גרדינרס איילנד
 | |
| Gardiners Island | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מפרץ גרדינרס |
| קואורדינטות | 41°05′48″N 72°06′15″W |
| שטח | 13.4 קמ"ר |
| אורך | 12 קילומטר |
| רוחב | 4.8 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| עיר ראשית | ניו יורק |
 | |
  | |
גרדינרס איילנד (באנגלית: Gardiners Island) הוא אי קטן בעיר איסט המפטון(אנ'), ניו יורק, במזרח מחוז סאפוק(אנ'). הוא ממוקם במפרץ גרדינרס בין שני חצאי האיים בקצה המזרחי של לונג איילנד. אורכו 9.7 ק"מ, רוחבו 4.8 ק"מ ויש לו 43 ק"מ של קו חוף.
האי נמצא בבעלות משפחת גרדינר וצאצאיה מאז שנת 1639, כאשר ליאון גרדינר(אנ') רכש אותו מצ'יף מונטאוקט(אנ') וויאנדנץ'(אנ')[1] . גודל האי 13.4 קמ"ר, וזהו אחד האיים הגדולים בבעלות פרטית בארצות הברית, אם כי קטן מעט מהאי נאושון(אנ') במסצ'וסטס, בבעלות משפחת פורבס(אנ')[2].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודל האי הוא 13.4 קמ"ר[3]. הכוללים יותר מ-4,000 דונם של יער עתיק ועוד כ-4,000 דונם של כרי דשא. רבים מהמבנים מתוארכים למאה ה-17. ב-1989 נאמר כי שוויו של האי הוא 125 מיליון דולר[4][א].
באי יש את הפריסה הגדולה ביותר של אלון לבן בצפון מזרח אמריקה. עצים נוספים כוללים אדר, דובדבן בר ושדר (עץ). האי הוא ביתם של "המושבה" הגדולה ביותר של שלכים במדינת ניו יורק, והוא אחד המקומות הבודדים בעולם שבהם הם בונים את הקינים שלהם על הקרקע, מכיוון שאין טורפים טבעיים לציפור על האי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושבה האנגלית הראשונה בניו יורק
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי יוּשב על ידי ליאון גרדינר בשנת 1639, שעבר לשם עם משפחתו ממושבת קונטיקט. על פי הדיווחים, הוא רכש את האי מאנשי מונטאוקט המקומיים תמורת "כלב שחור גדול, קצת אבקת שריפה וכלי ירייה, וכמה שמיכות הולנדיות"[5]. האינדיאנים קראו לאי מנצ'ונקי, בעוד שגרדינר קרא לו בתחילה האי וייט (Wight), מכיוון שהוא הזכיר לו את האי וייט[ב][6]. הילידים העניקו לגארדינר את התואר, לפחות בחלקו בגלל תמיכתו בהם במלחמת פקווט(אנ')[ג].
ב-5 באוקטובר 1665, לאחר שהבריטים השתלטו על הולנד החדשה והקימו את פרובינציית ניו יורק, ונקבע כי לונג איילנד לא יהיה חלק מהמושבה קונטיקט. ריצ'רד ניקולס, המושל הראשון של המחוז, הוציא פטנט חדש[ד] לבנו של אריה גרדינר דייוויד.
בשנת 1688, כאשר המושל תומאס דונגאן(אנ') העניק פטנט המקים באופן רשמי את הממשלה המוניציפלית של איסט המפטון(אנ'), היה ניסיון לספח את האי, ש"הגרדינרים" התנגדו לו בהצלחה[7]. האי גרדינרס נישאר בלתי תלוי בתחומי השיפוט המוניציפליים החיצוניים עד לאחר המהפכה האמריקנית, כאשר הוא סופח רשמית לאיסט המפטון. גרדינר הקים מטע באי, שגידל תירס, חיטה, פירות, טבק ובעלי חיים.
המהפיכה האמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני הזוג גרדינר צידדו במתיישבים במהלך המהפכה האמריקאית. צי של שלוש עשרה ספינות בריטיות הפליג אל נמל האי והחל לחפש מזון ולבזוז את בית האחוזה שלו; הם תכננו להפוך אותו לשמורת ציד פרטית. בין המתערבים הבריטים היו הנרי קלינטון(אנ') וג'ון אנדרה(אנ'). בשלב מסוים, בנם של רב-סרן אנדרה, נתנאל גרדינר שהיה מנתח של חיל הרגלים היבשתי של ניו המפשייר, הביא לפשרה בעניין האי. בעקבות המהפכה, האי הוכנס רשמית לתחום השיפוט של העיר איסט המפטון[8].
