מאכלים | |
---|---|
סוג | מגדנאות |
על שם | סירה |
מוצא | איטליה |
מרכיבים עיקריים | קמח |
גבינות | |
צורה | חרוט |
גביע גלידה הוא מאפה בצורת חרוט, עשוי לרוב מוופלה או ופל, מעוצב במרקם של ופל, המשמש להגשת גלידה, כך שניתן לאכלה ללא קערית או כפית.
גביעים העשויים ופלה (ומכונים גם "גביעי סוכר") קשיחים יותר מגביעי ופל ולפיכך מתאימים יותר לגלידה קשה[1].
גביע גלידה אכיל הוזכר לראשונה בדפוס בספר "Mrs A. B. Marshall's Cookery Book" ("ספר הבישול של גברת א. ב. מרשל") שנכתב בשנת 1888 על ידי מחברת ספרי הבישול הידוענית אגנס מרשל. במתכון שלה ל"גביע עם קרם" מצוין כי הגביעים כללו שקדים ונאפו בתנור ולא בתוך דפוס אפיפיות. היא מוסיפה כי:
גברת מרשל הייתה ממציאה רבת השפעה והגדילה מאוד את הפופולריות של גלידה בבריטניה. היא פרסמה שני ספרי מתכונים[2] [3] ממוקדים בגלידה ורשמה פטנט על מכונת ייצור גלידה.
בארצות הברית גביעי גלידה החלו להיות פופולריים בעשור הראשון של המאה ה-20. ב-13 בדצמבר 1903, איטלו מרקיוני הניו יורקי רשם את הפטנט האמריקאי מספר 746971[4] - תבנית להכנת כוסות אפויים להכלת גלידה. הוא טען כי הוא מוכר גלידה בכלים אכילים החל מ-1896. הפטנט שלו לא היה בצורת חרוט והוא הפסיד בתביעה שהגיש כנגד יצרני גביעי גלידה על הפרת פטנט.
ביריד העולמי בסיינט לואיס (מיזורי) שנערך ב-1904 הוצג לראשונה גביע גלידה בצורת חרוט. ביריד זה היו כמה דוכני מאפה וחלק מבעליהם טוענים להיותם הממציאים. אחד מהם, ארנסט חאמווי הסורי מכר ביריד זלאביה, מאפה פריך שהוא אפה בדפוס אפיפיות. הוא טען כי בא לעזרתו של שכנו ליריד, מוכר גלידה (ייתכן כי היה זה ארנולד פורנאשו האמריקאי-צרפתי) שאזלו לו הכלים למכירת גלידה. חאמווי גילגל זלאביה חמה לחרוט שניתן היה למלא בגלידה. בהמשך הקריירה שלו הקים חאמווי חברה ליצור גביעי גלידה - Cornucopia Waffle Company, שנקראה מאוחר יותר Missouri Cone Company. סיפורו של חאמווי אודות המצאת גביעי הגלידה מבוסס על מכתב שכתב בשנת 1928 ל-Ice Cream Trade Journal - כתב עת למסחר בגלידה. באותה עת תעשיית גביעי הגלידה כבר ייצרה כ-250 מיליון גביעים בשנה.
בין הסוחרים האחרים מהיריד העולמי בסיינט לואיס הטוענים לבעלות על המצאת גביע הגלידה: אייבּ דומאר הלבנוני[5][4], ניק ואלברט קאבאז, דייוויד אוואיו, צ'ארלס ופרנק מנצ'ז[4].
גביעי הגלידה הראשונים גולגלו ידנית. ב-1912 פרדריק בראקמן, ממציא מפורטלנד (אורגון) רשם פטנט על מכונה לגלגול גביעי גלידה. הוא מכר את החברה שלו ל"נביסקו" (Nabisco) ב-1928, המשווקת גביעי גלידה מאז ועד ימינו. ישנן חברות גלידה המייצרות בעצמן את גביעי הגלידה שלהן, למשל בן אנד ג'ריז.
ייצור גביע גלידה הניתן להקפאה עם הגלידה בתוכו היה חלומם של יצרני גלידה תקופה ארוכה. האתגר היה למנוע מהגלידה להרטיב ולרכך את הגביע, שאיבד עקב כך את פריכותו. ב-1959, ספּיקה, חברת גלידה איטלקית מנאפולי התגברה על הבעיה באמצעות תהליך שהמציאה, שבודד את פנים הגביע מהגלידה על ידי שכבת שמן, סוכר ושוקולד. ספיקה רשמה את השם "קורנטו" ב-1960, אך המותג לא זכה להצלחה רבה. ב-1976 יוניליוור קנתה את ספיקה והחלה במסע שיווק המוני באירופה. כיום המוצר הוא אחד הנמכרים ביותר מסוגו[6].
חלק מהיצרנים מייצרים גם גביעי גלידה עם תחתית שטוחה, המאפשרת העמדתם. גביעים אלו קטנים לרוב מגביע הגלידה החרוטי הרגיל, ומיועדים לילדים.
ישנם גביעים המאפשרים הצבת שני כדורי גלידה זה לצד זה במקום זה מעל זה.
ג'לאטו איטלקי נמכר לעיתים בגביעים המצופים מבחוץ בשוקולד, פתיתי אגוזים וכדומה.