מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
5 ביולי 1946 (בן 78) פלרמו שבאיטליה | |||
שם מלא | ג'וזפה פורינו | |||
גובה | 1.67 מטר | |||
עמדה | קשר אחורי | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ג'וזפה פורינו (באיטלקית: Giuseppe Furino; נולד ב-5 ביולי 1946 בפלרמו) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר האחורי.
פורינו שיחק לאורך רוב הקריירה בקבוצת יובנטוס, והיה קפטן הקבוצה במשך כעשור. הוא מחזיק בשיא הזכיות באליפות איטליה ביחד עם וירג'יניו רוזטה וג'ובאני פרארי עם שמונה זכיות, והוא היחיד שזכה בכולן במדי אותה הקבוצה. בנוסף, הוא זכה עם קבוצתו גם בשני תארים אירופים - גביע אופ"א וגביע אירופה למחזיקות גביע. לפורינו שלוש הופעות במדי נבחרת איטליה, הראשונה שבהן במהלך טורניר מונדיאל 1970.
פורינו גדל במחלקת הנוער של יובנטוס. הוא החל את דרכו בקבוצה הבוגרת ב-1965, אך משלא זכה לדקות משחק הושאל לסאבונה מליגת המשנה בעונת 1966/1967. עם השאלתו השתלב פורינו באופן מוצלח ותפס מקום של קבע בחוליית הקישור, אך בסיום העונה נשרה הקבוצה לליגה השלישית. פורינו נותר בקבוצה עונה אחת נוספת בליגה השלישית, וכבש שישה שערים ב-29 הופעות במדי הקבוצה שסיימה שלישית בלבד ולא הצליחה לחזור לליגת המשנה.
בעונת 1968/1969 שיחק פורינו לראשונה בסרייה א', כשהושאל מיובנטוס לקבוצת פלרמו מעיר הולדתו. ב-29 באוגוסט 1968 ערך פורינו את הופעת הבכורה שלו בסרייה א', כשפאלרמו הובסה 3-0 בחוץ על ידי קליארי.
לקראת עונת 1969/1970 החליף המאמן לואיס קרניליה את הריברטו הררה, שלא העניק לפורינו הזדמנות במדי הקבוצה הבוגרת. השינוי בעמדת המאמן סייע לפורינו לחזור לקבוצת נעוריו, וכבר באותה עונה הפך לגורם משמעותי בקישור הקבוצה. בהופעת הבכורה שלו בליגה במדי יובנטוס, ב-14 בספטמבר 1969 מול קבוצתו לשעבר פאלרמו, כבר כבש פורינו את שער הליגה הראשון שלו במדיה, בדרך לניצחון 4-1. בסך הכול באותה עונה הוא רשם 30 הופעות ליגה, בהן כבש פעמיים, וסיים עם קבוצתו במקום השלישי בטבלה. עם סיום העונה, אף זכה לזימון בכורה לנבחרת איטליה לקראת מונדיאל 1970.
בעונת 1971/1972 זכה פורינו באליפות איטליה עם יובנטוס. הייתה זו אליפות ראשונה מתוך שמונה אליפויות בהן זכה ב-15 עונותיו בקבוצה, ובכך היה פורינו לכדורגלן היחיד שזוכה בשמונה אליפויות איטליה עם אותה קבוצה, וכן השווה את שיא הזכיות הכולל באליפות איטליה, במשותף עם וירג'יניו רוזטה וג'ובאני פרארי.
פורינו ויובנטוס זכו להצלחה גם בזירה האירופית. בעונת 1972/1973 העפיל פורינו עם קבוצתו לגמר גביע אירופה לאלופות הראשון בתולדותיה, בו נכנעה 1-0 לאייאקס אמסטרדם, שזכתה בתואר בפעם השלישית ברציפות. פורינו פתח בהרכב קבוצתו למשחק הגמר.
בעונת 1976/1977 זכה פורינו לראשונה בקריירה בתואר אירופי, כשהניף כקפטן יובנטוס את גביע אופ"א. יובנטוס, תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני, רשמה קמפיין מוצלח בו הדיחה בין היתר את מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, שחטאר דונצק וא.א.ק. אתונה בדרך למפגש גמר כפול מול אתלטיק בילבאו. פורינו פתח בהרכב יובנטוס בשני משחקי הגמר, בסיומם ניצחה יובנטוס בזכות חוק שערי חוץ.
בעונת 1982/1983 העפיל פורינו עם יובנטוס לגמר גביע אירופה השני בתולדותיה, אך לא שותף במשחק הגמר בו נכנעה יובנטוס 1-0 להמבורג.
בעונת 1983/1984, עונת הפרישה של פורינו, הוא שוב העפיל עם קבוצתו לגמר אירופי, הפעם לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע, בזכות טורניר מוצלח בו הותירה מאחור, בין היתר, את מנצ'סטר יונייטד ואת פריז סן-ז'רמן. במשחק הגמר פורינו לא שותף, ויובנטוס גברה 2-1 על פורטו בדרך לזכייה בתואר. למעשה, פורינו הוותיק לא שותף כמעט כלל במהלך העונה, וב-6 במאי 1984, ערב סיום העונה, עלה כמחליף לרבע שעה על מנת לקחת חלק באליפות השמינית שלו במדי יובנטוס, ובכך להשוות את שיא הזכיות באיטליה. הוא פרש ממשחק בסיום העונה בגיל 39.
