לידה |
27 ביוני 1865 מלבורן, אוסטרליה |
---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 1931 (בגיל 66) מלבורן, אוסטרליה |
מקום קבורה | Brighton Cemetery |
מדינה | אוסטרליה |
השכלה | |
בת זוג | ויקטוריה מוֹנָש |
השתייכות | צבא אוסטרליה |
תקופת הפעילות | מ-1884 |
דרגה | general |
פעולות ומבצעים | |
| |
עיטורים | |
| |
ג'ון מוֹנָש (באנגלית: John Monash; 27 ביוני 1865 – 8 באוקטובר 1931) היה מהנדס ותעשיין יהודי-אוסטרלי אשר הפך למפקד הכוחות האוסטרליים במהלך מלחמת העולם הראשונה. מונש נחשב למפתח עקרונות הקרב המשולב, לאחד המצביאים המוכשרים והגדולים בהיסטוריה של אוסטרליה ולאחד המצביאים המצטיינים של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.
מונש נולד במלבורן שבאוסטרליה, למשפחה יהודית מפרוסיה (בית הוריו בפרוסיה שכן בסמיכות לביתו של אריך לודנדורף אשר הפך לראש המטה הכללי הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה). בשנת 1874 משפחתו עברה לניו סאות' ויילס. בעקבות הצטיינותו בלימודיו המשפחה חזרה למלבורן בשנת 1880 על מנת לאפשר לו לממש את הפוטנציאל שלו. הוא למד תחת אלכסנדר מוריסון בסקוטש קולדג' במלבורן, וסיים את לימודי הבגרות בגיל 13. במסגרת אוניברסיטת מלבורן הוא קיבל תואר שני בהנדסה בשנת 1893, תואר ראשון באמנות ובמשפט בשנת 1895, ודוקטורט בהנדסה בשנת 1921. עבד עבור קבלנים פרטיים בבניית רכבות וגשרים. בשנת 1894 נכנס לשותפות עם יהושוע אנדרסון כחברה לקבלנות וייעוץ. ב-1905 השותפות התפרקה, ומונש הקים יחד עם דוד מיצ'ל והכימאי ג'ון גיבסון חברה בשם Reinforced Concrete & Monier Pipe Concrete Co, ובשנת 1906 הם הקימו בשותפות עם אנשי עסקים מדרום אוסטרליה את S.A. Reinforced Concrete Co. במסגרת פעולות אלו מונש היה מהחלוצים בשימוש בבטון מזוין באוסטרליה. הוא גם היה לנשיא המכון הוויקטוריאני למהנדסים וחבר במכון המהנדסים האזרחיים הלונדוני.
הוא נשא את ויקטוריה בשנת 1891 וב-1893 נולדה בתם היחידה, ברטה.
במסגרת לימודיו הצטרף מונש למחלקה האוניברסיטאית של המיליציה המקומית. ב-1887, הועלה לדרגת לוטננט במיליצית התותחנים בצפון מלבורן, ובשנים הבאות במקביל לעבודתו האזרחית עלה בדרגות הצבאיות במסגרת המיליציה. בשנים 1908–1912 היה מפקד קורפוס המודיעין האוסטרלי בוויקטוריה, עד שהועלה לדרגת קולונל בשנת 1913 ומונה למפקד בריגדת חיל הרגלים ה-13[1][2].
מונש היה בן 49 כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914. הוא עזב את עיסוקיו הפרטיים ואת משפחתו והתנדב לשירות צבאי. בתחילה הוא מונה כצנזור הראשי של אוסטרליה, אך הוא לא היה מרוצה מהתפקיד ושיווע לתפקיד שטח. בספטמבר אותה שנה, כאשר הוקם הכוח האימפריאלי האוסטרלי קיבל מונש את הפיקוד על בריגדת הרגלים הרביעית שהייתה מורכבת מארבעה גדודים. מינוי זה נתקל בביקורת שנבעה ממוצאו היהודי גרמני של מונש ומחוסר ניסיונו הצבאי, ומנגד נתמך על ידי מספר רב של קצינים בכירים.
