לידה |
1873 וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
1956 (בגיל 83 בערך) ניו רושל, ארצות הברית |
ג'ולייט תומפסון (באנגלית: Juliet Thompson; 1873–1956) הייתה ציירת אמריקאית, ותלמידה של מנהיג האמונה הבהאית עבד אל-בהאא. היא זכורה בזכות ספרה "יומנה של ג'ולייט תומפסון" וציירה גם דיוקן בגודל טבעי של עבד אל-בהאא.
תומפסון נולדה בוושינגטון הבירה, או בסמוך לה,[1] ב-23 בספטמבר 1873. הוריה, ג'יימס ו. תומפסון וסלסטה, שלחו אותה לבית הספר לאמנות קורקורן. אביה נפטר כשהייתה בת 12 והשאיר מעט כסף למשפחה, אך תומפסון כבר הצליחה למכור ציורים. תומפסון הייתה חברה פעילה בקהילת האמנים בוושינגטון הבירה[2] וציירת מרכזית במופע השנתי של מועדון קוסמוס משנת 1897.
לאחר שנחשפה לאמונה הבהאית בוושינגטון הבירה סמוך לשנת 1898, נסעה לפריז בהזמנת אמה של לורה קליפורד ברני.[3] מאוחר יותר בשנת 1901 בפריז היא פגשה את תומאס ברייקוול - הבריטי הראשון שעבר לדת הבהאית. כמו כן פגשה שם את צ'ארלס מייסון רמי, מראשי הדת הבהאית ומפיציה, שפגש לראשונה את תומפסון כשקיבלה שיעורים בנושא הדת הבהאית.
בין שיחות רבות שנשא עבד אל-בהא בארצות הברית הוא נשא אחת בביתה ב-15 בנובמבר 1912 בניו יורק. בפגישה זו הוא תיאר תכונות ייחודיות של הדת.
במהלך מלחמת העולם הראשונה היא נתנה הרצאות בנושא הבהאיים כנושאי השלום החשובים ביותר בעולם. בשנות הארבעים עשתה תומפסון מספר נסיעות למקסיקו כדי להפיץ את הדת.
במסעו הראשון של עבד אל-בהאא במערב בסתיו 1911 היא פגשה אותו בצרפת. במהלך הנסיעה השנייה הוא הגיע לניו יורק - שם היה במשך מספר ימים וישב מולה לציור דיוקן בגודל טבעי. על הדיוקן אמר עבד אל-בהאא "אני רוצה שתציירי אותי עבור אלוהים." המקור של הדיוקן בגודל טבעי אבד, אך ישנם צילומים שלו. רפרודוקציה של הציור הוצגה בקונגרס העולמי השני של הבהאיים, ואחת מהן ממוקמת במושב בית הצדק האוניברסלי בחיפה, ממש מחוץ לחדר הישיבות.[4]
במהלך חייה עלתה ג'ולייט לרגל לאתרי הבהאיים בארץ ישראל - חיפה ועכו. הראשון היה ביולי, 1909 כשהחלה לכתוב את יומנה שיצא לאור בסופו של דבר. עבודתה מהווה מקור מרכזי בתיאור מסעותיו של עבד אל-בהאא למערב כשהיה באירופה בשנת 1911 וכן כמה ממסעותיו בארצות הברית בשנת 1912. העלייה לרגל השנייה של תומפסון הייתה בשנת 1926.[5]
התערוכה הראשונה של תומפסון כציירת פורטרטים הייתה בגלריות של קנודלר. תומפסון עבדה כציירת דיוקנאות במשך שנים בוושינגטון ומאוחר יותר בניו יורק אם כי היו לה התנסויות באמנויות אחרות.
בסביבות 1898 עד 1900 למדה בצרפת והציגה את עבודתה שם. עם שובה לארצות הברית, עברה תומפסון לניו יורק בסביבות 1902. היא הייתה במועצת המנהלים של אגודת ציירי הפסטל שהוקמה בשנת 1910, שכללה גם את ג'רום מאיירס, ואברט שין, והנשיא היה ליאון דאבו.
היא גם תרמה את אמנותה לצדקה: טיפול רפואי חינם לנזקקים, זכות בחירה לנשים, פרויקט להוצאת ילדים מהרחובות, ותמיכה בנשים וילדים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
ג'ולייט תומפסון מתה ב-4 בדצמבר 1956 בביתה בניו רושל, ניו יורק. טקס הזיכרון נערך עבורה בבית הפולחן הבהאי בווילט.