ממשל | |||
---|---|---|---|
ראש המדינה | גאולייטר | ||
גאולייטר, רייכסשטאטהאלטר | Friedrich Wambsganß | ||
שפה נפוצה | גרמנית | ||
היסטוריה | |||
תאריכי הקמה | פברואר 1925 | ||
תאריכי פירוק | 8 במאי 1945 | ||
ישות קודמת |
בוואריה המדינה החופשית אולדנבורג טריטוריית אגן הסאר מחוז מוזל | ||
ישות יורשת |
ריינלנד-פפאלץ הפרוטקטורט של הסאר מחוז מוזל | ||
גאו וסטמארק (בגרמנית: Gau Westmark) היה חטיבה מנהלית של גרמניה הנאצית בין השנים 1933 עד 1945. מ-1925 עד 1933, הוא היה תת-חלוקה אזורית של המפלגה הנאצית.
שיטת הגאו הנאצית (ברבים Gaue) הוקמה בוועידת המפלגה ב-22 במאי 1926 כדי לשפר את הניהול של מבנה המפלגה. משנת 1933 ואילך, לאחר תפיסת השלטון של הנאצים, הגאו החליף יותר ויותר את המדינות כחלוקות משנה מנהליות בגרמניה.[1]
מקורו של הגאו היה בשנת 1925 ב-"Gau Rheinpfalz", הכולל את חלקי בוואריה בגדה השמאלית של נהר הריין, הפפאלץ (בגרמנית: "Pfalz"). גם הטריטוריה של אולדנבורג בירקנפלד סופחה לגאו ב-1934. עם החזרת אגן הסאר לגרמניה ב-1 במרץ 1935, אוחדו שני האזורים ויצרו את "Gau Pfalz-Saar" החדש. שמו של גאו זה שונה ל-"Gau Saarpfalz" ב-13 בינואר 1936.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ותבוסת צרפת ב-1940, נוסף לגאו ב-30 בנובמבר 1940 המחוז הצרפתי של מוזל, ששמה שונה ל-"CdZ-Gebiet Lothringen" [2] ב-7 בדצמבר 1940, שמו שונה שוב, ל-"Gau Westmark". הגאולייטר בירקל קיווה שווסטמארק יורחב עד לגבולה המערבי העתידי של גרמניה, במיוחד בהתחשב באזור העפרות של בריי – לונגווי במחוז מרת ומוזל.[3] בירקל גם הטיל תביעות על חלקים מאלזס ואפילו על באדן. הגאו, לעומת זאת, נשאר כשהיה עד תבוסת גרמניה ב-1945.[3]
בראש כל גאו עמד גאולייטר, תפקיד שהפך חזק יותר ויותר, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. גאולייטרים מקומיים היו אחראים על תעמולה ומעקב, ומספטמבר 1944 ואילך על הפולקסשטורם והגנת הגאו.[1][4]
את תפקידו של הגאולייטר החזיקו פרידריך ואמבסגאנס מפברואר 1925 עד 13 במרץ 1926 ויוזף בירקל מ-13 במרץ 1926 ועד מותו ב-28 בספטמבר 1944, אז השתלט וילי שטוהר על תפקידו וכיהן במשך כל קיומו של הגאו.[5][6][7]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)