ג'ורג' יוסטון
 | |||||||
| ג'ורג' יוסטון | |||||||
| לידה |
17 בינואר 1811 פרנקלין, טנסי, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1879 (בגיל 68) את'נס, אלבמה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ורג' סמית' יוסטון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות העירוני, את'נס, אלבמה, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
.png){kind=small} | ||||||
  | |||||||
ג'ורג' סמית' יוסטון (באנגלית: George Smith Houston; 17 בינואר 1811 – 31 בדצמבר 1879) היהי פוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אלבמה ה-24 בשנים 1874–1878. טרם כהונתו כמושל, כיהן יוסטון כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשתי תקופות כהונה, ואחריה ועד למותו, כחבר הסנאט של ארצות הברית.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' יוסטון נולד ליד העיר פרנקלין שבטנסי, כבנם של דייוויד רוס יוסטון והאנה פיו רייגן. הורי אביו היו מהגרים אירים-סקוטים. כשהיה בן 16 עברה המשפחה להתגורר ליד פלורנס, אלבמה, שם הוא עבד בחווה המשפחתית ולמד משפטים בקריאה עצמית במשרדו של השופט ג'ורג' קולטר. בסופו של דבר הוא למד בבית ספר למשפטים בהרודסבורג, קנטקי.
ראשית הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודי המשפטים, שב יוסטון לפלורנס. ב-1831 הוא נבחר לבית הנבחרים של אלבמה מטעם סיעת הג'קסונים במפלגה הדמוקרטית כנציג מחוז לודרדייל. ב-1834 מינה אותו המושל ג'ון גייל כפרקליט המחוז, אך בבחירות שנערכו לאחר מכן למשרה זו הוא נוצח. לאחר מכן עבר יוסטון למחוז ליימסטון, שם הוא המשיך בעיסוקו בעריכת דין. ב-1837 נבחר יוסטון בזכות עצמו כפרקליט המחוז, משרה בה הוא החזיק עד 1841.
חבר בית הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1840 נבחר יוסטון מטעם הדמוקרטים כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. במהלך תקופת כהונתו הוא שימש כיושב ראש ועדת הכוחות המזוינים, ועדת המיסים (אנ') וועדת המשפט של בית הנבחרים.
כתומך האיחוד מהדרום, היה יוסטון אחד מהדמוקרטים הדרומיים היחידים שלא חתמו על "פניית הנציגים הדרומיים בקונגרס לקהל בוחריהם" של הסנאטור ג'ון קלהון ב-1849, שהטילה ספק בזכות הממשלה הפדרלית להגביל את העבדות בשטחי הטריטוריות שסופחו בעקבות מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. ההתנגדות ליוסטון הלכה וגברה, וב-1848 הוא לא התמודד על תקופת כהונה נוספת.
ב-1850 התמודד יוסטון שוב בבחירות לבית הנבחרים וניצח. בדצמבר 1860 הוא נבחר לייצג את אלבמה בוועדה שנקראה "ועדת ה-33". ועדה זו אימצה את תיקון קורווין, שהיה אמור להתקבל כתיקון לחוקת ארצות הברית, ועל פיו לא היה הקונגרס יכול לבטל את העבדות לעולם.
מלחמת האזרחים ותקופת השיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, התפטר יוסטון מכהונתו בבית הנבחרים ושב לביתו. שניים מבניו לחמו עבור הקונפדרציה, אך יוסטון עצמו לא היה מעורב במלחמה. ב-1862 נבזז רכושו על ידי גנרל צבא ארצות הברית איוון טורצ'ין (אנ').
במהלך תקופת השיקום, הגיש יוסטון את האישור על בחירתו כסנאטור מטעם אלבמה, אך המפלגה הרפובליקנית סירבה לאשר לו לאייש את מושבו. הוא נכח בוועידת האיחוד הלאומית של הנשיא אנדרו ג'ונסון ב-1866, שהתנגדה לרפובליקנים הרדיקלים. ב-1867 ניסה יוסטון להיבחר שוב לסנאט, אך הובס על ידי מושל אלבמה לשעבר ג'ון וינסטון. כמו בתקופת מלחמת האזרחים, לא לקח יוסטון חלק בתהליך השיקום באלבמה.
