לידה |
14 במאי 1906 אויפהרטו, הונגריה |
---|---|
פטירה |
23 בינואר 1993 (בגיל 86) בודפשט, הונגריה |
שם לידה | Eisenberger Benjámin |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
תפקיד | מנהיג (1948–1953) |
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית |
חתימה | |
גאבור פטר (בהונגרית: Péter Gábor, בשמו המקורי בנימין אייזנברגר, אויפהרטו, 14 במאי 1906[1] – בודפשט, 23 בינואר 1993) היה פוליטיקאי קומוניסטי הונגרי-יהודי, ראש המשטרה החשאית ההונגרית (ÁVO, ואחר כך ÁVH) בין השנים 1945 לבין 1952. הוא שיחק תפקיד מרכזי במשפטי הראווה שלאחר מלחמת העולם השנייה, עד שגם הוא נידון למאסר במשפט ראווה. הוא היה החבר החמישי והסמוי בחברי הרביעייה המוסקבאית בה כולם היו יהודים ולפי סדר חשיבות וכוח היו: מתיאש ראקושי (מתתיהו רוזנפלד), ארנה גרה (ארנה זינגר), מיהאי פרקש (הרמן לוי), יוז'ף רוואי (יוז'ף לדרר), שניהלה את הונגריה בשנים 1956-1945.
פטר נולד במשפחה יהודית כבנם של פטר אייזנברגר, חייט ורוזה מצנר. בתחילה הפך גם הוא לחייט, אך במהירה הצטרף לתנועת הפועלים בשנת 1922. בשנת 1931 הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית הבלתי חוקית. הוא השתתף בפעילות "הסיוע האדום" ((הסיוע האדום ההונגרי (Vörös Segély) הוקם בשנת 1923 ביוזמת הקומינטרן כחלק ההונגרי בסיוע האדום הבינלאומי למשפחות של קומוניסטים שנרצחו וקומוניסטים שנרדפו)) ולפעילותה האופוזיציונית של האיגוד המקצועי ההונגרי. בשנת 1932 התקיים קונגרס של "הסיוע האדום" במוסקבה שאליו נשלח גאבור פטר באופן לא חוקי. ככל הנראה, אז ושם נבחר לראש המשטרה הפוליטית הקומוניסטית ההונגרית, אז ושם גויס כנראה על ידי ה-ג.פ.או. עובדה זו נתמכת בעובדת הטיפול הקפדני שאורגן עבור שובו להונגריה: הוא נסע בחזרה עם מסמכים שהוחלפו רבות ובמסלולים שהשתנו תכופות.
בשנים 1942–1945 חי במחתרת. בשנת 1943 התמנה לחבר בהנהגת "מפלגת השלום". בין יולי 1943 לספטמבר 1944 הייתה מפלגת השלום המפלגה הקומוניסטית הבלתי חוקית של הונגריה ולקחה חלק פעיל בעבודת "החזית ההונגרית" ((החזית ההונגרית הייתה ברית אנטי-נאצית של מפלגות הונגריות, ארגונים דתיים וארגונים נוספים שהיו בלתי חוקיים במהלך הכיבוש הגרמני (19 במרץ 1944 - 4 באפריל 1945) ושפעלו למעשה עד דצמבר 1944).
בינואר 1945 מונה פטר לראש המחלקת הפוליטית לאכיפת החוק של משטרת בודפשט. לאחר מכן התקדם במהירות, והפך לראש ה- ÁVO שהפכה ל- ÁVH. תחת הנהגתו ביצע הארגון שורה של פשעים חמורים נגד האנושות. משימתו הראשונה הייתה, לפי הוראת מתיאש ראקושי לעצור את הפוליטיקאי הקומוניסטי פאל דמני, שסיפק לראקושי בעבר מסמכים בלתי חוקיים ומקום מקלט, מכיוון שהפלג הקומוניסטי של דמני הצליחה יותר מהמפלגה הקומוניסטית ההונגרית ולא הכירה במנהיגותו של ראקושי. ביום הוצאתו להורג של לאסלו רייק הופיע תקנה 9600/1949 ברשומות הרשמיות של ממשלת הונגריה עם רשימת הקצינים המעוטרים של ÁVÓ, לפיה "הגנרל שלושה כוכבים גאבור פטר קיבל את הצלב המרכזי של מסדר הרפובליקה ההונגרית."
