ג'נט סקודר

ג'נט סקודר
Janet Scudder
לידה	27 באוקטובר 1869; טרה האוט, ארצות הברית
פטירה	9 ביוני 1940 (בגיל 70); רוקפורט, ארצות הברית
מקום לימודים	ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק; אקדמיית קולארוסי; האקדמיה לאמנות של סינסינטי; Académie Vitti ;
תחום יצירה	פיסול

ג'נט סקודר (באנגלית: Janet Scudder‏;27 באוקטובר 1869 - 9 ביוני 1940) הייתה פסלת וציירת אמריקאית מאינדיאנה, הידועה בעיקר בזכות פסלי הזיכרון שלה ותבליטי דיוקן, פסלי גן ומזרקות. העבודה הגדולה הראשונה שלה הייתה תכנון החותם של לשכת עורכי הדין בניו יורק בסביבות 1896.

ראשית חייה

ג'נט סקודר נולדה ב־27 באוקטובר 1869 בטרה הוט, אינדיאנה, למרי וויליאם הולינגסד סקודר. "נטי", כפי שקראה לה משפחתה, הייתה החמישית מבין שבעה ילדים ועברה ילדות קשה.^[1] אביה היה קונדיטור שהיה פעיל בענייני קהילה. אמה נפטרה בגיל שלושים ושמונה, כאשר ג'נט הייתה בת חמש. ארבעה מאחיה של סקודר מתו לפני שהגיעו לבגרות. אביה של סקודר, סבתא העיוורת, והעוזרת המשפחתית גידלו את הילדים שנותרו בחיים. מאוחר יותר נישא אביה לאישה שג'נט לא אהבה.^[2]

סקודר נהנתה לצייר בילדותה ולקחה שיעורי אמנות במכון הטכנולוגי רוז פוליטכני. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון בשנת 1887, נרשמה לאקדמיה לאמנות בסינסינטי, למרות המשאבים הכספיים המועטים של המשפחה. בסינסינטי למדה פיסול אצל הפסל יליד איטליה לואי רביסו, וכן עיצוב דקורטיבי, גילוף בעץ וציור.^[2]

בשנים 1888–1889 חזרה סקודר הביתה לטרה הוט, שם נמשכו קשיי המשפחה לאחר מותו של אחד מאחיה, כישלון עסקי של אביה, ומותו בשנת 1888. כדי לסייע בהוצאות משק הבית סקודר לימדה גילוף בעץ בבית ספר מקומי. אחיה הבכור של סקודר, שהתגורר בשיקגו, שילם עבור נסיעתה חזרה לסינסינטי בשנת 1890 כדי שתסיים את לימודיה באקדמיה.^[3]

בשנת 1891 עברה סקודר לשיקגו כדי להתגורר עם אחיה ומשפחתו בזמן שהיא למדה במכון לאמנות בשיקגו בהנחייתם של ג'ון הנרי ונדרפול ופרדריק פרייר. סקודר למדה גם שיעורים אצל הפסל לוראדו טאפט במכון לאמנות בשנים 1893–1994.

שנים ראשונות כפסלת

לאחר שעברה לשיקגו בשנת 1891, התכוונה סקודר להתפרנס כמגלפת עץ והועסקה לזמן קצר במפעל רהיטים שייצר קישוטים אדריכליים. [4] היא עזבה את העבודה כי לא התירו לנשים עבודה בתחום. בשנים 1892–1893, סקודר מצאה עבודה כעוזרת לפסל לוראדו טאפט והרוויחה 5 דולר ליום עבור עבודתה על פסלים מונומנטליים עבור התערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו.^[4]^[5]. סקודר הוזמנה גם ליצור פסל לבניין אילינוי בתערוכה ופסל נוסף עבור מדינת אינדיאנה. על עבודתה בתערוכה זכתה סקודר במדליית ארד, וכן ב -1,000 דולר מעיריית טרה הוט, שציפתה להציג את פסל הנימפה שלה בספריית העיר.