הבריגדה הרביעית עזבה את אוסטרליה בדצמבר 1914, והגיעה למצרים בינואר 1915. באפריל 1915 השתתפה הבריגדה במערכת גליפולי. בתחילת המערכה הגנה הבריגדה על קו חוף הידוע היום בשם 'עמק מונש'. במהלך הקרבות נודע מונש כמפקד עצמאי בעל יכולות ארגוניות מרשימות. ביולי התמנה מונש לדרגת בריגדיר גנרל חרף שמועות זדוניות על היותו מרגל גרמני. במהלך מתקפת אוגוסט הבריגדה של מונש הייתה אמורה לכבוש את גבעה 971, אך הניסיון נכשל, דבר שהצטרף לכשלונות ביתר זירות הקרב. באמצע דצמבר 1915 נסוגה הבריגדה של מונש יחד עם שאר הכוחות האוסטרליים מגליפולי. לאחר הנסיגה הוצבה הבריגדה של מונש במצרים שם עברה תקופה של אימונים ושיקום, ולקחה חלק בהגנת תעלת סואץ. על שירותו בקרב גליפולי קיבל מונש את אות מסדר האמבט[3].
ביוני 1916 הועברה הבריגדה של מונש לחזית המערבית, והוצבה בארמנטייר אשר בצפון צרפת. ביולי אותה שנה קודם מונש לדרגת מיג'ור גנרל ומונה לעמוד בראש הדיוויזיה האוסטרלית השלישית. מונש אימן את הדיוויזיה באנגליה, תוך מתן דגש רב לפרטים הקטנים ביותר. הדיוויזיה נשלחה לחזית בנובמבר 1916. הקרב הראשון בו לקחו חלק היה קרב מסין (Messines) ביוני 1917 אשר הסתיים בהצלחה גדולה, בזכות התכנון המוקדם המדוקדק של הקרב. באוקטובר אותה שנה השתתפה הדיוויזיה בקרב ברוסינדייל, שנחשב לפעולה ההתקפית האוסטרלית המוצלחת ביותר במלחמה עד לאותה העת. הצלחות אלו, בצירוף ההבנה העמוקה של מונש למשמעויות האסטרטגיות של הפריצות הגרמניות של החזית שאירעו במרץ ואפריל 1918, הביאו למינוי של מונש לדרגת לוטננט גנרל, במאי 1918, ולמינוי לראש הקורפוס האוסטרלי, אז הקורפוס הגדול ביותר בחזית המערבית[4].
ההישג הגדול ביותר של מונש כמפקד אירע בקרב המל (Hamel) ב-4 ביוני 1918. קרב זה נחשב לקרב המודרני הראשון בזכות האופן המשולב שבו הופעלו כוחות רגלים, טנקים, ארטילריה ומטוסים. במסגרת הקרב נכבשו עמדות גרמניות הסמוכות לכפר לה המל בצפון-מזרח צרפת וכל היעדים של מונש הושגו תוך 93 דקות (3 דקות יותר מהתכנון המקורי של מונש).
בחודשים הבאים העקרונות שהופעלו לראשונה בקרב המל, שוחזרו בקנה מידה גדול הרבה יותר בקרב אמיין השני, אשר נערך בין ה-6 ל-11 באוגוסט 1918. קרב זה נחשב לאחד הקרבות החשובים והמוצלחים (מנקודת מבטן של מדינות ההסכמה במלחמה) ביותר במלחמה והיווה נקודת מפנה, ופתיחה למתקפת מאה הימים אשר הביאה לתבוסתה של גרמניה ולסיום מלחמת העולם הראשונה.
לכל אורך הקריירה הצבאית שלו עלו התנגדויות רבות למינוי ולקידום של מונש בשל היותו חייל מתנדב (לא היה חייל מקצועי עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה) ובשל מוצאו הגרמני-יהודי. ההתקדמות של מונש חרף התנגדויות אלו נבעה מההצטיינות הרבה שלו במילוי תפקידיו ומהערכה הרבה לה זכה מהקצונה הבכירה. צ'ארלס בין, היסטוריון המלחמה הרשמי של אוסטרליה כתב שככל שמונש התקדם במעלה הדרגות כך הוא הפך ליעיל יותר בשל כישוריו בתכנון קפדני, גישותיו החדשניות לגבי שימוש בטכנולוגיה חדשה ויכולותיו הטקטיות. בין כתב דברים אלו חרף העובדה שהתנגד לקידומו של מונש במהלך המלחמה. ביומנו כתב בין ש'אנחנו לא רוצים שאוסטרליה תהיה מיוצגת על ידי אנשים אשר בעיקר בזכות יכולתם, טבע מולד יהודי, לדחוף את עצמם'. יחד עם קיית' מרדוק הוא ניסה לשכנע את ראש ממשלת אוסטרליה, בילי יוז, שהקצונה הבכירה סולדת ממונש. יוז הגיע לחזית זמן קצר לפני קרב המל, במטרה להחליף את מונש, אך לאחר התייעצות עם הקצינים הבכירים, ולאחר שגילה את ההערצה הגדולה שהם רוחשים למונש, שינה את דעתו.