בשנת 1952 הודח פטר מתפקידו וגורש מהמפלגה. ב-3 בינואר 1953 בערב נעצר בווילה של מתיאש ראקושי (לטענת ההיסטוריון טיבור זינר פטר סיפר לו מאוחר יותר שהוא נאזק בידיו מאחור, ואז מיהאי פרקש זינק מאחורי וילון החלון וצעק: "המשחק נגמר!"). פטר הועבר למקום בלתי ידוע ואחר כך לכלא ברחוב קונטי. עד 25 במאי 1953 הוחזק באזיקים, שהורדו רק בביקורו האישי של סגן השגריר הסובייטי בבודפשט בזמנו. במהלך מעצרו ביקר אותו גם ארנה גרה בכלא רחוב קונטי. אשתו של פטר, יולאן שימון, שהייתה מזכירתו של ראקושי, נאסרה אף היא.
הסיבה האמיתית למעצרו של גאבור פטר תוארכה לתקופת מאסרו המינהלתי של לאסלו רייק. פטר כראש ההגנה הממלכתי, וסגנו אלוף-משנה ארנה סיץ', כתבו מכתב בנוכחות היועץ הסובייטי בשם גנרל בלקין לוויקטור סמיונוביץ' אבקומוב, ראש המשרד לביטחון המדינה הסובייטי, והזהירו אותו שראקושי מתכנן פרובוקציה.
משפטם של גאבור פטר ושותפיו נבנה בסגנון המשפטים שהחלו בסתיו 1952 בכל הגוש המזרחי: משפט אנטי-ציוני, אנטישמי שתוכנן והוכן בעקבות פרשת לנינגרד, משפטי הרופאים המקרה הצ'כוסלובקי של רודולף סלנסקי ומקרה שרת החוץ של רומניה אנה פאוקר. במקביל, קרנם של רבים מהמנהיגים הקומוניסטים היהודיים הרבים האחרים ירד. ביניהם זולטאן ואש (ויינברגר), אישטוואן סירמאי ואישטוואן קובאץ' וכן של הרופא הראשי של בית החולים היהודי בבודפשט דר' לאסלו בנדק, שהיה אמור להיות חלק מתביעה של גאבור פטר ומקורביו. כמה חודשים לאחר מכן, נעצרו גם מנהיגים רבים של הקהילה היהודית בהונגריה באשמת רצח ראול ולנברג ובאשמת שיתוף פעולה עם הגסטפו במלחמה. לאיוש שטקלר, נשיא הקהילה היהודית, מיקשה דומונקוש (פליישמן) מזכ"ל הקהילה, וד"ר אנדראש יוז'ף מורה לדת היהודית. עם זאת, ההאשמות השתנו במהרה כתוצאה מהאירועים בברית המועצות.
עם מעצרו של לברנטי בריה וששת מקורביו ביוני 1953 והוצאתם להורג בדצמבר, הייתה לראקושי הזדמנות להעביר את האחריות של מעשי העוולות הבלתי חוקיות של המשטרה הפוליטית באופן בלעדי על ראשו של גאבור פטר וכמה בכירי הביטחון של המדינה. פטר נידון למאסר עולם על ידי בית המשפט העליון הצבאי בשנת 1954, אך המועצה הצבאית של בית המשפט העליון קצבה אותו לארבע שנים בלבד בשנת 1957 ופטר שוחרר בינואר 1959 בחנינה אישית. הוא עבד כספרן עד פרישתו לגמלאות.
מכתבו של גאבור פטר מבית הסוהר להנהגת המפלגה הקומוניסטית ההונגרית.
שירו של ג'ורג' פאלודי על גאבור פטר