לידה |
1943 (בת 81 בערך) ג'קסון, מישיגן |
---|---|
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1974 |
מקום לימודים | אוניברסיטת סיאטל פאסיפיק, אוניברסיטת ספרינג ארבור |
עיסוק | זמרת ונגנית קלידים |
סוגה | ג'אז, פיוז'ן |
כלי נגינה | פסנתר, אורגן, סינתיסייזר |
חברת תקליטים | קולומביה רקורדס |
בן זוג | צ'יק קוריאה |
פרסים והוקרה | פרס גראמי 2019 |
חברים | |
תזמורת מאהאווישנו | |
גייל מורן היא זמרת, נגנית קלידים (פסנתר, אורגן וסינתיסייזר) ופזמונאית.
נולדה בשנת 1943 ג'קסון מישיגן. סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון ספרינג ארבור (כיום אוניברסיטת ספרינג ארבור) בשנת 1961.
היא הייתה חברה בתזמורת מאהאווישנו באמצע שנות השבעים[1], והופיעה באלבומים של הלהקה "אפוקליפסה" (1974)ו- Visions of the Emerald Beyond (1975)[2].
מאוחר יותר היא הופיעה בהקלטות מרובות יחד עם בעלה צ'יק קוריאה (לו נישאה בשנת 1972) וביניהם:
Return to Forever's 1977 album Musicmagic, אלבום הסולו של צ'יק קוריאה- The Leprechaun (1975), My Spanish Heart (1976), Secret Agent (1978), ו- Touchstone (1982).
היא השתתפה בהפקת הפסקול " "Afterlife" לסרט "מלחמה" משנת 2007 בכיכובם של ג'ט לי וג'ייסון סטיית'האם.
היא השתתפה בהופעות אורח נוספות ובהן "The Gracious Core", באלבומו של מארק הישאם "Castalia", ואת רצועת הכותרת מתוך האלבום של דייוויד סנצ'וס מ -1976, "Transformation (The Speed of .Love)
היא הקליטה אלבום אחד בשמה שלה, I Loved You Then ... I Love You Now" (1979)". בשנת 2019 זכתה בפרס גראמי על אלבום ג'אז לטיני הטוב ביותר[3].
גייל ממשיכה ליצור מוזיקה משלה, כמו גם לשתף פעולה עם אמנים מוכשרים אחרים[4].