ג'ורג' וולינגטון

ג'ורג' וולינגטון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1924
פלרמו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1993 (בגיל 68)
קייפ קורל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Giacinto Figlia
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות העשור של 1940 – 1993 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
חברת תקליטים בלו נוט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' וולינגטון (27 באוקטובר 192415 בפברואר 1993) היה פסנתרן ומלחין ג'אז אמריקאי.

וולינגטון נולד בשם ג'יאצ'ינטו פיגליה (מקורות אחרים טוענים כי הוטבל בשם "ג'ורג'יו"[1][2]) בסיציליה, ואז עבר לארצות הברית (ניו יורק) עם משפחתו בשנת 1925.[3] אביו היה זמר אופרה והכיר לבנו את המוזיקה הקלאסית, אך וולינגטון האזין לג'אז לאחר ששמע את המוזיקה של הסקסופוניסט לסטר יאנג. הוא סיפר, כי קיבל את השם וולינגטון בתיכון: "אני אוהב ללבוש בגדים נוצצים [...] והילדים בשכונה היו אומרים 'היי, תסתכל על וולינגטון!" (ולינגטון- סוג של מגפי עור מגונדרים). הוא עזב את בית הספר בגיל 15 כדי לנגן בפסנתר בניו יורק.

המשך חייו והקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1943 - 1953 ניגן וולינגטון עם דיזי גילספי, עם נגן הקלרינט ג'ו מרסלה, צ'ארלי פארקר, סרג' צ'אלוף, אלן אגר, קאי ווינדינג, טרי גיבס, ברו מור, אל קון, ג'רי מוליגן, זוט סימס ורד רודני, והוקלט, בשנת 1950, כסולן עבור חברת ההקלטות Savoy ו-Blue Note . וולינגטון סייר באירופה בשנת 1953 עם הביג בנד של ליונל המפטון .[4] בשנים 60–1954 ניהל בניו יורק להקות בהם ניגנו מוזיקאים עולים בהם דונלד בירד, ג'קי מקלין ופיל וודס .

והקליט עם מוזיקאים אלה עבור הלייבלסטים "פרסטיז" ו"אטלנטיקה" . המופע של השביעיה של "בלו-נוט" משנת 1954 בשם "המופע של ג'ורג' וולוינגטון",אינה כלולה בהקלטות אלה.

בשנת 1960 וולינגטון הפסיק לנגן מוזיקה ועבר לפלורידה[3] לעבוד בעסקי מיזוג האוויר המשפחתי,[4] כדי להוריד את הלחץ של הסיורים הבלתי פוסקים. הוא חזר למוזיקה בשנת 1984 והקליט שלושה אלבומים, "Virtuoso" ב-1984, "Symphony of a Jazz Piano" בשנת 1986 ו-"Pleasure of a Jazz Inspiration" בשנת 1992. בשנת 1985 הוא הופיע גם בפסטיבל Kool Jazz בניו יורק.

היצירות הידועות ביותר שלו הן "Lemon Drop" (שזכתה להצלחה כשנוגנה על ידי וודי הרמן בסוף שנות הארבעים),[5][6] ו-"Godchild" (אחד הקטעים שהושמעו לקראת הקלטות האלבום The Birth of the Cool של מיילס דייוויס).[3]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנת הקלטה כותרת תווית נגנים / הערות
1949–51 The George Wallington Trios and Septet Savoy Trios, with Curly Russell (bass), Charlie Perry (drums), and Russell (bass), Max Roach (drums); septet with Jerry Lloyd (trumpet), Kai Winding (trombone), Brew Moore (tenor sax), Gerry Mulligan (baritone sax), Russell (bass), Perry (drums)
1952–53 The George Wallingon Trio Presti Trios, with Curly Russell (bass), Max Roach (drums), and Oscar Pettiford (bass), Roach (drums)
1954 ''שלישייה

| RCA ווג

עם פייר מישלוט
1954 ''הסדנה של שלישיית ג'ורג 'וולינגטון

|Verbe

Trio, with Curly Russell (bass), Art Taylor (drums)
1955 Live at the Café Bohemia Progresive Quintet, with Donald Byrd (trumpet), Jackie McLean (alto sax), Paul Chambers (bass), Art Taylor (drums)
1956 Jazz for the Carriage Trade Prestige 1 Trio track, Quintet, with Donald Byrd (trumpet), Phil Woods (alto sax), Teddy Kotick (bass), Art Taylor (drums)
1956 Metronome All-Stars 1956 Clef רצועת פסנתר סולו אחת "Lady Fair"
1956 Knight Music Atlantic שלישייה, עם טדי קוטיק (בס) ניק סטבולאס (תופים)
1957 The New York Scene New Jazz 1 trio track, with Teddy Kotick (bass), Nick Stabulas (drums); 5 tracks quintet, with Donald Byrd (trumpet), Phil Woods (alto sax) added
1957 Jazz at Hotchkiss Savoy 1 Trio Track - Quintet, with Donald Byrd (trumpet), Phil Woods (alto sax), Knobby Totah (bass), Nick Stabulas (drums)
1957 The Prestidigitator East-West Some tracks with quartet; some tracks quintet with J.R. Monterose and Jerry LLoyd
1984 וירטואוז Interface פסנתר סולו
1985 The Pleasure of a Jazz Inspiration VSOP פסנתר סולו
1986 The Symphony of a Jazz Piano Interface פסנתר סולו
שנת הקלטה מנהיג כותרת תווית
1946–49 Serge Chaloff We the People Bop Cool&Blue
1949 -1952 Sten Geta Zoot Sims The Brothers Wallington on the 1952 tracks Zoot Sims, Kai Winding, Al Cohn—Zoot Sims All Stars 1952 Prestige
1950, 1954 Al Cohn Al Cohn's Tones סבוי
1949-1953 Early Stan - Wallington on the 1949 tracks with Terry Gibbs
1951 Gerry Mulligan Mulligan Plays Mulligan
1952 Annie Ross אנני רוס שרה
1952 Gil Melle Gil Mellé Quintet/Sextet Blue note
1953 lionel Hampton Oh! Rock Natasha
1957 Bobby Jaspar בובי ג'ספר עם ג'ורג 'וולינגטון, אידרס סולימאן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Down Beat. Vol. 30. Maher Publications. 1963. p. 19.
  2. ^ Joseph F. Clarke (1977). Pseudonyms. BCA. p. 168.
  3. ^ 1 2 3 Wilson, John S. (June 16, 1985) "Jazz". The New York Times. p. G2.
  4. ^ 1 2 Yanow, Scott "George Wallington – Biography". AllMusic. Retrieved December 15, 2014.
  5. ^ Jazz Times Aug 2001 Page 113 "Wallington's tricky "Lemon Drop" is played at manic speed, with some breathtakingly sharp ensemble passages"
  6. ^ Jazz Monthly Issues 158-166 - Page 10 1968 "Woody Herman's "Lemon Drop" is on Capital ...