לידה |
27 בפברואר 1887 לנלי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
22 באוגוסט 1914 (בגיל 27) קנט, הממלכה המאוחדת |
מקום לימודים | בית הספר סלייד לאמנות יפה |
ג'יימס דיקסון אינס (באנגלית: James Dickson Innes; 27 בפברואר 1887 – 22 באוגוסט 1914) היה צייר בריטי, שצייר בעיקר נופי הרים אך לעיתים גם דיוקנאות.
ג'יימס דיקסון אינס נולד ב-27 בפברואר 1887 בל'אנלי, קרמרת'נשייר בדרום ויילס. אביו, ג'ון אינס, שהגיע מסקוטלנד, היה היסטוריון והיה לו עניין בעבודות פליז ונחושת מקומיות; אמו הייתה ממוצא קטלוני. היו לו שני אחים, אלפרד וג'ק.[1]
הוריו שלחו אותו לחינוך במכללת כריסטי, ברקון. אחר כך הוא למד בבית הספר לאמנות קרמרת'רן, משם זכה במלגה לבית הספר לאמנות סלייד בלונדון (1905–1908).
בשנת 1907 הציג במועדון האמנות החדשה באנגליה ובשנת 1911 הוא היה חבר בקבוצת קמדן טאון. קבוצה זו כללה את וולטר סיקרט, שהשפיע על אמנותו של אינס, ואת אוגוסטוס ג'ון עימו התיידד אינס.[2]
הפוליטיקאי והפילנתרופ הוולשי ויניפרד קומבה טננט (1874–1956) היה פטרון חשוב של עבודתו.
בשנת 1911 ו-1912 בילה זמן מה עם אוגוסטוס ג'ון סביב ארניג ואור בסנודוניה בצפון ויילס,[3] אך חלק ניכר מעבודתו נעשתה מעבר לים, בעיקר בצרפת (1908–1913), בעיקר בקולייור, אך גם בספרד (1913) ובמרוקו (1913).
בשנת 1913 הציג אינס בתערוכת הארמורי בניו יורק, שיקגו ובבוסטון.
ב-22 באוגוסט 1914, בגיל עשרים ושבע, נפטר מהמחלה, בקנט.
על סגנונו כתב היסטוריון האמנות דייוויד פרייזר ג'נקינס: "כמו זה של הפוביזם בצרפת ושל האקספרסיוניזם בגרמניה, סגנון עבודתו הוא פרימיטיבי - הוא דומה לציור של ילדים וקשור לנוף של מקומות נידחים.[4]
אינס היה יוצא דופן עבור אמן בריטי באותה תקופה, בגלל סגנון הציור הנועז שלו, שהיה מכוון יותר לפוסט-אימפרסיוניסטים הצרפתים. הסגנון הלא שגרתי שלו השפיעה על דרכם של אמנים בריטים כמו דייוויד הוקני.
בשנת 2014 הוצגה תערוכה מיצירותיו של אינס במוזיאון הלאומי בוויילס, קארדיף.