![]() | |
טריטוריה |
![]() |
---|---|
נפה | בית לחם |
שטח | 10.099 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 1,128[1] (2016) |
קואורדינטות | 31°40′29″N 35°04′40″E / 31.674722222222°N 35.077777777778°E |
אזור זמן | UTC +2 |
![]() ![]() |
אל-גַ'בְּעָה (ערבית: الجبعة) הוא כפר פלסטיני, השוכן על כביש 367 בפאתי יישובי גוש עציון מכיוון מערב. הכפר שייך לנפת בית לחם ומרחקו 15 ק"מ מבית לחם ו-17 ק"מ מחברון. המרחק מהקו הירוק הוא 3 ק"מ. שטח הכפר 10,099 דונמים, שמתוכם 1,002 שטח בנוי[2]. לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה היו בכפר ב-2016 1,128 תושבים[1] . רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, והגידולים העיקריים הם שקדים, ענבים וזיתים[3].
חוקרים מסוימים זיהו את ג'בעה עם היישוב המקראי גבעה שבנחלת שבט יהודה, הנזכר בספר יהושע ט"ו, נ"ז (להבדיל מיישובים אחרים באותו שם, הידוע בהם גבעה, או גבעת שאול, בנחלת בנימין). משה כוכבי שלל זיהוי זה.[4]
בגבעה מעל הכפר ממוקמת ח'רבת אבו טוין, בין השנים 1974–1975 נערכה במקום חפירת הצלה מטעם האוניברסיטה העברית, בניהולו של עמיחי מזר. במהלך החפירה, נחשף חלק ממבנה בנוי חצר מרכזית המוקפת חדרים. נחשף השער למבנה ושלושה מחדריו. לפי מזר, מדובר במצודה אשר נבנתה בתקופת הברזל II והמשיכה לתוך התקופה הפרסית בארץ ישראל. במקביל לחפירה התבצע סקר בסמוך למצודה במהלכו נתגלו שרידי מבנים וחרסים מתקופת הברזל II[5].
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בג'בעה בשנת 1863, ותיאר אותו ככפר דל, שמספר תושביו לא עולה לא מאה איש. הוא הבחין במקום בבתים נושנים, מערות מלאכותיות, בורות מים וקבר חצוב בסלע. הוא הציע כי אלו שרידיה של עיר יהודית או כנענית קדומה שנשאה גם כן את אותו השם, אולי גבעה הנזכרת בתיאור ערי מחוז ההר של יהודה.[6]
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 122 מוסלמים[7], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-176 מוסלמים אשר שכנו ב-36 בתים[8].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 240 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,593 דונם.
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בהסכם אוסלו ב' ב-1995, סווג השטח הבנוי במרכז הכפר כשטח B, ורוב אדמות הכפר סווגו כשטח C, בו שליטה ישראלית מלאה.
על פסגת ההר החולש על הכפר מצפון מערב, נתפסו אדמות לצרכים צבאיים ועליהן הוקמה ב-25 ביולי 1984 היאחזות נח"ל, שאוזרחה בשנת 1997 בשם גבעות. בשנת 2001 החלה תכנונה של עיר בת 6,000 יחידות דיור במקום[9]. ב-2007 אישר המינהל האזרחי הקמת 550 יחידות דיור במקום[10]. ב-2012 התיר שר הביטחון, אהוד ברק, להקים במקום כפר נוער לבעלי צרכים מיוחדים[11]. בשנת 2014 הפקיעה מדינת ישראל 4,000 דונם מהאדמות באזור הכפר לצורך הקמת העיר המתוכננת[12].
בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול מפעולות "תג מחיר" שכללו ונדליזם ונזק לרכוש[13][14].
זמן קצר לאחר הקמת ההתנחלויות הראשונות בגוש עציון בשנת 1969, הפקיעה מדינת ישראל כ-500 דונם מאדמות הכפר לצורך סלילת כביש 367, כביש גישה לגוש עציון מכיוון שפלת יהודה[15]. הכביש עובר בשולי השטח הבנוי של הכפר. בשנת 2001 הוקם כקילומטר ממערב לכפר "מחסום ג'בעה"[16]. המעבר במחסום מותר ליהודים בלבד תושבי גוש עציון ודרך הגישה של תושבי הכפר אל הכביש נחסמה[17].
באוקטובר 2015 נדקר חייל בכתפו במחסום ג'בעה על ידי תושב הכפר צוריף. החייל פונה לבית החולים במצב קל.[18]
{{cite web}}
: (עזרה)
![]() | ||
---|---|---|
ערים | בית לחם • בית ג'אלא • בית סאחור | ![]() |
מועצות מקומיות | בתיר • בית פג'אר • חוסאן • אל-ח'דר • נחאלין • תוקוע • עובידייה • זעתרה | |
כפרים | א-שוואוורה • אום סלמונה • אל-ולג'ה • אל-פורדיס • ארטאס • בית תעמר • ג'נאתא • ג'ובת א-דיב • ג'ודום • ג'ורת א-שמעה • דאר סלאח • הנדאזה • ואדי אל-עראיס • ואדי א-ניס • ואדי פוכין • חרבת בית זכריה • ח'רבת אל-דיר • מעסרה • מראח רבאח • ערב א-ראשידיה • אל-עסאכרה • אל-מניה • ג'בעה | |
מחנות פליטים | עאידה • דהיישה • אל-עזה (בית ג'יברין) | |
נפות הרשות הפלסטינית |