לאחר שראתה את המזרקה של הפסל פרידריך ויליאם מקמוני ביריד העולמי, החליטה סקודר לנסוע לפריז בשנת 1894, בתקווה ללמוד אצלו. סקודר נסעה לצרפת ושכנעה את ויליאם מקמוני להעסיק אותה. בגיל עשרים וחמש הפכה סקודר לאישה הראשונה שהועסקה באטלייה שלו. סקודר סייעה למקמוני בפרויקטים שלו בספריית הקונגרס בוושינגטון הבירה. זאת עשתה בנוסף ללימודים באקדמי ויטי ובאקדמיה קולארוסי.

סקודר עזבה לפתע את הסטודיו של מקמוני בפריז בשנת 1896, וחזרה לארצות הברית וניסתה למצוא עבודה כפסלת בניו יורק.

העבודה הגדולה ראשונה

באמצעות ידידותה עם סטודנטית לאמנות מטילדה אוכינקלוס בראונל (אנ'), אותה פגשה במהלך נסיעתה מצרפת, זכתה בעבודה ראשונה. אביה של בראונל, סילאס בראונל, היה מזכיר לשכת עורכי הדין בניו יורק בין השנים 1878–1916, והוא הבטיח לסקודר את הזמנה הגדולה הראשונה שלה 1894.

היא קיבלה 750 דולר כדי לתכנן חותם עבור לשכת עורכי הדין בניו יורק. כסף זה איפשר לה לעבור למיקום טוב יותר בעיר. הפרויקט הוביל גם להזמנות עבודה נוספות להכנת לוחות, מדליוני דיוקן, קישוטים אדריכליים, כדים לאפר, וכן לפיסול.^[6]

חזרה לאירופה

בשנת 1898 חזרה סקודר לפריז לצורך הכשרה נוספת, וחזרה לשיעורי הציור באקדמיה קולורוסי. בליווי מטילדה בראונל, הן בילו כמה שנים בבית בשכונת מונפרנאס בפריז. סקודר ובראונל בילו גם את חורף 1899–1900 באיטליה, שם מצאה סקודר השראה בפסלי מזרקות הנוי של פירנצה ובפיסול הרנסאנס האיטלקי, במיוחד בפסליו של דונטלו.

תערוכות

בראשית המאה העשרים, בשיא הקריירה שלה, הוצגו עבודותיה של סקודר במוזיאונים ציבוריים רבים ובגלריות פרטיות. תערוכת היחיד הראשונה שלה נערכה בשנת 1913 בגלריות תיאודור סטאר בניו יורק. בנוסף, עבודתה של סקודר הוצגה בכמה תערוכות לאומיות ובינלאומיות מרכזיות במהלך חייה: התערוכה הקולומביאנית העולמית (שיקגו), 1893; סלון (פריז), 1899–1901, 1905, 1908, 1910–14, 1922, 1926, 1932, 1939; התערוכה העולמית בפריז, 1900; תערוכה פאן-אמריקאית (באפלו, ניו יורק), 1901; תערוכת הרכש בלואיזיאנה (סנט לואיס, מיזורי), 1904; בביתן אמריקאי, התערוכה הבינלאומית (רומא, איטליה), 1911; והתערוכה הבינלאומית פנמה-פסיפיק (סן פרנסיסקו, קליפורניה), 1915. התערוכה העולמית (פריז), 1937; וביריד העולמי בניו יורק בשנת 1939, ועוד תערוכות לאומיות ובינלאומיות.^[7]

חיים אישיים

סקודר החזיקה באולפני אמנות בניו יורק ובפריז, אך העדיפה לגור בפריז שם המעגל החברתי שלה היה רחב וכלל את גרטרוד שטיין, אליס ב. טוקלאס, מילדרד אולדריך ואווה מודוקי.

בשנת 1913 רכשה סקודר בית בפאתי פריז ובמשך כמה שנים הפכה אותו למקום המגורים העיקרי שלה. הסופרת מריון בנדיקט קת'רן הייתה בת זוגה של סקודר בפריז ובניו יורק בשנים האחרונות לחייה.