בסך הכול, ב-15 עונות במדי יובנטוס רשם פורינו 528 הופעות, מתוכן 361 הופעות ליגה, בהן כבש 19 שערים (שמונה בליגה), והיה לקפטן הרשמי של המועדון במשך עשר שנים, בין 1974 ל-1984.
בתחילת שנות ה-90 חזר פורינו למועדון כשנשיא המועדון, ג'מפיירו בוניפרטי, מינה אותו לתפקיד ראש מחלקת הנוער של המועדון. הוא אחז בתפקיד במשך כחמש שנים מוצלחות, בהן אימן את הקבוצה חברו לקבוצה לשעבר אנטונלו קוצ'ורדו, ועל הדשא הוביל את הקבוצה כקפטן אחד מסמליה של המועדון בעתיד, אלסנדרו דל פיירו.
על אף הצלחתו במדי יובנטוס, הקריירה הבינלאומית של פורינו הייתה קצרה למדי. מאמן הנבחרת, פרוצ'ו ולקרג'י, זימן אותו בתום עונת הבכורה שלו ביובנטוס לסגל נבחרת איטליה לקראת מונדיאל 1970 במקסיקו. פורינו ערך את הופעת הבכורה שלו באותו הטורניר, כשעלה כמחליף במחצית המשחק השני של שלב הבתים, בין איטליה לאורוגוואי. פורינו החליף את אנג'לו דומנגיני ושיחק לאורך כל המחצית השנייה. מאז הוא לא שותף עד לסיום הטורניר, שהסתיים בהפסדה של איטליה 4-1 לברזיל במשחק הגמר.
שנתיים וחצי לאחר הטורניר חזר פורינו לסגל של ולקרג'י במהלך מוקדמות מונדיאל 1974. הוא ערך הופעה אחת בטורניר המוקדמות, בניצחון החוץ של איטליה על טורקיה, אך לא זומן לסגל הנבחרת לקראת טורניר הגמר. קרוב לשנתיים אחר כך הוא ערך את הופעתו השלישית והאחרונה במדי הנבחרת, במשחק ידידות מול בולגריה.
עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | סך הכול | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
1966/1967 | סאבונה | סרייה ב' | 32 | 1 | - | - | - | - | 32 | 1 |
1967/1968 | סרייה ג' | 29 | 6 | - | - | - | - | 29 | 6 | |
1968/1969 | פלרמו | סרייה א' | 27 | 1 | - | - | - | - | 27 | 1 |
1969/1970 | יובנטוס | סרייה א' | 30 | 2 | 5 | 1 | 3 | 0 | 38 | 3 |
1970/1971 | 27 | 1 | 3 | 0 | 11 | 0 | 41 | 1 | ||
1971/1972 | 27 | 2 | 7 | 2 | 7 | 1 | 41 | 5 | ||
1972/1973 | 27 | 0 | 8 | 1 | 9 | 0 | 44 | 1 | ||
1973/1974 | 24 | 0 | 6 | 1 | 1 | 1 | 31 | 2 | ||
1974/1975 | 28 | 0 | 7 | 0 | 7 | 0 | 42 | 0 | ||
1975/1976 | 26 | 2 | 4 | 0 | 4 | 1 | 34 | 3 | ||
1976/1977 | 26 | 1 | 8 | 1 | 9 | 0 | 43 | 2 | ||
1977/1978 | 26 | 0 | 7 | 1 | 6 | 0 | 39 | 1 | ||
1978/1979 | 22 | 0 | 9 | 0 | 2 | 0 | 33 | 0 | ||
1979/1980 | 25 | 0 | 4 | 0 | 7 | 0 | 36 | 0 | ||
1980/1981 | 24 | 0 | 5 | 0 | 4 | 1 | 33 | 1 | ||
1981/1982 | 27 | 0 | 4 | 0 | 3 | 0 | 34 | 0 | ||
1982/1983 | 21 | 0 | 10 | 0 | 5 | 0 | 36 | 0 | ||
1983/1984 | 1 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | 3 | 0 | ||
סך הכול | 449 | 16 | 89 | 7 | 78 | 4 | 616 | 27 |
נבחרת איטליה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1970 | 1 | 0 |
1973 | 1 | 0 |
1974 | 1 | 0 |
סה"כ | 3 | 0 |
נבחרת איטליה – מונדיאל 1970 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 אלברטוסי • 2 בורניץ' • 3 פאקטי • 4 פולטי • 5 צ'רה • 6 פרנטה • 7 ניקולאי • 8 רוסטו • 9 פויה • 10 ברטיני • 11 ריבה • 12 זוף • 13 דומנגיני • 14 ריברה • 15 מאצולה • 16 דה סיסטי • 17 ויירי • 18 ג'וליאנו • 19 גורי • 20 בונינסניה • 21 פורינו • 22 פראטי • מאמן: ולקרג'י |