![]() | |
לידה |
3 בדצמבר 1851 ביטגהיים - ביסינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ![]() |
---|---|
פטירה |
1 בפברואר 1917 (בגיל 65) קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות הראשי בקרלסרוהה ![]() |
תחום יצירה |
ציור, גרפיקה ![]() |
פרסים והוקרה | |
צאצאים |
האנס אוטו שנלבר ![]() |
![]() ![]() |
גוסטב שנלבר (בגרמנית: Gustav Schönleber; 3 בדצמבר 1851 – 1 בפברואר 1917) היה צייר גרמני.[1]
גוסטב שנלבר למד תחילה בבית הספר הלטיני המקומי ולאחר מכן בבית ספר התיכון בשטוטגרט. בילדותו הוא התעוור בעין אחת. הוא למד הנדסת מכונות בפוליטכניקה של שטוטגרט, אך בן דודו זיהה את כישרונו והמליץ עליו ללמוד באקדמיה הפרטית לאמנות של אדולף לייר במינכן, שם החל ללמוד ציורי נוף בין השנים 1870 עד 1873. גוסטב שנלבר גילה מקומות רבים שהיו ידועים אחר כך מאוד, כמו בסיגהיים, רוטנבורג, בשנת 1870 ו-Hiddensee, שהיה קשה לגישה עד שנת 1875. בנוסף, ביקר במקומות ציור קלסיים בצרפת (כולל פריז ודיפה), איטליה והולנד.
גוסטב שנלבר לימד באקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות בקרלסרוהה בין השנים 1880–1917. תלמידיו כוללים: פרידריך קלמורגן, אלפרד צוף, ראול פרנק, וילהלם הסמן, גוסטב קמפמן, פול מולר-קאמפף, גרהרד בקנהוס, אוגוסט גרוה, אדולף לונץ, אדוארד שלואמן, וילהלם ריטר, מקס וילהלם רומן, אלפרד הלברגר, מקס פריי, גאורג בורמסטר, אדולף דה קודר וארנסט איטנר.[2]
בשנת 1888 הקים את וילה שנלבר, הקיימת עד היום, בקרלסרוהה סמוך לאקדמיה. בוילה ישנם בהווה, סדנאות, חדרי לימוד, סדנת הצילום ומחלקת התקשורת של האקדמיה לאמנויות.
לאחר שממשלת באדן החליטה לפוצץ את המפלים בלופנבורג, היא הזמינה את גוסטב שנלבר לצייר את פלא הטבע ושילמה 10,000 זהובים עבור העבודה.
בהווה רואים את שנלבר כחלוץ האימפרסיוניזם הגרמני. גרהרד קביירסטה רואה בו "האב האינטלקטואלי של הזצסיון בקרלסרוהה" ומתייחס לתלמידיו כציירים בסגנון האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם. סגנון הציור שלו נחשב למודרני על ידי מבקרי האמנות.
גוסטב שנלבר היה רק צייר נוף. המוטיבים וסגנון הציור שלו נותרו קבועים מאוד בשלב היצירה שלו יותר מ-40 שנה.
הוא העדיף לצייר סצנות על ידי המים, הן בתוך הארץ והן חופים, בהולנד, גרמניה ואיטליה, כמו גם בפאתי הולנד וגרמניה. הוא התעניין במיוחד באירועים עונתיים כמו שיטפונות.