מלחמת 1812
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת 1812, צי בריטי של שבע ספינות הקו וכמה פריגטות קטנות יותר עגנה בצ'רי הארבור וערכו פשיטות על ספנות אמריקאית דרך מצר לונג איילנד. צוותים היו מגיעים לחוף עבור אספקה, שנרכשה במחירי שוק. במהלך אחד הסיורים הבריטיים, אמריקאים תפסו חלק מאנשי הצוות. הבריטים באו לעצור את הבעלים דאז, ג'ון ליון גרדינר, אשר, בהיותו אדם עדין, אימץ את "הגנת החדר הירוק", שם שהה במיטה עם וילונות ירוקים מוקפים בתרופות כדי לגרום לו להיראות חלש[9]. הבריטים, שלא רצו אדם חולה על הסיפון, הניחו לו לחיות[8]. הבריטים היו אמורים לקבור כמה אנשי צוות באי במהלך המלחמה. חלק מהצי הבריטי ששרף את וושינגטון(אנ') התאסף בנמל ב-1814[10].
סירות האספקה של גרדינר היו מאוישות בעבדים במהלך המלחמה, וזה הקל עליהן לעבור בקווים הבריטיים. לאחר שמדינת ניו יורק ביטלה את העבדות ב-1827, רבים מעבדי גרדינר המשוחררים הלכו להתגורר בפריטאון(אנ'), ממש צפונית לכפר איסט המפטון(אנ')[8].
המשך המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]גארדינרס פוינט איילנד הוא אי קטן במצר בלוק איילנד, שהוא המיקום הקודם של מגדלור גרדינרס איילנד ופורט טיילר. פעם חצי אי של האי גרדינר, זהו המיקום של שטח בן כ-56 דונם שהממשלה הפדרלית רכשה מהגרדינרים ב-1851 תמורת 400 דולר. העבודה על המגדלור החלה בשנת 1854, כאשר המגדלור הודלק לראשונה בשנת 1855 בעקבות הוצאה של 7,000 דולר לבנייה. זה היה בניין לבנים מרובע בגוגל של 8.2 מטר מרובע בגובה של קומה וחצי עם עדשת פרנל, שייצר אור לבן קבוע הממוקם בגובהשל 10 מ' מעל פני הים.
סערת נוריסטר(אנ') מרץ 1888 גרמה לשבירה בחצי האי, שהפכה את הנקודה לאי לצמיתות (אך הותירה אותה בשטח השיפוט של איסט המפטון). בין 1890 ל-1893 האי הצטמק בקצב של 3.3 מ' בשנה. ב-7 במרץ 1894, המגדלור ננטש, וזמן קצר לאחר מכן נפל לים. מצוף מואר הוקם אז כ-400 מ' צפונית-מזרחית למגדלור.
במהלך מלחמת ספרד-ארצות הברית, מחלקת המלחמה הקצתה 500,000 דולר לבניית סוללת פורט טיילר על האי. מקור אחד מציין שהוא נקרא בצו כללי 194 מ-27 בדצמבר 1904 על שם דניאל טיילר(אנ'), גנרל וותיק במלחמת האזרחים שמת ב-1882, טענה אחרת היא שהוא נקרא על שם הנשיא לשעבר ג'ון טיילר (1841–1845), שנישא לג'וליה גרדינר טיילר, ילידת גרדינרס איילנד.
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצר נועד להיות מורכב מסוללת אדמונד סמית', עם מקומות לשני תותחים M1888 מוסתרים בגודל 8 אינץ'(אנ') ושני תותחי M1900 בגודל 5 אינץ' על תושבות הכן(אנ')[11]. רישומים מצביעים על כך שהוא מעולם לא היה חמוש. מאידך, הוא שימש את משרד המלחמה כשדה ניסויים של הפצצת מטוסי קרב הפצצה במחצית השנייה של שנות ה-30 ובמהלך מלחמת העולם השנייה[12].
