לידה |
19 בפברואר 1884 קיו, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 במאי 1967 (בגיל 83) טוראק, אוסטרליה |
תקופת הפעילות | ? – 8 במאי 1967 |
פרסים והוקרה |
|
ג'ון קינג דייוויס (באנגלית: John King Davis; 19 בפברואר 1884 - 8 במאי 1967) היה מגלה ארצות ונווט אוסטרלי יליד אנגליה, הנודע כמי שהיה רב חובל של אוניות במימי אנטארקטיקה וכמי שהקים תחנות מטאורולוגיות על האי מקווארי באזור תת-אנטארקטי ועל אי האלמוגים ויליס בים האלמוגים.
לאחר לימודים בלונדון ובאוקספורדשייר, יצא דייוויס ב-1900 עם אביו לקייפטאון, דרום אפריקה.[1]
דייוויס שירת כקצין ראשון במשלחת נמרוד של ארנסט שקלטון בשנים 1908–1909. הוא היה רב החובל של האונייה "אורורה" ומשנה למפקד במשלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה של דאגלס מוסון בשנים 1914-1911.[2]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, התנדב דייוויס לשירות פעיל והוצב כמפקד מובילת הגייסות "בונה", שהעבירה חיילים וסוסים למצרים ולאנגליה.[3] ובדצמבר 1917 פיקד על "אורורה", במשלחת שיצאה לחלץ את קבוצת ים רוס, שנתקעה על החוף בכף אוונס כפלג במשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון.
דייוויס שירת גם כרב-חובל של "דיסקברי" בשנים 1929–1930, במשלחת מחקר בריטית-אוסטרלית-ניו זילנדית לאנטארקטיקה. בשנים 1920 עד 1949 כיהן דייוויס בתפקיד ממונה על השייט בחבר העמים האוסטרלי. בראשית תקופה זו, 1922-1921, התנדב לפקח אישית על הקמת תחנת חיזוי והתראת ציקלון על האי הנידח ויליס.[4]
דייוויס כיהן כנשיא החברה המלכותית של ויקטוריה בשנים 1945–1946, בד בבד עם חברותו בחברה הגאוגרפית המלכותית. תחנת דייוויס באנטארקטיקה, שהוקדמה בשנת 1957, קרויה על שמו.
דייוויס זכה שלוש פעמים במדליית הקוטב - ב-1909, ב-1917 וב-1934. בשנת 1964 עוטר בתואר אביר מסדר האימפריה הבריטית (CBE).[5]
ג'ון קינג דייוויס מת בשנת 1967 במלבורן בגיל 83.