שרידי מבנה ומאחוריו מפעל הצורפים | |
טריטוריה | המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז לוד |
נפה | נפת רמלה |
שפה רשמית | ערבית |
תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
שטח | 2,808 דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מבצע דני |
תאריך נטישה | 10 ביולי 1948 |
יישובים יורשים | כפר דניאל |
דת | מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 410 (1945) |
קואורדינטות | 31°55′52″N 34°55′45″E / 31.93104167°N 34.92916667°E |
אזור זמן | UTC +2 |
דאניאל (בערבית: دانيال) היה כפר ערבי בארץ ישראל, בירכתי השפלה וכ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ללוד. הכפר שכן סמוך לכביש הראשי מיפו לירושלים (כיום כביש 1).
הכפר קרוי על שם נבי-דאניאל[1], מבנה מקאם מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל שהיה ממוקם על גבעה בצדו הצפוני של הכפר, המזוהה עם דן בן יעקב[2].
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב.
ב-5 במאי, בשעה שש ועשר דקות בבוקר יצאתי מלוד בכיוון לדרום מזרח. בשעה שש וחצי חציתי נחל קטן שנאמר לי כי שמו ואד אלאערב. בשעה שש וארבעים וחמש דקות חציתי עוד נחל, קצת יותר גדול. זה אחד היובלים של ואדי בדרוס, ששמו מזכיר את פטרוס הקדוש, שם שהמסורת כורכת בלוד ובסביבתה בשל הנס שחולל שם השליח הזה. בשעה שבע הגעתי למסגד קטן על רמה. הוא מחזיק קבר של קדוש בשם נבי דאניאל (סביבו גדלים עצי זית אחדים ודקל). סמוך לו יש כפר שמניין בתיו כארבעים, ואף הוא קרוי דאניאל. לא הרחק מבתי המגורים ראיתי שם מספר גדול למדי של ממגורות המיועדות לאיסום תבן, שעורה וחיטה. על שום מה ניתן שם הנביא דניאל ליישוב הזה ולקבר שבמסגד? בפי התושבים עצמם אין תשובה, וההיסטוריה עוברת על זאת בשתיקה
.[3]
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 277 תושבים[4]. בסקר האוכלוסין המנדטורי משנת 1945, נאמדה אוכלוסייתו ב-410 תושבים מוסלמים והוא השתרע על שטח של 2,808 דונמים[5]. לבד מבתי מגורים, היו בכפר בית ספר לבנים שנפתח ב-1945 וכן מסגד (עומדים גם כיום על תילם).
במהלך השלב הראשון של מבצע דני נכבש היישוב ותושביו עזבוהו. שנה לאחר מכן, יושב על ידי עולים חדשים ושמו הוסב לכפר דניאל. מהכפר שרדו מספר מבנים שחלקם נותרו נטושים וחלקם משמשים את תושבי היישוב והקהילה.