ג'וליה סבוטינדה

ג'וליה סבוטינדה
Julia Sebutinde
לידה 28 בפברואר 1954 (בת 70)
אנטבה, אוגנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוגנדהאוגנדה אוגנדה
השכלה
  • אוניברסיטת אדינבורו
  • בית הספר התיכון גאיאזה
  • אוניברסיטת מקררה
  • בית הספר למשפטים של אוניברסיטת אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
שופט בית הדין הבין-לאומי בהאג
6 בפברואר 2012 – מכהנת
(12 שנים)
→ עבדול קורומה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וליה סבוטינדה (באנגלית: Julia Sebutinde; נולדה ב-28 בפברואר 1954) היא שופטת אוגנדית המכהנת בתקופת כהונתה השנייה בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מאז מרץ 2012, אז הפכה לאישה האפריקאית הראשונה המכהנת בו.[1] לפני כן כיהנה בבית הדין המיוחד לסיירה לאון (SCSL).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבוטינדה נולדה באנטבה, אוגנדה, לעובד מדינה ולעקרת בית, ולמדה בבית ספר יסודי בעיר.[2] לאחר מכן הצטרפה לבתי ספר תיכוניים בגאיאזה ובבודו, ולמדה משפטים באוניברסיטת מאקררה (אנ') בבירה קמפלה. היא סיימה תואר ראשון במשפט בשנת ב-1977, ובשנה לאחר מכן קיבלה דיפלומה בעריכת דין מהמרכז לפיתוח משפטים בקמפלה. בשנים 1978–1990 עבדה במשרד המשפטים של אוגנדה, ולאחר מכן נרשמה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת אדינבורו, ממנה קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד ב-2009 כהוקרה על שירותה בתחום המשפט הבין-לאומי וזכויות האדם.[3]

לאחר שסיימה את לימודיה באדינבורו ב-1991 עבדה במשרד חבר העמים הבריטי בבריטניה, ואז הצטרפה למשרד המשפטים של נמיביה, שזכתה בעצמאות. ב-1996 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון של אוגנדה, ובתפקיד זה עמדה בראש שלוש ועדות חקירה לשחיתות במשטרה, בכוח ההגנה העממי וברשות המיסים של אוגנדה.

בשנת 2005 מונתה לשופטת בבית הדין המיוחד לסיירה לאון, שהוקם על ידי האומות המאוחדות, במסגרתו שפטה את נשיא ליבריה לשעבר צ'ארלס טיילור שהואשם בין היתר ברצח, אונס ושימוש צבאי בילדים ובנערים.

סבוטינדה כיהנה כנשיאת האוניברסיטה הבין-לאומית קלארק (אנ') למדעי הרפואה בקמפלה בשנים 2008–2017[4] ומכהנת כנשיאת האוניברסיטה המלכותית מוטסה הראשון (אנ') השייכת לממלכת בוגנדה.[5]

בבית הדין הבין-לאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 (אנ') התמודדה בבחירות לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מול השופט המכהן עבדול קורומה (אנ') מסיירה לאון לאחר שהוצעה על ידי אוגנדה, קרואטיה ודנמרק לשופטת מטעם אפריקה,[6] והייתה צריכה לזכות ברוב מוחלט הן בעצרת הכללית של האו"ם והן במועצת הביטחון.[7] ביום הראשון להצבעה נבחרו ארבעה מועמדים והיא השיגה רוב בעצרת הכללית, אך קורומה זכה ברוב במועצת הביטחון.[8] ב-13 בדצמבר 2011 זכתה סבוטינדה ב-97 קולות מתוך 193 בעצרת הכללית ו-9 קולות מתוך 15 במועצת הביטחון ונבחרה לתפקיד.[9]

ב-12 בדצמבר 2020 נבחרה לכהונה שנייה בבית הדין עם 139 קולות בעצרת הכללית ו-10 קולות במועצת הביטחון.[10]

ב-2024 שפטה סבוטינדה בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, והייתה השופטת הקבועה היחידה שפסקה נגד האמצעים הזמניים שביקשה דרום אפריקה להשית על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה.[11][12] בדעת המיעוט כתבה כי המחלוקת היא בעיקרה פוליטית ולא משפטית, ואין בסיס סביר למציאת כוונה לרצח עם מצד ישראל.[13] משרד החוץ של אוגנדה הצהיר כי העמדה שנקטה סבוטינדה היא "עמדה אישית ועצמאית שלה שלא משקפת בשום אופן את עמדותיה של רפובליקת אוגנדה".[14]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לג'ון באגוניאווה סבוטינדה ולהם 2 בנות.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליה סבוטינדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופיל, באתר African Women in Law
  2. ^ גלדיס קליבאלה (19 באוגוסט 2008). "Entebbe's Former School of Glory Fades". New Vision. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Honorary Graduates 2008–2009". אוניברסיטת אדינבורו. 22 באוגוסט 2012. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אנתוני בוגמבה וג'ואל אוגוונג (3 באוגוסט 2008). "Health Sciences University Launched". New Vision. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Justice Sebutinde installed Muteesa university chancellor, Monitor, ‏16 בינואר 2021
  6. ^ "List of Candidates Nominated By National Groups" (PDF). האומות המאוחדות. 26 ביולי 2011. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Election of Five Members of The International Court of Justice" (PDF). האומות המאוחדות. 26 ביולי 2011. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Security Council, General Assembly Elect Four New Judges to World Court". האומות המאוחדות. 10 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Ugandan Judge Elected To Serve on UN World Court". האומות המאוחדת. 13 בדצמבר 2011. נבדק ב-2024-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ General Assembly, in Second Secret Ballot Round, Elects Five Judges to Serve Nine-Year-Long Terms on International Court of Justice, האומות המאוחדות
  11. ^ The Court indicates provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, ‏26 בינואר 2024
  12. ^ איתמר אייכנר, בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל, באתר ynet, 26 בינואר 2024
    נטעאל בנדל, הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024
  13. ^ דעת המיעוט של השופטת סבוטינדה, באתר בית הדין הבין-לאומי
  14. ^ אוגנדה מתנערת מהשופטת שלה בהאג, שעמדה לצד ישראל: "תומכים בפלסטינים", באתר ynet, 28 בינואר 2024
    שירז תקווה, באוגנדה מתנערים מהשופטת בהאג: "עמדותיה לא משקפות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בינואר 2024