בכל שנות המלחמה הוכיח את עצמו מונש כמפקד בעל כושר ארגון ויכולת תכנון בלתי רגילה. מונש היה בעל ראש פתוח וגמישות, וידע לעבוד בצוות ולחלוק אחריות. הוא ראה את התמונה הגדולה וירד לפרטי פרטים, ורווחת חייליו הייתה תמיד לנגד עיניו. מונש היה הראשון לפתח את תאוריית הקרב המשולב – לחימה של טנקים בשילוב עם חילות אחרים, וקרב המל עליו פיקד ובו יישם תאוריה זאת, נחשב לקרב המשולב הראשון. אומנם היה זה קרב קטן, אך במהלך נכבשו תוך שעה וחצי עמדות גרמניות דומות לעמדות גרמניות בקרב על הסום אשר לא נכבשו גם לאחר חודשים של מתקפות. חיילים אשר השתתפו בקרב סיפרו שהדבר המרשים ביותר עבורם לא היה השימוש בטנקים משוריינים, או ההצלחות הכבירות של המבצע אלא העובדה שבמהלך הקרב ארגן מונש ארוחות חמות שהגיעו לחיילים בקו הקדמי. עקרונות הקרב נלמדו ויושמו על ידי מדינות ההסכמה בהמשך המלחמה ועדיין נלמדים בימינו.
מונש זכה להערכה רבה עקב מידותיו האישיות הטובות שכללו צניעות, יכולת אינטלקטואלית חזקה, חשיבה מתודית, הבנה מבריקה של נושאים טקטיים, שליטה טכנית בכל סוגי הנשק, תכנון קפדני של שדות הקרב ולוגיסטיקה. תכונות אלו חיפו על כך שהוא מעולם לא ביקר בקו החזית, נטה להתעלם מעצות של קצינים זוטרים ובמהלך קרבות נהג בצורה כוחנית.
ב-12 באוגוסט 1918 הוענק לו בשדה הקרב התואר אביר על ידי המלך ג'ורג' החמישי, בשל הצטיינותו כמפקד בחזית הצרפתית. הוא היה היהודי הראשון ויליד אוסטרליה הראשון שקיבל דרגת גנרל בצבא הבריטי. עם חזרתו למולדתו, העם וממשלת אוסטרליה חלקו לו כבוד רב.
רעייתו ויקטוריה נפטרה בשנת 1920. בתקופה שבין 1920 עד מותו הקדיש מונש את מרצו וכישוריו לרשות החשמל של מחוז ויקטוריה באוסטרליה, וכן לארגונים שונים. שמו עלה מספר פעמים כמועמד להיות הנציב העליון של ארץ ישראל, אך הוא דחה את העניין מכל וכל וטען שהוא קשור כל כולו לאוסטרליה[5]. הוא נבחר לנשיא ההתאחדות הציונית של אוסטרליה ב-1927[6].
מונש נפטר עקב התקף לב. כרבע מיליון בני אדם ליוו אותו בדרכו האחרונה, ומטח יריות מ-17 תותחים סיים את טקס הקבורה היהודי[7] ובכל רחבי אוסטרליה התקיימו עצרות זיכרון לזכרו.
העיר מונש, בת כ-175,000 תושבים נכון ל-2010, נקראה על שמו. כמו כן, אוניברסיטת מונש במלבורן, הגדולה ביותר באוסטרליה (55,000 סטודנטים) נקראה על שמו וכן כיכרות, רחובות, שכונות, קירות זיכרון ופסלים מנציחים את שמו במקומות רבים באוסטרליה. מונש זכה גם להופיע בשטר המאה דולר אוסטרלי. בישראל מונצח ג'ון מונש במושב בעמק חפר הקרוי כפר מונש, ורחובות על שמו ביד אליהו בתל אביב ובבת גלים בחיפה.