מושל אלבמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1874 ניהל יוסטון מסע בחירות מוצלח למשרת מושל אלבמה, בו הוא זכה ב-53 אחוזים מהקולות והחליף את המושל המכהן דייוויד לואיס. בחירתו של יוסטון הייתה תחילתו של רצף של מושלים דמוקרטים באלבמה שלא נקטע עד 1986. הוא התמודד בבחירות על בסיס מצע של "גאולת" המדינה והבטחה להגינות ולכלכלה במקום "ההפקרות" הרפובליקנית. הדמוקרטים הטילו אימה על מצביעים רפובליקנים רבים, בעיקר מקרב השחורים. יוסטון כיהן כאיש סיעת דמוקרטי הבורבון (אנ'), קידם את השמרנות, את הממשלה המוגבלת בסמכויותיה, ואת העליונות הלבנה. בעת כהונתו כמושל, אישר בית המחוקקים המדינתי את הקמתה של אחת ממועצות הבריאות הציבורית הראשונות בארצות הברית. אף על פי שמועצת הבריאות הציבורית של אלבמה הוקמה ב-1875, הוקצו לה תקציבים רק ב-1879. עם התכווצות אוכלוסיית המדינה, קידם יוסטון את תנועת ההגירה לאלבמה, וגם זאת בהצלחה מוגבלת. בצעד שזכה לגינוי רחב, הרחיב יוסטון את מערכת חוזי החכירה של המדינה, שבה הוחכרו אסירים, בעיקר שחורים, לעבודה אצל קבלנים פרטיים.
יוסטון גם ניסה לבצע רפורמה במערכת החינוך של אלבמה. עם זאת, מאמציו לא נחלו הצלחה בשל החוב שירש ממשלו שנבע מאיגרות החוב של מיזמי הרכבת. הוא הקים ועדה של שלושה אנשים, שהוא עמד בראשה, כדי לחקור את סוגיית החוב ולהמליץ על תוכנית לחיסולו. שני חברי הוועדה הנוספים היו טריסטאם ב. בת'י ממוביל ולוי ו. לאולר מטלדיגה. ללאולר וליוסטון היה עבר של שירות כחברי דירקטוריון של חברות רכבות, וכך נוצר מבחינתם ניגוד עניינים. בסופו של דבר קבעה הוועדה סכום חוב של 12.5 מיליון דולר. בעלי המניות של חברת הרכבות אלבמה וצ'טנוגה, שהייתה בשליטה רפובליקנית, היו אלו שהושפעו לרעה בצורה הרחבה ביותר מההחלטה.
יוסטון קידם את כינוסה של ועידת חוקה שתחליף את החוקה שהתקבלה ב-1868. ציבור הבוחרים אישר את החוקה של 1875. החוקה הצהירה שהמדינה לא תוכל עוד יותר לעולם לפרוש מארצות הברית ואסרה על אמות מידה של חינוך ובעלות על רכוש כתנאי לקבלת זכות בחירה או החזקה במשרה ציבורית. בנוסף, בוטלה על פי החוקה החדשה משרת סגן מושל אלבמה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1835 נשא יוסטון לאישה את מרי ביטי. לשניים נולדו שמונה ילדים, שמתוכם ארבעה הגיעו לבגרות. רעייתו נפטרה לפני 1860, וב-1861 הוא נישא בשנית לאלן אירווין, שילדה לו שני ילדים נוספים. ערב פרוץ מלחמת האזרחים היה יוסטון מגדל כותנה מצליח ובבעלותו היו 78 עבדים.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1878 נבחר יוסטון לבסוף לסנאט, והחל לכהן בתפקידו במרץ 1879, אך הוא לא הספיק לכהן בסנאט זמן רב. ג'ורג' יוסטון נפטר בביתו שבעיר את'נס שבאלבמה ב-31 בדצמבר 1879. הוא נטמן בבית הקברות העירוני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' יוסטון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ורג' יוסטון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ורג' יוסטון באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
- ג'ורג' יוסטון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ורג' יוסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מושלי אלבמה 
| ||
|---|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|