שנים מאוחרות יותר

בשנות העשרים של המאה העשרים הפכו הצורות הפיסוליות של סקודר לשמרניות ומסוגננות יותר, בניגוד לדינמיות של יצירתה הקודמת והמוכרת ביותר. למרות השינוי בסגנון שלה, סקודר המשיכה לפסל ולהציג את עבודותיה בארצות הברית ובאירופה. בשנותיה המאוחרות יותר, אך היא גם ציירה. האוטוביוגרפיה שלה, פורסמה בשנת 1925.

מוות

סקודר נפטרה מדלקת ריאות ב־9 ביוני 1940, בגיל שבעים, בעת חופשה ברוקפורט, מסצ'וסטס.^[5]

גלריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'נט סקודר בוויקישיתוף

ג'נט סקודר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'נט סקודר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Charlotte S. Rubinstein (1982). American Women Artists. Boston, Massachusetts: G. K. Hall and Company. p. 94.
^ ¹ ² Edward T. James, Janet Wilson James, Paul S. Boyer, Radcliffe College, Notable American women, 1607-1950; a biographical dictionary, Cambridge, Mass., Belknap Press of Harvard University Press, 1971, ISBN 978-0-674-62734-5
^ Judith Vale Newton and Carol Ann Weiss (2004). Skirting the Issue: Stories of Indiana's Historical Women Artists. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. pp. 36 and 37.
^ Metropolitan Museum of Art (New York; Dimmick, Lauretta; Hassler, Donna J. (1999). American Sculpture in the Metropolitan Museum of Art: A catalogue of works by artists born between 1865 and 1885. Metropolitan Museum of Art.
^ ¹ ² JANET SCUDDER, SCULPTOR, DIES, 66; One of the World's Foremost Women in Field Succumbs in Summer Home FAMOUS FOR FOUNTAINS Works Shown in 14 Museums --Had Lived in Paris for 45 Years--Also a Painter Returned Here Last Fall Worked at Chicago Fair of '93 Some of Her Sculptures Aided French in Two Wars, timesmachine.nytimes.com (באנגלית)
^ Presidents and Officers, nycbar.org (באנגלית)
^ Olympedia – Janet Scudder, www.olympedia.org

[1] Charlotte S. Rubinstein (1982). American Women Artists. Boston, Massachusetts: G. K. Hall and Company. p. 94.

[:0-2] ¹ ² Edward T. James, Janet Wilson James, Paul S. Boyer, Radcliffe College, Notable American women, 1607-1950; a biographical dictionary, Cambridge, Mass., Belknap Press of Harvard University Press, 1971, ISBN 978-0-674-62734-5

[3] Judith Vale Newton and Carol Ann Weiss (2004). Skirting the Issue: Stories of Indiana's Historical Women Artists. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. pp. 36 and 37.

[4] Metropolitan Museum of Art (New York; Dimmick, Lauretta; Hassler, Donna J. (1999). American Sculpture in the Metropolitan Museum of Art: A catalogue of works by artists born between 1865 and 1885. Metropolitan Museum of Art.

[:1-5] ¹ ² JANET SCUDDER, SCULPTOR, DIES, 66; One of the World's Foremost Women in Field Succumbs in Summer Home FAMOUS FOR FOUNTAINS Works Shown in 14 Museums --Had Lived in Paris for 45 Years--Also a Painter Returned Here Last Fall Worked at Chicago Fair of '93 Some of Her Sculptures Aided French in Two Wars, timesmachine.nytimes.com (באנגלית)

[6] Presidents and Officers, nycbar.org (באנגלית)

[7] Olympedia – Janet Scudder, www.olympedia.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]


לידה	27 באוקטובר 1869 טרה האוט, ארצות הברית
פטירה	9 ביוני 1940 (בגיל 70) רוקפורט, ארצות הברית
מקום לימודים	ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק אקדמיית קולארוסי האקדמיה לאמנות של סינסינטי Académie Vitti
תחום יצירה	פיסול