בשל עלות התחזוקה הגבוהה, האי הועמד למכירה בשנת 1937. הוא נקנה על ידי קרובת משפחה מולטי-מיליונרית, שרה דיודאטי גרדינר, תמורת 400,000 דולר. בית אחוזה שנבנה על ידי דייוויד גרדינר בשנת 1774 נשרף עד היסוד בשנת 1947. היא הקימה בית אחוזה חדש בן 28 חדרים בסגנון גורג'יאני (ראו תמונה משמאל). היא נפטרה בשנת 1953, רווקה, בגיל 90. עם מותה, האי עבר בנאמנות לאחיינה רוברט דייוויד ליאון גרדינר(אנ') ואחייניתה אלכסנדרה גרדינר קריל(אנ') (אח ואחות)[4].
מ-1955 עד 1963, חברת מחשבים ואלקטרוניקה שכרה את האי למפגשים רמי דרג[13]. רוברט דייוויד ליון גרדינר ואלכסנדרה גרדינר קריל החזיקו באי בתום חוזה השכירות. האי הוגדר כנקודת ציון טבעית לאומית (NNL)(אנ') באפריל 1967 על ידי שירות הפארקים הלאומיים, מתוך הכרה בבית הגידול של עופות המים וציפורי החוף שלו[14].
סטטוס ה-NNL של האי גרדינרס הוסר ביולי 2006, בעקבות בקשה של הבעלים של האי, אלכסנדרה קריל גולה[15].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לצפייה במיקום המדויק של גרדינרס איילנד, מע"ג מפת תצלום, ובסמוך לפלום איילנד, ראו כאן.
- ^ אי מחוז אנגלי ורשות יחידה בתעלת למאנש, 3 עד 8 קילומטרים מחופי המפשייר, באנגליה.
- ^ מלחמת פקוווט הייתה סכסוך מזוין שהתרחש ב-1636 והסתיים ב-1638 בניו אינגלנד, בין שבט פקוווט וברית של המתיישבים מהמושבות של מפרץ מסצ'וסטס, פלימות' וסייברוק ובני בריתם משבטים נראגנסט ומוהגן. המלחמה הסתיימה בתבוסה המכריעה של הפקוווט.
- ^ פטנט קרקע הוא סוג של פטנט מכתבים המקצה בעלות רשמית על שטח קרקע מסוים שעבר תהליכים שונים שנקבעו על פי חוק כמו מדידה ותיעוד, ולאחר מכן חתימה, חתימה ופרסום של המכתב ברשומות ציבוריות, שנעשו על ידי ריבון. יֵשׁוּת. פטנטים על קרקע מונפקים בדר"כ על ידי ממשלות כדי לציין שרכוש נמצא בבעלות פרטית. סימוכין ראו כאן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Weigold, Mary E. 2015. Peconic Bay: Four Centuries of History on . ,Long Island's North and South Forks. Syracuse University Press, pp. 16-17
- ^ Nevius, Michelle & Nevius, James 2009. Inside the Apple: A Streetwise History of New York City, New York: Free Press, pp. 84-85
- ^ Davies DeWitt et al., 2000, 1999 Land Available for Devolop, Suffolk County Department of Planning, via WayBackMachine
- ^ 1 2 Steve Wick, Gardiners Island: What Next?, Long Island - Our tory. 2004 via WayBackMachine
- ^ Gardiner, Curtiss C. 1890, Lion Gardiner, and his descendants ... 1599-1890], Internet Archive, St. Louis : A. Whipple
- ^ Another Isle of Wight, WayBackMachine
- ^ Hedges, Henry P. 1849. "Chapter 6". History of East Hampton – via longislandgenealogy.com.
- ^ 1 2 3 Stevens, John Austin January 1885. ., The Manor of Gardiners Island, The Magazine of American History with Notes and Queries. p. 12, via Google Books
- ^ To The Manor Born, 1975, American Heritage Volume 26.
- ^ Welcome to eastendlighthouses.org, WayBackMachine
- ^ Berhow, Mark A., ed. 2015. American Seacoast Defenses (Third ed.). McLean, Virginia: CDSG Press. p. 208
- ^ ANNUAL EXHIBITION 2020: Fort Tyler, Gardiners Point Island, N.Y. - The Ruins, The Henry L. Ferguson Museum
- ^ Gardiners Is One Family Island, Reading Eagle Associated Press. August 1, 1976. pp. 8, 10
- ^ Gardiner's Island, Associated Press. August 1, 1976. pp. 8, 10 via Internet Archive
- ^ Notice of Multiple National Natural Landmark Boundary Changes and De-designations. Federal Register. 71 (138): 41050. July 19, 2006