל הים ההודי.

מבנה ותפקוד

המערכת הותקנה על ספינות הטילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי. כמו כן, המערכת נמכרה לחילות הים של צ'ילה, הודו וסינגפור. המערכת מורכבת ממכ"ם בקרת אש, מערכת בקרת אש, משגר אנכי וטילי ברק 1. הקונספט המהפכני של טיל ה"ברק 1" ניזום ופותח ברפאל על פי חזונו ובהובלתו של אבי המערכת, ד"ר מאיר אלמגור, החל לפחות משנת 80–1979. הטיל ממריא אנכית, כולל רש"ק ענק, יחסית (22% ממשקל הטיל הכולל), המבטיח השמדה וודאית של טיל האיום. הוא בעל יכולת הגנה נגד איומים מכל כיוון ובכל גובה (כולל איומים לוחכי ים). קונספט זה מאפשר התקנה יעילה בספינה, במינימום נפח ומשקל, של מספר ניכר של טילי הגנה.

• ניסוי הפיתוח הראשון (ניסוי יבשתי) בוצע בשנת 1986, בו יירט טיל הברק מטרת טיל שנורתה מולו (טיל TOW) זה היה היירוט הראשון בישראל של טיל נגד טיל.
• ניסויי פיתוח נוספים, בים, בוצעו בשנים 1987–1990. הניסוי המבצעי הראשון במערכת טילי הברק בוצע בתאריך 16 באוגוסט 1991.^[1]

פעילות מבצעית

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפגעה אח"י חנית מטיל נגד ספינות מדגם C-802. הספינה נשאה את מערכת ההגנה ברק לצד M61 וולקן נגד טילים. מפקדי הספינה טענו כי כיבו את מערכות ההגנה האוטומטיות הללו בשל חשש שיפגעו בשגגה במטוסי חיל האוויר שפעלו בקרבתה, ואילו בתחקיר שלאחר האירוע מפקד חיל הים טען ששתי ספינות סמוכות לאח"י חנית שלא כיבו את מערכות ההגנה אכן זיהו בטעות את הטיל הפוגע כמטוס חיל האוויר.^[2]

ב-2 ביולי 2022 שוגר טיל ברק מספינת הטילים אח"י אילת (סער 5) של חיל הים הישראלי והפיל שני כטמ"מים של חזבאללה שטסו לכיוון אסדת הגז "כריש". הטיל שוגר בפעם הראשונה בפעילות מבצעית ורשם הפלת בכורה.^[3]

מפעילות

מפה של מפעילות בכחול

• ישראל ישראל
• הודו הודו
• סינגפור סינגפור
• צ'ילה צ'ילה
• איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות^[4]

ברק 8

ערך מורחב – ברק 8

ב-2009 השיקו רפאל והתעשייה האווירית את מערכת ברק 8, גרסה משופרת של מערכת הברק שמסוגלת לאפיין ולסווג מטרות באמצעות מכ"ם מתקדם תוצרת אלתא מערכות. ביולי באותה שנה ביצע חיל הים הישראלי ניסוי מוצלח בטיל "ברק 8" המשופר: הטיל שוגר מסטי"ל סער 5 והשמיד טיל ששוגר נגד הסטי"ל מספינה אחרת. בחודש אוקטובר 2014, ביצע חיל הים ניסוי מוצלח נוסף בטיל ברק 8 משודרג להגנה מפני טילי יאחונט רוסים. הניסוי נערך במסגרת שדרוג מערכות ההגנה של החיל שנועדו להגן על ספינות מפני טילי שיוט וכן על אסדות קידוח הגז בלב ים.

ברק MX

ערך מורחב – ברק MX

במקביל לפיתוח הברק 8, המשיכה התעשייה האווירית לישראל בפיתוח עצמאי של הברק. מערכת ברק MX היא מערכת הגנה אווירית מודולרית המתבססת על מרכז בקרת אש, מגוון מכ"מים ו-3 סוגי מיירטים: MR ל-35 ק"מ, LR ל-70 ק"מ ו-ER ל-150 ק"מ. המערכת מותקנת על ספינות הסער 6 של חיל הים הישראלי.

ב-30 בנובמבר 2022 בוצע ניסוי מוצלח בו שוגר מיירט ברק LR של מערכת ברק MX מספינת סער 6 ויירט טיל מטרה שדימה טיל שיוט. ב-14 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח בו שוגר ברק ממשחתת Mormugao של חיל הים ההודי ויירט טיל שדימה טיל שיוט על-קולי. ב-2 באוגוסט 2024, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בוצע ניסוי מוצלח בו שוגר מיירט ברק LR של מערכת ברק MX מספינת סער 6 ויירט טיל מטרה שדימה מטרה מדויקת.

ב-29 באוגוסט 2024 פורסם שממשלת סלובקיה תרכוש 6 סוללות ברק MX כחלק מתוכנית MRSAM-M להגנה אווירית של צבא סלובקיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברק בוויקישיתוף

• אריה קיזל, ברק ורעם, 'בין גלים' 171-170 יוני 1987, עמ' 11.
• שלמה מן, הברקה ישראלית - לידתו של הטיל נגד טיל ברק, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 43.
• רענן צ'רבינסקי, טיל נגד טילים, 'בין גלים' 179 נובמבר 1989 עמ' 30.
• אנשיל פפר, חיל הים ביצע ניסוי במערכת משופרת של הטיל נגד טילים "ברק", באתר הארץ, 26 ביולי 2009
• רוז בראל, להבת הברק - הצלחת ניסוי, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 14.

• גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
• גילי כהן, עסקת נשק (טילי ברק) בין ישראל והודו שהוקפאה יוצאת לפועל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014

הערות שוליים

1. שיגור בכורה, מוזיאון חיל הים
2. חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
3. מיה צדוק, רועי גנון ונועה דרגוצקי, יורטו 3 כטב"מים עוינים שהתקרבו מלבנון למרחב ישראל. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 2 ביולי 2022,
   רון בן ישי, ניסיון לנקום, ועל הדרך לחבל במו"מ עם לבנון: מטרות חיזבאללה בשיגור המל"טים, באתר ynet, 2 ביולי 2022.
4. אבי שרף, תצלומי לווין חושפים: איחוד האמירויות פרשה סוללת ברק ישראלית להגנה מתקיפות איראניות, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2022